שני שירים מכליל
מַרְוָה
סְבַךְ שֶׁל אַלּוֹנִים
וּסְלָעִים
אֲנִי מַשְׁחִילָה בֵּינֵיהֶם
כִּסֵּא
לְהָסֵב
לְכוֹס קָפֶה אוֹ שְׁתַּיִם , וְאָז
הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת
כְּשֶׁהַמַּשְׁקֶה הָרֵיחָנִי נוֹזֵל מִן הַיָּדַיִם…
אַךְ הַנִּיחוֹחַ הָעַז
שֶׁל
הַמַרְוָה
שֶׁנִּשְׁבְּרוּ לָהּ כַּמָּה
עֲנָפִים
(וְיֵשׁ אוֹמְרִים קָנִים שֶׁל מְנוֹרַת מִקְדָּשׁ)
גּוֹבֵר עַל הָאָרוֹמָה הַחוּמָה.
לֹא נוֹרָא , הוּא יַחְלִים
צֶמַח הַמַּרְפֵּא הַזֶּה, מְחוֹלֵל הַפְּלָאִים
הָאַנְטִיבְּיוֹטִיקָה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם
בָּהּ טֻפְּלוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי:
מִשְׁחָה, מִשְׂרָה
חֲלִיטָה, אַמְבַּטְיָה, חֳקָנִים
אֲפִלּוּ קְטֹרֶת…
בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵם
כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי אֱלֹהִים.
יָרֵחַ מָלֵא
אַיִן לִי הַרְבֵּה לוֹמַר עַל
הַיָּרֵחַ!
שֶׁעָלָה מָלֵא
הָרֶגַע
מֵהָרֵי גַ"ת!
רַק
שֶׁלֹּא אַלְבִּין פָּנָיו
בְּאוֹר סוֹלָרִי
אַדְלִיק
נֵר בִּצְלוֹחִית , נֵר בְּפָמוֹט שַׁבָּת —
אוֹרוֹת קְטַנִּים, מְהַבְהֲבִים כְּכוֹכְבֵי לַיִל
(לֹא כָּל הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה בְּבַת אַחַת)
וְהִיא תִּגְמֹל לִי הַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ
וְתַעֲשֶׂה
מִן הַמְּלוּנָה הַזֹּאת בְּכֶרֶם הַזֵּיתִים
מִקְדָּשׁ מְעַט.
יפים יפים השירים, ספוגי אווירה
ואגב, לבתי הבכורה קוראים מרווה
מרווה ובשני וו בכל מקרה
איזה יופי של שם! כל ניחוחות הגליל!
מה אומר, את נפלאה. כרגיל.