אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים
אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים —
לֹא רוֹאִים עָלַיִךְ;
שָׁמַיִם נְמוּכִים שֶׁלִּי , אֵינְסוֹף קטַן ,
עַיִן צְלוּלָה שֶׁל צַד-שֵׁנִי-שֶׁל-הָעוֹלָם
הַבֹּץ הַשָּׁחֹר
בּוֹ יָשֵׁן
הַבּוּרִי .
אִם נָכוֹן שֶׁאֲגַמִּים מִיזְדַקְנִים
וְאַתְּ " תּוֹפָעָה צְעִירָה יַחֲסִית עִם תַּהֲלִיךְ בְּלָיָה מוּאָץ "
כְּמוֹ שֶׁקָּרָאתִי
בְּ"כָל אֶרֶץ נַפְתָּלִי "
—
אֲנִי אֶחְפֹּר לָךְ מֵחָדָשׁ אֶת יָם הַחוּלָה !
שֶׁיְּסַנֵּן שׁוּב אֶת הַמַּיִם כְּמוֹ כִּלְיָה,
אֲנִי אֶסְתֹּם אֶת
הַמּוֹבִיל !
אֶפְתַּח אֶת
הַנְּבִיעוֹת!
אָשִׁיב לָךְ אֶת מֶלַח הַמַּיִם.
להציל את הכנרת, צריך. רק שהאנשה פה לא תועיל,עדיף שלא תזדקן כי להזדקנות אין תיקון ולכנרת אולי יש.הלוואי היינו יכולים לפתוח את הנביעות או להשיב את המלח לזקנים.
לוסי, את צודקת — לא מתאים לומר להיזדקן, אבל אני חושבת שזהו ציטוט מד"וח של מנהלת הכנרת.
היי סבינה השיר מדבר עליך כמה כוחות יש לך כמה אנרגיות…
להתראות טובה
מקסים ומחמם לב.
תודה, יעל.
סבינה יקרה
ושוב אענה לך בציור
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/2122429700/in/set-72157603434705294/
ואגב, אתמול הגבתי לך השיר "פנאי" של זלדה.
פנאי- מילת קסם שאיבדה את יוקרתה, משום מה…
שיר כואב. שלא תזדקן הכנרת הזאת, היחידה שיש.
אסתי, לפעמים אני מרגיעה את עצמי בעובדה שראיתי כבר את הכנרת הרבה יותר נמוכה ואז באו שנתיים גשם והכל הסתדר, או בזב שאנחנו נותנים מים למדינת ירדן, או בזה שבעת העתיקה היא היתה נמוכה כי יש לחופיה 6 מעגנים והם נמוכים מפני המים היום! אז אולי זו לא היזדקנות כי אם מחזוריות.
הרבה אהבה ונתינה ואם הכנרת היא גם מטאפורה אזי יכולת האהבה והנתינה שלך קסומים. כמו כוהנת שיושבת לגדת הכנרת ושומרת במקדש הלב עליה בשבילנו.
כוהנת יקרה כלום אינך עייפה?
ואם כן מי יחליף אותי
והרי ככל שאני אוהבת אותה יותר כן אני עצמי מתמלאת . לא אינני עייפה מלספר אותה .
ואנחנו – אני לא התעייפתי מלשמוע.
טבילה אחת בה בשבילי!
מירי, כתבת פה שיר שלם על הכהנת הזו! בודאי יכנס לאחד השירים ואז אקדיש אותו לך!
שיר יפה. אהבתי את המקצב שלו. והשם כבר אומר המון "אם נכון שאגמים מזדקנים" אגמים מזדקנים רק שהרבה יותר לאט מאיתנו.
עדנה,מהו הזמן האנושי לעומת הזמן הגאולוגי!
וואו, סבינה.
נראה שאת ממשיכה את העבודה של המשוררת רחל.
תמיד הזדהיתי עם רחל, ואחת לכמה ימים אני נדרשת לשיר אחר שלה.
את חיה את הכנרת ונמצאת בה,
אני אוהבת את ההאנשה שאת עושה לה.
לי יש סיפור אהבה דומה עם ים המלח.
אני מרגישה ממש אסירת תודה למקום הנפלא הזה שנקרא ים המלח.
יש לי המון צילומים משם,
וחבריי קוראים לי "רחל של ים המלח".
רונית, זה הדבר המעניין ביותר ששמעתי מזה הרבה זמן (ויש לי חיים מאד ססגוניים,עם כל הבידוד שלי– אין רגע דל) רחל של ים המלח– זה נפלא! זה מקורי!
לי אין שום חוויות ים המלח. כמעט ולא הייתי שם. זה כמו באהבה עם אנשים, אני כל הזמן רוצה להיות פה, בכנרת, להכיר עוד פן ועוד פן. וזה התחיל אצלי בגיל 16!
אשמח מאד לראות חמרים שלך על ים המלח.