סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

שדות שבעמק

 

שָׂדוֹת  שֶׁבָּעֵמֶק

 

 

 

 

חֲבִילוֹת  חָצִיר

 

 עֲגֻלּוֹת,  עֲצוּמוֹת ,  

              בְּשָׂדֶה  פָּקוּחַ כְּמו    עַיִן   

 

אִישׁוֹנִים  מֻרְחָבִים,

 

                     בָּתִּים  מְרֻוָּחִים

 

 לְכָל הַנַּנָּסִים   הַנִּסִּיִּים

 

 

 

 שֶׁנִּצְּלוּ   מִטְּבִיעַת   יַלְדוּתֵנוּ.

 

 

 

 

 

*

 

 

שׁוּב  הַשָּׂדוֹת  מְקֻשְׁקָשִׁים

                                   בְּקַשׁ  וְשֶׁלֶף

 

טֶקְסְט פָּרוּשׂ

 

                  לפֵּרוּשׁ ׁ חָדָשׁ.

 

 

 

 

*

 

 

שֶׁמֶשׁ   עַל   שֶׁלֶף

 

כָּל    אֵשׁ    הֲיֵשׁ !

 

 

 

 

 

 

*

 

 

 

טֶקְסְטוּרָה
 

           שֶׁל  קוֹצִים     ושֶׁלֶף:     

 

 

רֶפְלוֹקְסוֹלוֹגִיַה  לְרַגְלֵי  הַדִּמְיוֹן.                                 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*

 

 

הַשָׂדוֹת

 

     שֶׁאַחַר-כָּךְ   נִבְנֶה   עֲלֵיהֶם

 

שֶׁאַחַר-כָּךְ  נִבְכֶּה  עֲלֵיהֶם

 

 

 רוֹצִים   שִׁיר    עַכְשָׁו!

 

 

 

 

 

 

 

             שְׂדֵה קְרַב  

 

 

 

 

הַיּוֹם   הַצִּרְצָרִים  ,   קוֹלָם הָעַז !

 

וְאָז …

 

 

 

 

 

 

 

11 תגובות

  1. אילנה שולשבילי

    האם זו שירת הפנאי?

    • סבינה מסג

      מה פרוש "שירת הפנאי"? השירה יכולה להיות תחביב או מקצוע. כן, יעוד לחיים. ואז כל זמנך מוקדש לזה. אם אי אפשר להתפרנס מזה מלמדים את זה מרצים את זה מתרגמים את זה… אבל כל הזמן שלך וכל הפנאי מוקדשים לזה. אני לא אוהבת את הטון שמשתמע ממנו פינוק ולוקסוס לא באמת הכרחי.

    • היה לנו אוצר סמוי של פנאי
      עדין כאויר הבקר
      פנאי של סיפורים, דמעות, נשיקות
      וחגים.
      פנאי של אמא, סבתא והדודות
      יושבות בנחת בסירה
      של זיו
      שטות אט אט
      בדוגית השלום
      עם הירח ועם המזלות

      זלדה

  2. איזה יופי סבינה העולם כולו בשדות שבעמק…שלנו(?)

  3. סבינה
    "שדות מקושקשים בקש ושלף"- אהבתי ושוב בא לי לצייר את השדות האלה. אני אוהבת קש ושלף. שלף זאת מילת קסם בשבילי. שם נרדף לבגדי הזהב של אלוהים.
    איריס

    • סבינה מסג

      גם בשבילי המלה שלף היא כל קסם ארץ ישראל כפי שנתפש לילדה מיפו.

        • סבינה מסג

          איריס, אנא ציירי!

          • יוסף עוזר

            שדות שבעמק-קדמוני הלילה- בריח הזבל- ניחוח חציר- הלילה לעמק אני אזמרה—
            אתמוןל הייתי במושב ברק -0 בין הגלבוע לבין גבעת המורה, זה היה בית ילדותי. מה אתם יודעים על קול של ממטרה???
            מה אתם יודעים על נהמה של נקר על עמודי חשמל וחוחית בעץ הרימון.

            זה היה בית המקדש שלי. בית המקדש
            שאני הייתי בו כהן גדול: האכלתי תרנגולות. השמים שלי היו עד אין סוף ולא כמו עכשו – חנוקים בירושלים.
            לא הא6מנתי שאכתובס אי פעם : השמים חנוקים בירושלים. הייתי כהן גדול
            והשדות היו מזבח . היו גחליליות.
            אוי סבינה מסג מה עשית לי.
            כראב של יופי וזכרון.

          • סבינה מסג

            יוסי, אני אוהבת כשאתה כותב על המושב הזה?

            קשה לומר שמים חנוקים בירושלים – אבל חוץ מחלוקה לקודש וחול יש חלוקה לכפר ועיר.

            אני לא בטוחה שהמכתב הגיע אליך. בענין הספר על משפחתך — בודאי שכדאי! בהצלחה.

          • יוסף עוזר

            אני בטוח שדבריך ישפיעו עלי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג