בננות - בלוגים / / בשביל הילדים/ גארי סניידר
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

בשביל הילדים/ גארי סניידר

 

גַארִי סְנַיְדֵּר  משורר  בן 78  אבל עדיין  היפי  בן דור הביט  הוא  מוביל הבקורת והשירה הירוקה בארה"ב

 

תירגמתי כמה משיריו

 

 

 

 

 

 בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים

 

 

 

 

הִנֵּה הֵן מִשְׂתָּרְעוֹת לְפָנֵינוּ,

 

הַגְּבָעוֹת הַמִּתְגַּבְּהוֹת לָעַד   

 

שֶׁל הַסְּטָטִיסְטִיקָה.

 

הָעֲלִיָּה  הַחַדָּה

 

שֶׁל  "הַכֹּל  בַּעֲלִיָּה"    

 

בְּעוֹד כֻּלָּנוּ

 

בִּירִידָהּ .  

 

 

 

 

 

בְּמֵאָה הַבָּאָה

 

אוֹ בְּזוּ שֶׁאַחֲרֶיהָ

 

הֵם אוֹמְרִים,

 

יִהְיוּ עֲמָקִים שֶׁהֵם חֲלוֹם, שָׂדוֹת יְרֻקִּים,

 

נוּכַל לְהִפָּגֵשׁ שָׁם  בְּשָׁלוֹם –

 

אִם  נַחְזִיק מַעֲמָד.

 

 

 

כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן  לָמְּצוּקִים הַמְּחַכִּים בַּדֶּרֶךְ

 

מִלָּה אַחַת לָכֶם,

 

לָכֶם וּלְיַלְדֵיכֶם:

 

 

 

 

הִשָּׁאֲרוּ קְרוֹבִים 

 

לִמְּדוּ אֶת הַפְּרָחִים

 

אַל תִּדְרְכוּ כָּבֵד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

 

 

 

 

 

 

16 תגובות

  1. הי סבינה
    "המעופפים" ו"האסטרונאוטים" כנראה הולכים בדרך שממליץ המשורר.

    • סבינה מסג

      את מתכוונת שזו הדרך היחידה לא לדרוך כבד על פני האדמה? יש ויש דרכים נוספות. לא "להשתמש ולזרוק" לפתח אחריות. שבת שלום, אמירה, איך הצחקת אותי (וספרתי גם לאהרון )עם הבזונות!

  2. גדלתי על
    כשנמות יקברו אותנו
    ביקבי ראשון לציון
    לאיזה דור אני שייך?

    הבעייה עם ביטניקים והיפים
    שהם יותר מדי שייכים לדור
    ובכלל שירה , ברגע שהיא באופן מובהק מדי משוייכת לדור
    היא פתאום קטנה להיות דור

    וככזו גם צפוייה
    ובנאלית
    או מחונטרשת מסיבות מוכרות

    • סבינה מסג

      גארי סניידר קיבל בימים אלה את אחד הפרסים הגדולים ביותר לשירה. הוא קיבל את הפרס גם על אחריות חברתית.

      דור הביט עבר. אבל מה שנמשך הוא האסון האקולוגי העומד בפתח.זהו אסון מעשה ידי אדם. אנשים כמו סניידר יושבים וחושבים: מה לא בסדר בתרבות? במקום להתווכח בינינו, במקום שהנושא הזה , שהוא בנפשו של כל אחד מאיתנו, ישפט על פי החן וקבוצת ההשתייכות של מי שמציג אותו — בוא נחשוב בעצמינו

      • המצב חמור
        בהחלט ניכר שגזע הדינוזרואים שאנחנו ממחריב הכל

        יאללה תביאו פרס

  3. לפני כחודש השתתפתי ב"שירה על הדרך" בברמן, ושמעתי שם את אן וולדמן, גם היא עם הרטוריקה הזאת של דור הביט. האמת, סבינה, שאני מוצא משהו דידקטי ופלקטי בשירה ריטורית מהסוג הזה.

    • סבינה מסג

      אמיר, הייתי שמחה לשמוע עליה יותר.

      השיר הזה די דידקטי. יש לסניידר שירים הרבה יותר טובים. הבאתי אותו כהמשך לדיון שהתחיל עם מוטי ועם הנמצב בארץ. אני רוצה לומר שהמצב הוא לא רק בארץ בכל ה העולם יש משבר עמוק, משבר ערכים, משבר אקלים, פיצוץ אוכלוסין. אי צדק חברתי — ויש אנשים שמקדישים את חייהם למצוא פתרונות. קל להתייאש ולומר "אחרי המבול", אנשים כמו סניידר מנסים לא להתייאש ולהוביל איזה מהלך של שיקום ושינוי.

      השינוי הנדרש הוא כל כך עמוק, שרוב אזרחי מדינת הרווחה מרגישים מותקפים ומתנגדים .

    • מסכימה עם אמיר בנוגע לאן וולדמן, יצא לי לראות אותה מופיעה והיא פרפורמרית מעולה ומשוררת קצת פחות, היא כותבת בצעקות והרעש שלה מסתיר את המילים הקלות.היא משתתפת קבועה במרתון השירה שמתרחש מידי 1.1 בכנסיית סנט מרקס בווילג" בניו יורק, גם פטי סמית המדהימה בין המשתתפות הקבועות. מומלץ בחום. בשיר של סניידר הייתי משאירה את הבית הראשון והאחרון, זה מדלל מעט את הדידקטיות. ותודה לסבינה שפותחת לנו חלון מלא נוף עצום עצוב.

      • סבינה מסג

        שמחה לשמוע ממך, ענת. אני מתעניינת יותר בתנועה האקולוגית עצמה, התיאוריה, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה שלה, מאשר בשירים. עדיין לא התאהבתי בסניידר כמשורר, אבל כהוגה דעות, כמי שמגשים הלכה למעשה חיים מסוג אחר, כמתווה דרך — כדאי ללמוד אותו.

  4. סבינה,

    נעים לעשות הכרות עם גארי סניידר.
    לא מכיר את המקור, אבל התרגום עושה את העבודה.

  5. הוא תמים… אולי פשטני… אבל יש בו ממשורר אמיתי, בהרגשה שלי הוא מדבר על האיזונים העדינים של החיים, הוא מעיז לחשוב על זה, התרגום שלך מאוד זורם
    להתראות טובה

    • סבינה מסג

      טובה, זו באמת העזה, לשבת ולחשוב עד הסוף על בעיות כלל-עולמיות, במקום לחיות בכייף וזהו. אבל הוא גם חי בכייף, ביפן, ביערות, בחווה שלו…

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג