סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

חגיגה

זהו שיר מביתי הקודם – כליל. שם נהגתי לכתוב בחורש  האלונים הצמוד לבית, על סלע בצורת שולחן.

הבית הועבר לבתי תמר, כך שלא ממש נפרדתי ממנו.

 

*ב"סלעי שיבה" הכוונה  לסלעים הלבנים המצויים במקום.

חֲגִיגָה

 

 

 כְּדֵי לִמְנֹעַ   אֶת כְּרִיתַת  יַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם,

מִתּוֹךְ יְדִידוּת לַסְּבִיבָה,

אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת שִׁירַי

 עַל אִשּׁוּרֵי פְּטוֹר מִמַּס הַכְנָסָה.

 

עַל צִלּוּמֵי מִסְמָכִים

שֶׁאֲנִי מְנַהֶלֶת סְפָרִים ,

                    שֶׁהַכֹּל בִּשְׁלִיטָה —

אֲנִי

  מִ תְ פָּ רֶ קֶ ת    לְ ג וֹ רְ מִ י ם ,

מִתְרַפֶּקֶת      בִּכְתַב חַרְטֻמִּים

 עַל הַחִידָה

        הַיְּחִידָה

 שֶׁשָׁוֶה  לַעֲמֹל  עַל פְּתִירָתָהּ

 

מִסְתַּעֶרֶת עַל הַפִּסְגָּה

          עִם הָאַרְמוֹן בַּאֲוִיר,

 מְנַהֶלֶת  פַּרְשִׁיַּת אַהֲבָה

 עִם אַלּוֹן צָעִיר

 

פּוֹרֶשֶׁת   רֶשֶׁת רִגּוּל  

בֵּין סַלְעֵי שֵׂיבָה,

 בְּכָל סַפְלוּל   רֵיק מִבַּלּוּט

 אֲנִי שָׂמָה עַיִן

 

 וְרוֹאָה  חֶשְׁבּוֹן

 ורוֹאָה  שֶׁלֹּא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן

 לֹא  לְהַגִּיעַ   עִם הַחַיִּים    לִקְרַב מַגָּע

לֹא לְכַשֵּׁף אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים
                      לְמַסֶּכֶת  חֲגִיגָה!

 

              

8 תגובות

  1. סבינה יקרה, אין כמוך מכשפה חוגגת עם אלונים בכל צורה. ומבט בכל ספלול ריק מבלוט. אבל גם שיר הוא קרב מגע.

  2. כנ"ל כולם.

  3. היי סבינה
    זוכרת אותך, את המקום המיוחד שלך בכליל, את סלעי השיבה, את הכתיבה הזו. מתגעגעת לכליל. לא הייתי שם מאז.

    • איריס, הרגע ראיתי את האקוורל היפה שלך ומשום מה התעצלתי להגיב. יש כאן בית חדש ויותר יפה ממה שאת זוכרת, אבל בתי גרה בו ואנחנו בכנרת. בכל זאת ברגע זה אני בכליל, נשמח לבואך.

השאר תגובה ל איריס קובליו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג