בננות - בלוגים / / חגיגת האביב בראש פינה
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

חגיגת האביב בראש פינה

           חֲגִיגַת הָאָבִיב    בְּרֹאשׁ פִּנָּה
 
 
 
        הָאוֹר!  הָאוֹר עַל תְּלוּלִיּוֹת  הַצֶּבַע,
 סָגֹל  שֶׁל  צִפָּרְנִית , צָהֹב 
חַרְדָּל  הַבַּר
 
 עֲשַׁן הַשְּׁקֵדִיּוֹת  עַל  צֶלַע  הַר
 
הַרְבֵּה   יָרֹק  ,  דָּשֵׁן  מְאֹד ,
               הַכֹּל  כָּרִים  וְאֲפָרִים    וְאָחוּ…ּ
 
בְּאֵין טְקָסִים,  לְבַד עִם הֶהָדָר,
— שָׁל  נַעֲלֶיךָ!  לֵךְ  בֵּין  הַפְּרָחִים,
 מָּלֵא אֶת  גֶּשֶׁר  כַּף הָרֶגֶל
 בַּחֲלוּקָיו
  שֶׁל  הָאָפִיק
                    הָרֵיק
 
הַקְשֵׁב לְקוֹל  הַמַּיִם הַכְּלוּאִים:
                   נַחַל שָׁלֵם
  בְּתוֹךְ   צִנּוֹר חַמְרָן !
 
חַבֵּק  אֶת הָעֵצִים,
   דַבֵּר עִם  אֱלֹהִים  כְּמוֹ עִם   אַבָּא .
 
 
*

 

עָשׂוֹר שְׁלִישִׁי   שֶׁל   אַהֲבָה שְׂמֵחָה.
 בָּקְשִׁי  נַפְשִׁי
                עַל הַצְּמִיחָה
בִּמְקוֹמוֹת שְׂרוּפִים,  בִּשְׂדוֹת
 מוֹקְשִׁים , בְּשִׁטְחֵי
 אֵשׁ.
 
 בָּקְשִׁי עַל   הַר קְבָרִים
זָקוּף כְּמוֹ מַצֵּבָה,
 יָבֵשׁ  כְּמוֹ מַחְצָבָה,
        שֶׁבֵּין  קְבָרָיו  מָצָאתִי
          דּוּדָאִים.
 

 

 

 

7 תגובות

  1. עצמה של חגיגת אביב בשדות הקטל.
    ויפה האהבה שנמצאה על הר קברים

    • משה, קודם כל תודה.

      אצלי הדודאים אינם סמל הם צמח! מצאתי צמח בין הקברים, אבל כמובן ששירים אומרים יותר מדבר אחד …

      • סבינה, אני לא מבין את הערתך ואת סימן הקריאה, גם אצלי
        הדודא הוא קודם כל דודא,
        אבל גם לדודאים יש תכונות וסגולות, ושמו ניתן לו כדי לשקף את תכונותיו, או לפחות במה שהאמינו שהם סגולותיו, לכן עוד לפני שראית אותו שם , הצמח הזה טעון משמעויות. לך זו הייתה חוויה של מפגש ללא כל הסמלה. ובכל זאת הוא מתרחש בין קברים. את לא יכולה לצפות שקורא שיש לו מערכת צפנים תרבותיים, לא יכיל אותם על שני פריטים כל כך טעונים בתרבות.
        וזה לא מוציא, או סותר את החוויה הפרטית. אולי תגידי את מה כל כך מרגש ומפעים לפגוש דודאים בין קברים.

        • חשובה לי הקונקרטיות בשירה. אך כמובן שגילוי הדודא חב את השמחה שהוא מעורר למטען התרבותי שהוא מכניס לסיטואציה: סמל אהבה ופריון בין סמלי המוות. הייתי רוצה לכתוב כמו גארי שניידר על תופעות טבע בלי כל הסמלה– אבל לא כל כך יוצא.

          חוץ מזה בודאי שזה משליך גם על אותה אהבה של שלשה עשורים המתמודדת עם המוקשים והשרפות… ופתאם דודאים!

          • גם משוררי הייקו שרואים את הטבע כפי שהוא בלי להשליך עליו את מערכת הרגשות האנושיים, ורק מנציחים את מה שהם רואים בתמונה מילולית קצרה של 17הברות, תמצאי אצלם גם מערכת של סמלים. הדובדבן הוא לא רק הדובדבן וכנ"ל השזיף ואגל הטל וכו":
            כדי להצליח את צריכה לדעתי להשיל מהשיר הרבה שורות , מטענים ורגשות ולתאר רק תמונה, כמו השיר המופלא הזה:

            "שואף עננים,
            נושף פרחים
            הר יושינו"

          • הייקו מאד מעניין אותי. אבל לדעתי בעצם ציון שם ההר יש הכרות אינטימית ואהבה אולי כמו השיר הזה:

            זַהֲרוּרֵי בֹּקֶר עַל הַכִּנֶּרֶת

            זֶה לוֹגִי
            שֶׁלֹּא כָּל הַנּוֹצֵץ זָהָב וכו"

            זֶה

            פְּסִיכוֹלוֹגִי שֶׁכָּאן כֵּן!

            *

  2. יפה איך היופי בוקע ממעשי האדם הדי נלוזים לעיתים. המחצבה קצת קלקלה לי את המשפט החזק של המצבה, אבל בסך הכל מקסים.

השאר תגובה ל משה יצחקי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג