סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

מיטה

מִּטָּה

 

 

 

אֲנִי דּוֹחָה  אֶת  הַפְּרִישָׁה

 

                       אֶל  הַמִּטָּה

 

כַּמָּה שֶׁרַק  אֶפְשָׁר —

 

(כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת גַּם  אֶת  הַמִּיתָה

 וְאִי אֶפְשִׁי מִמֶּנָּה!)

וְרַק בַּסּוֹף אֵלֵךְ, כְּשֶׁהֻכְרַח.

 

אַךְ כְּשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת כְּבָר אֶל  הַשְּׂמִיכָה

   

(וְזֶה  כִּמְעַט  בַּשַּׁחַר)

 

אֲנִי פּוֹרֶצֶת בְּסִידְרַת  תְּנוּעוֹת  שִׂמְחָה…

   

צוֹהֶלֶת לְעַצְמִי  בַּחֲשֵׁכָה

 

כְּמוֹ  יֶלֶד

 

             שֶׁהֶחְבִּיא   מַמְתָּק 

             

לְאַחַר  כָּךְ .

16 תגובות

  1. אסתי ג. חיים

    מזדהה עימך מאוד.

  2. רונית בר-לביא

    אין לך מושג עד כמה הזדהיתי עם כל מילה כאן.
    זה כמעט טלפאתי עם הקטע של מצהלות השמחה בכניסה אל המיטה.
    דבר חדש אצלי של הימים האחרונים,
    צוחקת בקול כמו ילדה בתוספת עוד כמה קולות ילדותיים שמחים וככה נכנסת למיטה…

    • הבלוג הזה הוא תגלית מבחינה זו — אתה חושב שאתה לבד, שכתבת משהו קצת שטותי, שצריך אומץ לפרסם… ופתאם אתה לא לבד, מישהו קרא, הרגיש והגיב מיד! תודה רונית.

      • רונית בר-לביא

        סבינה,
        כתבתי לפני כמה שנים שיר שמאד "מתכתב" עם זה,
        אני אפרסם אותו מחר,
        הוא מדבר בדיוק על הנושא הגדול הזה של ה"היעלמות" כשהולכים לישון והפחד המסויים מהמיתה המסויימת הזו.

        בינתיים, לפני שאעשה פאדיחות נוספות ואקלקל את שמי הגם-ככה-מפוקפק פה, אפרוש באמת לישון. לילה טוב :))

  3. יעל ישראל

    בדיוק כך גם אצלי.

  4. כמוני כמוך ואת המחיר משלמים בבוקר כשרצים לאט לעבודה.
    :0)
    (גם זה אגב, סימן של חיוך).
    בוקר טוב.

  5. שירי רבר

    מזדהה איתך מאוד. אהבתי את ההשוואה של המיטה למיתה.

  6. הכי כיף להישאר ילדה…
    אולי זה יצליח השיר שלך סבינה לקחת אותי לבית הספר לריקוד שמתחיל את יומו גם אם שחר…..ואני כאישה כבר בוחרת עצלה
    תודה שוב אל התחושות האלה
    תמר

    • תודה,תמר, שיכולתי להועיל משהו, לפחות בזה. אני מתכוונת למכתבך הכואב שהיה למעלה מכוחותי.

      • אני חושבת שיש לך כוחות
        ותודה לך
        בפי יש בשורה אז אני מפיצה
        מאטים לינים בלילה להכיל..
        "ככה זה שאנחנו כמו ילדים
        לא חושבים,אימפולסיבים"
        אולי טעיתי במכתב הכואב???
        ואולי רק בידי המלכה
        זכות או שחסר חסד! ?

  7. מירי פליישר

    סיפור אהבה דחייה עם המיטה.

השאר תגובה ל תמר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג