כנרת

כִּנֶּרֶת

 

  

         לִפְנֵי   שֶׁפְּסַנְתֵּר הַכָּנָף   

 שֶׁאַתְּ

 

         יִנְסֹק

 

 גּוֹרֵר אַחֲרָיו   שֹׁבֶל  שֶׁל  נְבִיעוֹת  מְבַעְבְּעוֹת

 

  לִפְנֵי  שֶׁהַנֵבֶל  הַמְּלַבֵּב

 שֶׁאַתְּ 

 

          יִנְבּוֹל   מִמַּכַּת שֶׁמֶשׁ!

 

 

 

 אֲנִי מְמַהֶרֶת   לִמְצֹא אֶת הַטּוֹן

 

                      לְכַוְנֵן  אֶת הַכְּלִי  שֶׁאֲנִי

 

לְהַתְקִין אוֹתוֹ,

 

  לְהַשְׁווֹת אוֹתוֹ

 

          כְּדֵי לְשַׁוּוֹת אוֹתָךְ  לְנֶגְדִּי תָּמִיד

 

 גַּם כְּשֶׁאַתְּ  לֹא  נֶגְדִּי

 

כְּשֶׁאַתְּ לְצִדִּי —  צַד הַחַלָּשִׁים

 

                      שֶׁעוֹד יִרְשׁוּ  ,שֶׁלֹּא  יִוָּרְשׁוּ

 

כָּל עוֹד

הֵם

          מִתְגָּרְשִׁים אֵלַיִךְ 

 

 כְּמוֹ  חֲסִידִים  אֶל  שָׂדֶה .

 

 

 

 

כְּדֵי לְכַוְנֵן אֶת

 

הַכְּלִי שֶׁאֲנִי , כְּדֵי  לְהִפָּתַח

 

אֶל  הַשַּׂגִּיא —
 

                 פָּתַחְתִּי  אֶת  מִילְטוֹן

 

 כְּמִי שֶׁבּוֹצֵעַ   סֵפֶר קֹדֶשׁ 
                 לְשֵׁם  קְרִיאַת עָתִיד…

 

 

 

 וְהוּא הָיָה שָׁם  , שְׁלִיחֵךְ ,  בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה

 

                                          הוֹלֵךְ לִקְרָאתִי עַל

 

הַמַּיִם…  מִסְתַּכֵּל  לִי   בָּעֵינַיִם

 

          שֶׁנָּפְלוּ  לְרָמַת   הָרַגְלַיִם   —

 

 

מְגַלּוֹת שֶׁהוּא  נָעוּל   סַנְדָּל תַּנָּכִי!