סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אם

אֵם

 

 

 

הַמַּחְמָאָה  הֲכִי גְּדוֹלָה    לְאֵם

 הִיא —    שֶׁהַבֵּן   שָׂמֵחַ !

 שָׁמַעְתִּי אֵיךְ אָמַר עַל מִתְאַבֵּד:

" מִסְכֵּן!"

 

 

 הָאַכְזָבָה   הֲכִי גְּדוֹלָה   לְאֵם

(אוֹ רַק אַחַת מִבֵּין כֻּלָּן)

הִיא —  בְּכָל פַּעַם

            שֶׁהַבָּנוֹת  מִבֶּהָלָה

     צוֹעֲקוֹת:

            "אִמָּא!"

 

 וְאֵין לְעֵיל  יָדִי

                    לְהוֹשִׁיעַן.

 

 

 

 

11 תגובות

  1. אוי חזק. אוי מרגש. וחכם…..

    • תודה, יעל. תמיד הדילמה לתת שיר טבע או שיר על בני אדם.

      הפעם בני האדם ניצחו!

  2. סבינה, גם בשירי אנוש את נוגעת ביד רגישה ובעין חריפה ומשרטט איזה סוג של טבע

  3. מזדהה.
    גם אני ניסיתי לתאר פעם התחושות האלה (פחות טוב אמנם)…
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=307&blogID=39

  4. זה המעט שמבטא הרבה ומבטא נכון.

    • תודה, איציק

      יש לי העדפה לשירים שעושים זאת בקיצור ומשאירים לקורא למלא את הפרטים, להכניס את עצמו ואת חייו.

      תודה
      סבינה

      • אסתי ג. חיים

        אכן, התסכול הגדול מכולם. הקדשתי לאמהות רומן שלם, יותר מ300 מילה, ("מחר יקרה לנו משהו טוב")ואת אמרת הכל בכמה שורות. אין ספק, כמה קלילה השירה לעומת הפרוזה המסורבלת. אבל אני אוהבת את שניהם.

        • אסתי, תודה רבה! אין לי נשימה מספיק ארוכה לקריאת פרוזה. מאז שהייתי מומחית לעגנון –אני ממש לא קוראת. אבל את עושה לי חשק לקרוא את ספרך או לפחות להשיג אותו לבנותי שכן קוראות

          תודה

          סבינה

  5. אמהות נוגעת ללב. ועם זאת יש טעות קטנה: צריך לומר "לאל ידי", אין דבר כזה "לעיל ידי".

השאר תגובה ל sabina messeg ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג