בננות - בלוגים / / טבריה, הטיילת
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

טבריה, הטיילת

 

 

  טבריה , הַטַיֶּלֶת

 

 

 

קַאִי  

       מִתְחַנֵּן   שֶׁנִּרְקֹד     "עוּגָה  עוּגָה  עוּגָה"

 וַאֲנִי

        מְטַלְטֶלֶת  רַגְלַיִם  וְרוֹקֶדֶת

 

אַף-עַל-פִּי-כֵּן   וְלַמְרוֹת-הַכֹּל!

 

 

 

סְבִיב   יָם-הַתְּכֵלֶת    שֶׁהִתְכַּוֵּץ

 

             לְחֹר

 

מוּטָל   כַּעַך-שֶׁל-חוֹף    עָגֹל  עָגֹל…

 

 

 

הַיָּם   עֲדַיִן  חִנָּנִי

 אַךְ

         לְשׁוֹנוֹ    שׁוּב  אֵינָהּ    מִתְפַּתֶּלֶת

 

עַל רִבּוּעֵי   הַשּׁוֹקוֹלָד הַמָּרִיר

 

 שֶׁל קִיר-הַתֶּמֶךְ   שֶׁהֶעֱמִידוּ הַבְּרִיטִים

 

בְּעִקְבוֹת  הַשִּׁטָּפוֹן הַגָּדוֹל

 

כְּשֶׁשֶּׁבֶר-עָנָן        עַל  הֲרֵי פּוֹרִיָּה

 

הָרַס אֶל הָעִיר

 

                  נְטוּלַת   הַמּוֹצָא  אֶל הַיָּם.

 

 

 

אֶת הָרְחוֹבוֹת הַמְּתֻקָּנִים

 

                     כִּוְּנוּ   אֶל  הַכִּנֶּרֶת .

 

 מִן הַבָּתִּים

 

            שֶׁנהֵרסוּ הֵקִימוּ  סוֹלְלָה ,

   

בָּנוּ טַיֶּלֶת —    עָלֶיהָ     כֻּלָּנוּ

 

             חֹנִי.

 

 

21 תגובות

  1. כמה יפה ומפתיע החוני בסוף!
    שיהיו גשמי בורות, שיחין ומערות; גשמי שבר ענן בפוריה!..
    ואז, אז נבקש גשמי רצון, ברכה ונדבה…
    תודה כמו תמיד, סבינה.

    • סבינה מסג

      נעמי, שבר הענן הזה שהיה על הרי פוריה במאי 1937 היה אסון! גילגל סלעים והרס בתים. כל מאי חברי בטבריה חוששים שההיסטוריה תחזור על עצמה.

    • השטפון בטבריה היה בשנת 1934 לא 37 . כדאי לדייק למען האמת

  2. כמה יפה התיאור הזה של הכינרת, שעודנה חיננית.
    נזכרתי באימרה ההיא, על הכעך, של אוסיפ מנדלשטם: יותר מכל הוא אוהב בכעך את החור. כי את הכעך אפשר לאכול, אבל החור נשאר.
    עם חוני המעגל או בלעדיו – אני מקווה שעוד יירדו הרבה גשמים על האגם היפה הזה.

    • סבינה מסג

      לא הכרתי את האימרה הזו, אבל לא פעם התייחסתי לכנרת כאל "חור בתוך שבר"

      ברגע זה אני יושבת עם המחשב על שולחן מתחת לחלון אל החור היפה הזה, ובדיוק שטות עליו ספינות מתפללים…. נוצרים!

  3. סבינה יקרה
    נהי מתחיל לחלחל לשיר ולא סתם . האמת שנהי זה מחבר יותר טוב למציאות משאיפת הלב לשלמות שאינה מבחינה בחסרונות. נראה שהקונפליקט שלך מתבטא היטב בשיר והופך אותו עמוק כמו המים במרכז הכנרת.
    אתמול חשבתי שצריך להתחיל קמפיין . תנו מים לכינרת ומישהו הציעה אולי להביא קצת ממי נביעות…:(

    • אוי מירי. אימי היתה אומרת "א ביטרה גלכט" (?) בדיחה עצובה כל כך!

    • סבינה מסג

      מירי, לא קשה לשיר את שירת הנהי או לעשות לנהי מקום בשירה. אנחנו שרים בדרך כלל "בהתעטף הנפש" כשעצובים.

      האתגר הוא לשיר גם בהתעלות הנפש, בהיפתחות אל העולם.

  4. שולמית אפפל

    התחושה שלי סבינה כבר זמן מה, שאת כותבת את השירים שאנחנו צריכים להתפלל.

    • שבי שחורי

      תאור מוחשי ודינאמי.

      • סבינה מסג

        שבי, תודה. כל פעם שילדים באזור הזה רוקדים "עוגה עוגה עוגה" אי אפשר שלא לחשוב על חוני המעגל, שאגב, קברו נמצא פה קרוב, בחצור הגלילית.

        • שבי שחורי

          סבינה,
          ברור שזה ריקוד לגמרי מאגי, לא ריקוד ההורה על חוף תל אביב סביב למדורה

    • סבינה מסג

      שולמית, ההגדרה שלך תתן לי כח להרבה זמן. תודה.

    • סבינה מסג

      התגובה ברחה למטה, אז היזדמנות להוסיף משהו.

      במקור השירה הלא היתה פניה אל האלהות או אל המוזה. אני חושבת שאני כותבת "שירי מקום" אבל אנחנו יודעים שכשמסתובבים "בין אדם למקום" לפעמים פוגשים את אלהים!

      • שולמית אפפל

        ואת הרי יודעת שמקום גם הוא שם האל ובעיני זה מדהים שהאל שהצטמצם השאיר אותנו עם מקום לעצמנו וגם עליו אנו לא יודעים לשמור.

        • סבינה מסג

          יש הרבה אנשים טובים וחכמים שמשקיעים מזמנם לחשוב איך לשמור על המקום שלנו. משום מה הם מעוררים התנגדות והתנגחות של חכמים בעיני עצמם שיש להם תשובה לכל דבר.

        • יפה הדיאלוג שלכן, סבינה ושולמית. שופך אור על השיר
          איריס

          • אסתי ג. חיים

            שיר חכם ונעים כמו הכנרת. לגבי אוסיפ- שישאר החור וישארו המים…

  5. אני אוהבת את השיר שהוא כמו דיווח, במצב אחר אלו יכלו להיות שורות בחדשות
    אבל את הפכת זאת לשירה עם הסוף הפיוטי- חוני
    להתראות טובה

    • סבינה מסג

      כן, טובה. יש סוג של שירה שרוצה להיות מסוגל להכניס יותר אינפורמציה על העולם ולא רק על הרגשות האנושיים.

השאר תגובה ל סבינה מסג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג