בננות - בלוגים / / גן המנזר
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

גן המנזר

גַּן הַמִּנְזָר

 

 

 

הַחוֹמָה  מִתְחַמֶּמֶת  בַּשֶּׁמֶשׁ

  
        צָרָה  עַל  חָצֵר
           רְחוּצָה
 
שׁוֹמֶרֶת
          שֶׁשּׁוּם דָּבָר
מְסֻבָּךְ מִשֶּׁמֶשׁ אוֹ גֶּשֶׁם
לֹא יַחְדֹּר
אֶל הַגַּן
הַנָּעוּל
 
 שֶׁבּוֹ אֲנִי
מְסִבָּה     
   בַּזָוִית הַמּוּגֶנֶת   מֵרוּחַ
             מוּל הַלִּימוֹן  וְדַבְלוּלֵי הַחַמְצִיצִים
 
מְרִימָה  אֶל שְׂפָתַי
                      כּוֹס-יוֹם
 
 מְמֻתֶּקֶת
       בְּתַחְלִיף – חַיִּים.

 

 

 

*

 

יֵשׁ גִּיל בַּגִּיל.

יָד עַל הַלֵּב —  יֵשׁ גִּיל!

 

עֹל   הַלִּפְנֵי-הַכֹּל   נָגֹל

 

רִיק   הַכִּכלוֹת-הַכֹּל    עוֹד לֹא נִגְלָה

 

כִּסְלֵו  מוֹצֵא אוֹתָךְ     נִקְבֶּצֶת

             מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת

בָּהֶן  עָשִׂית  עָשִׂית   עָשִׂית

אֶל

   הַהֱיוֹת  הַזֶּה  אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיִית

בַּגַּן אֲשֶׁר אִוִּית

 

בְּלִי אִישׁ    בְּלִי  יֶלֶד     כִּמְעַט  בְּלִי עָתִיד

עִם  סַבְיוֹנֵי יַלְדוּת

 

         בַּשֶּׁמֶשׁ    הַחָרְפִּית.

 

 

*

 

 

 

הֶחָצֵר מְרֻבַּעַת

                   בְּצוּרָתָהּ

 

כְּמוֹ בַּיִת

שֶׁל  שִׁיר

 

 עִם  חֲרִיזַת

א ב א ב

 

 וְלִפְעָמִים

א ב ב א

 אֲבָל  הַתֹּכֶן הוּא תָּמִיד אַבָּא!

 

9 תגובות

  1. שולמית אפפל

    יפה להפליא.

    • תודה ליושבת בניו יורק! שולמית, קראתי את דבריך על אהבת הבית הלא כל כך יפה. כשתשובי "הביתה" את מוזמנת לבקרני — אראה לך את "הבית" במיטבו.

  2. שם צילמתי את זה
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=3058#post3058
    ועוד.
    כל פוסטי שבהם צמיחה שמעבר לחומות.

    ושם במשרד הקבלה מצאתי גם את סיפרך וראיתי שעוד אנשים מרגישים שם משהו שאינו ניתן לתאור .אהבתי. אוהבת.
    שירייך הם לי ערוץ שמאפשר למצוא לזה מילים למרות שכמעט אי אפשר .
    תודה סבינה.

    • מירי, עברתי לבלוג שלך וראיתי את הפרחים שצילמת בגינה של מנזר האחיות בעין כרם… וזה החזיר אותי לשם, אל הנזירה הגננית איבון , שהכרתי 30 שנה — מאז שהיתה צעירה ויפה עם עינים כחולות ויורדת לגן בגו זקוף ובגאון, ועד שזקנה וגררה רגל ונשענה על המריצה שהיא דוחפת. יש לי שירים עליה בספר ההוא שאת מכירה.

      עכשו כשאני צריכה מנזר אני הולכת למקום אחר, זול יותר, פחות יפה, אבל אוטנטי- לא מלון.

      • מה שמעניין הוא הצורך במנזר .
        אשמח לקבל ממך פרטים .
        אני חשה שם קירבה לעצמי ולכל-דת , קבלה שלי וקבלת העולם .
        האם אלה החומות החובקות והצמצום המפנה מקום לרוח?

  3. מנזר האחיות? אי של שלוה בלב עין כרם… לא בטוח לפעמים מהו תחליף חיים ומהם חיים.

    • עלית בדיוק על עצם העניין. אני האומרת שזה תחליף חיים בעצם חושבת שאלה החיים, ורק לפעמים יש משבי מצב-רוח.

      לא אוהבת לגלות איפה המקומות שלי, אבל בבלוג הזה נוצרת אינטימיות מוזרה: זה לא היופי הפסטוראלי של עין כרם, שם כבר מזמן יותר מדי יקר לשהויות ארוכות. זה מנזר הרבה פחות יפה, בלב העיר. אבל החומה סוגרת ונוצר עולם אחר.

      תודה על התגובה

  4. דפנה שחורי

    נפלא

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג