בננות - בלוגים / / יום אחרי ימי הזכרון
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

יום אחרי ימי הזכרון

 

יוֹם אַחֲרֵי

יְמֵי הַזִּכָּרוֹן

 

 

 

          "כַּסִיף"   לָבָן   צָף מֵת   עַל הַמַּיִם.

 

 שְׂפַמְנוּנִים  כְּחֻלִּים   טוֹרְפִים אוֹתוֹ,

 

     מַגְעִישִׁים אֶת   הַמִּפְלָס הַנָּמוּךְ   לְיַעַר גֶּשֶׁם !

 

 

 

 

 גְּדוּד חַיָּלִים    מִתְאַמֵּן   בְּלִפֹּל-לִיטְבּוֹל

                                          בַּמַּיִם  הַקָּרִים

         בְּלִי לְהִטָּרֵף.

 

 

צַלְיָנִים  מְשַׁיְּטִים  מְתוּנוֹת  בִּסְפִינַת-כְּנֵסִיָּה ,

                    שָׁרִים

                            עַל   בּוֹא מַלְכוּתוֹ…

 

 

אֲנִי  שׁוֹמַעַת  כָּל   מִלָּה

 

          וְשָׁרָה   אִתָּם   בַּלֵּב.

 

 

 

פִּתְאוֹם הֵם עוֹבְרִים   מ"חֶסֶד מוּפלא"

                             לְ"כָּל עוֹד בַּלֵּבָב"

 

אֲנִי  קוֹפֶצֶת

  לְדֹם!

 

 

בְּדִיּוּק בְּרֶגַע

            שֶׁשַּׁלְדָּג   "לְבֶן-חָזֶה"   כְּחֹל  גַּב

 

                      עוֹבֵר  בִּצְעָקָה —

 

                                   צוֹפֵר  כְּכָל  יְכָלְתּוֹ!!!

 

 

 

* לשלדג הכחול  יש קול צעקני במיוחד

           

 

 

 

 

22 תגובות

  1. כינרת צמח

    ראו אותי בדרך
    לגימנסיה
    על מוט דגלה של ספינה הדלקתי
    שושנה של אש
    קולי לא נשמע רחוק כמו
    קולה של רחל
    אבל בוקר אחד שחיתי בכינרת
    וישו הלך שם
    נוגע בי לא נוגע- אמר שאני
    מטיבה לחולל

    גם מתוך ספרי "כיסופים לסוף"
    ("ו" שרוקה)

    אהבתי את שירך
    את ניצבוצי ההומור

    • כנרת צמח, את אמיתית? יש שם כזה? אולי את ממשפחת שלמה צמח הגדול?

      • כינרת צמח

        אני יודעת שכינרת צמח נשמע פאמיליארי
        מה לעשות?
        את מכירה דרך לשכנע שאני אמיתית?
        אם אניכנרת צמח ממשפחתו של צמח שלמה
        הגדול
        או כנרת צמח ממשפחתו של יוסי צמח קב"ט משען כרמל, הקטן,
        אמיתיותי לצורך עינייננו בשירה משנה?
        וגם, איזו חשיבות יש לאמיתיותי?
        את שואלת כל בן אדם אם הוא אמיתית?

        הנה לך שיר אמיתי
        (כמשוררת אל משוררת)

        אני מחוף צמח
        את מחוף גינוסר
        ביננו כינרת
        שופעת דגה

        • סבינה מסג

          כנרת, תודה על השיר.

          אני כל כך רגישה ל… איך לומר זאת, לא להיות מגוחכת עם אהבת הכנרת שלי, שחשבתי שמישהוי עושה פה צחוק.

          יש לך שם נהדר.

  2. רונית בר-לביא

    אוהבת מאד את תיאורי הטבע שלך, וזה לא פייר, גם אני רוצה לגור בכנרת !!

    חוצמזה, מאושרת מזה שנגמרו הימים הנוראים.

    • רונית, זה כרוך בויתורים. כמו ריחוק מתל אביב ומאינטלקטואלים… ואם זה לא מפחיד אותך יש פה דירות בזול!

      • רונית בר-לביא

        אלוהים ישמרני מ"אינטלקטואלים" …
        ועוד יותר מתל אביב עתירת הפיח והצפיפות (סליחה לתל אביבים).

        יש גם פינות חמד באזורים קרובים יותר למרכז, נניח סביבות ירושלים…
        או השרון.

        אבל נשמע שהקרבה לכנרת מפרה אותך.

        • תתפלאי , כשגרים רחוק ,כמה חסרה שיחת משוררים, שיחת אומנים — זה משהו אחר לגמרי (ויסלחו לי הקיבוצניקים והמושבניקים) אבל זה שלא מדברים הרבה באמת מנקז את כל האנרגיה אל הכתיבה. אין תמריץ יותר טוב מבדידות ואפילו קצת שיעמום.

          • יפה, סבינה, כתיבה מאוד רגישה. את מצליחה ללכוד את תמונת הטבע לכדי רגש מפעים.
            אני מבקרת בשירייך ולא תמיד מגיבה, בהחלט אוהבת את השירים. את בונה בשיר סקרנות של הקורא, כל הכבוד.
            ובקשר לריחוק מהמרכז והאינטלקטואלים, לפעמים הקשר עם האנשים הפשוטים מניב הרבה יותר ברכה מאנשים בעלי שם.
            שושנה

          • סבינה מסג

            שושנה, תודה על התגובה. שנים אני שומעת עליך כמראיינת, ועכשו זכיתי להכיר.

            זה לא עניין של אנשים חשובים. השירה עשוייה , לדעתי, משני דברים: החיים והשפה, על כל ענייניה. בשביל החיים טוב להיות פשוט בחיים וככל שהם מיוחדים יותר, יותר טוב. את מרגישה שאת עד יחיד בטריטוריה שלך. אבל מה שקשור לשפה של המשוררים, לגירוי הזה… זה חסר. אני מסתדרת עם זה. אבל חשוב לי לציין שלגור בכנרת זה כל כך מתוק כמו שזה נשמע. יש ויתורים.

  3. היי סבינה
    אני אוהבת את הצבע הכחול של השלדג כל כך לאומי.
    טוב שאנחנו אחרי היום הזה
    להתראות טובה

    • היי סבינה, אהבתי מאד את השיר שלך ואת האנלוגיה הרגישה והמתוחכמת בין עולם הטבע לבין העולם האנושי האנלוגיה הזאת יוצרת משמעויות רבות, מבלי לגלוש לפאתוס רגשני ומיותר הכרוך בנושא טעון וכאוב שכזה.רגיש ,יפה!

      • סבינה מסג

        תודה, חנה. אני כל הזמן חוששת ולכן בודקת פה, בבלוג, אם שיר על חווייות כל כך מקומיות מדבר גם אל מי שלא חווה אותן בעצמו.

    • סבינה מסג

      טובה, עלית על זה. השלדג (האהוב עלי , כמעט הצפור שלי)הכחול לבן דומה לדגל ישראל. שמעתי שחיפשו צפור שתסמל את ישראל. אני הייתי מציעה אותו.

  4. הי סבינה, זה נשמע כאילו את חיה על איזה אמזונס פרטי שם 🙂

    • סבינה מסג

      כן, אני רוב הזמן במצב של התבוננות וקשב , ואז יש התרחשויות במים, בשמים… ואולי בשל מיעוט הגירויים פה, כל צווחת שלדג וכל סירה וכל אימון של חיילים — הם ארוע טעון רגש, מוליד שיר.

      • סבינה, את נשמעת על הר האושר, איזה יופי. כן, מעניין גם אותי להיות שם לזמן מה. אמרת שבזול? כתבתי לך אימייל לאישי ולא ענית.. נשמח לבקר.
        והשיר: כמו ציור. מעורר את מכחוליי… איריס

        • יוסף עוזר

          יש ארצות בהן היומיום הוא מזג האויר ואתם יודעים מה.
          ואנחנו עם מצוקת הקיום והשיר מצליח לגחך על עצמנו. הומור זה דבר רציני.

          ומתוך השעשוע שומעיםפ את הכאב.
          סבינה במיטבה.

          • סבינה מסג

            תודה, יוסף. אכן, אני עדיין הילדה העולה, בת ישראל השנייה שלא מפסיקה להתפעל מזה שיש לנו מולדת, ורק להגיד את המלים : עמק הירדן… כנרת…

            אבל רואה גם לאן הדברים הלכו — ונמצאת באמצע בשבר.

            אהבתי את השיר המקומי כל כך שלך.

        • סבינה מסג

          איריס, עניתי ומייד. אבל כנראה שזה לא הגיע אליך אלא לבלוג. אני מאד נהנית מאקוורלים שלך, וכמה נעים הדו-שיח הזה שיר/ציור/שיר… מוזמנים לבקר .

        • סבינה מסג

          איריס, עניתי ומייד. אבל כנראה שזה לא הגיע אליך אלא לבלוג. אני מאד נהנית מאקוורלים שלך, וכמה נעים הדו-שיח הזה שיר/ציור/שיר… מוזמנים לבקר .

השאר תגובה ל כינרת צמח ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג