בננות - בלוגים / / לסבתא אז'ני
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

לסבתא אז'ני

לְסָּבְתָא אֶזֵ"נִי

 

 

פִּתְאוֹם פּוֹצְעִים אוֹתִי כָּל הַפְּסָחִים

 שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי "אֵיפֹה  אַתְּ  בַּסֵּדֶר ?"

וְהַיָּמִים הַבּוֹהֲקִים  בֵּין  קִירוֹת "עֲמִידָר"

 

אַתְּ , נְסִיכָה מֵאִיסְטַנְבּוּל , שֶׁאַחַיִךְ עָשׂוּ הוֹן מִיַיִן ,

שֶׁבְּנֵי אַחַיִךְ מְיַצְּרִים  סְפִינוֹת טִיּוּל

אֵיפֹה הָיִית ?  עִם מִי עָשִׂית ?

 

אוּלַי הָלַכְתְּ  לְ "מלב"ן"

אוּלַי לֹא הָיָה  נוֹרָא

לְהָסֵב עִם זְקֵנִים זָרִים

שֶׁלֹּא יָצְאוּ אִתָּךְ  מְ"חוֹף-הַתְּכֵלֶת"

שֶׁלֹּא יִהְיוּ אִתָּךְ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה

 

בִּירוּשָׁלַיִם…   הַאִם עָלִית  לִירוּשָׁלַיִם?

מֵאָז יָרַדְתְּ  בָּאֳנִיָּה

עָלֶיהָ הֶעֱלוּ אוֹתָךְ  בְּקֹשִׁי , בְּבּוּלְגַּרְיָה,

כִּי כְּבָר הָיִית זְקֵנָה?

 

פִּתְאוֹם פּוֹצְעוֹת אוֹתִי כָּל הַנְּסִיעוֹת  לִירוּשָׁלַיִם

שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי  אִם תִּרְצִי לָבוֹא.

חוֹמוֹת נוֹשְׁכוֹת אוֹתִי בְּשִׁנֵּיהֶן.

מִגְדַּל-דָּוִד דּוֹקֵר.

הֲיִתָּכֵן שֶׁלֹּא הִגַּעְתְּ  אֶל הַבִּירָה?

מָה עִם הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי?

הַלֹּא לַמְרוֹת שֶׁהִסְתַּתַּרְנוּ קְצָת בְּצֵל  הַצְּלָב

  אַתְּ הָיִית  "דָּתִיָּה"!

צַמְתְּ  בְּכִּפּוּר , הָלַכְתְּ  בָּרֶגֶל עַד לְ"גַּן-תָּמָר "

לְהִתְפַּלֵּל בְּשָׂפָה  לֹא בְּלוּלָה,

וְלִפְעָמִים הִתְעַלַּפְתְּ  בַּדֶּרֶךְ,

נִשְׁעַנְתְּ  עַל הַשִׁיקְמִים

 

וְאֵיךְ עָבְרוּ עָלַיִךְ   מֵאוֹת עַרְבֵי -שִׁשִּׁי?

הַאִם הֻזְמַנְתְּ  אֶל בֵּית בִּתֵּךְ   — אִמִּי?

הַאִם עָזַרְתְּ לִפְרֹשׂ

                    אֶת מַפַּת הַכְּנִיעָה הַלְּבָנָה

בֵּין נַחֲלֵי מָרָה שְׁחֹרָה שֶׁל אַבָּא?

 

פִּתְאוֹם פּוֹצְעִים אוֹתִי  צִירֵי הַשְּׁעָרִים

בָּהֶם נָעַלְתִּי אֶת גַּנִּי!

בְּפָּנַיִךְ , בִּפְנֵיהֶם, בִּפְנֵי כֻּלָּם

לְהַצִּיל לְעַצְמִי קְצָת אֹשֶׁר

 מִן הַחֹשֶׁךְ הַשָּׁפוּךְ עַל הָעוֹלָם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

19 תגובות

  1. שולמית אפפל

    שיר נהדר סבינה, אפילו שיר גדול, אם תרשי לי. אצלי השיר שלך עלה ביופיו הגדול על כאבי הבית שלי. אצלי כאן עדיין 11.4 יום השנה למות אמי.
    מרור מדור לדור.

  2. סבינה, מפת הכניעה הלבנה מבהיקה בתוך החושך השפוך על העולם…

  3. אוי עדולה-סבינה (בשבילי את תמיד תהיי גם עדולה!), העלית דמעה בעיני. למות על סבתא אז"ני שלא ראתה את ירושלים.

    בשבילך, אמי:

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=92&itemID=698#post698

    • כמה יפה! פורט על כמה וכמה מיתרים בבת אחת — כמו שירה. גם העטיפה נהדרת. מי עיצב, אתה? שוב עושה לי חשק להתחיל לקרוא פרוזה.

      תודה

  4. יום אחד, בגיל המתאים, מגיעה התובנה, צצות השאלות, צצה מציאות שלא נתפסה כצער בשעתה, הזכרונות מתדפקים על הדלת של החג המשפחתי.

  5. מכמיר לב. להציל לעצמי קצת אושר בתוך החושך השפוך על העולם.

    • בגיל עשרים, אחרי הכרות בחיל האויר, אהרון ואני החלטנו ליצור לעצמנו עולם רענן, סגור, הרחק מהכל. וכך היצלנו לעצמנו קצת עושר הרחק מן הבעיות המשפחתיות והלאומיות.

  6. היי סבינה, אני בעיקר, מרגישה את הפציעה בה מדובר. חג שמח

השאר תגובה ל sabina messeg ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג