בננות - בלוגים / / חומה עם זכוכיות
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

חומה עם זכוכיות

 

הזמנה לתכנית רדיו (כתוצאה מפסטיבל מטולה) הביאה אותי לירושלים וכמובן למנזר. לא הייתי שם מאז חג המולד, כשנילוותי לנזירות למיסה לילית בבית לחם.

 

גם היום ניזדמנה לי "חגיגה"—הכתרתו של הפטריארך הקתולי החדש בכנסיית גת-שמנים.

 

 הכנסייה היפה היתה מלאה וחמה להתעלף, אבל אני אוהבת את הטבילות האלה בעולם אחר, כמעט בלי לזוז מהבית.  מה שבאמת נוגע לנו בכל העניין הוא שהחדש, ירדני בשם פואד…  משהו, הוא הרבה יותר טוב ליהודים מקודמו מישל סבאח. 

 

 

 

 

 

חוֹמָה עִם זְכוּכִיּוֹת

 

 

 

 

                      דַּוְקָא   בַּזָּוִית  הַזֹּאת

 

 שֶׁל  מִנְזַר הָאֲחָיוֹת

 

בְּמִפְגַּשׁ  הַחוֹמוֹת הַמְּבֻצָּרוֹת    הָרוֹבְצוֹת

 

כְּחַיּוֹת     שֶׁבִּגְלָלָן  אֵין לִי

                         

                                   נוֹף 

 

 

 

 יֵשׁ לִי

 

             זָוִית רְאִיָּה

 

חֲדָשָׁה 

 

 

 

 

מַשֶּׁהוּ

 

          שֶׁדּוֹמֶה   לְמָּעוֹף:   כִּי

 

כָּל  מַחְשָׁבָה

 

 שֶׁמַּתְחִילָה  לִקְרֹם

 

                         צְלִילִים  וְאוֹתִיּוֹת… 

 

 

 

 מֻכְרָחָה  לְהַצְמִיחַ

 

                          כְּ נָ פַ יִ ם…

 

 

כְּדֵי   לַחְלֹף   

 

                             מֵעַל

 

               לַזְכוּכִיּוֹת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

24 תגובות

  1. בהחלט הצלחת לבטא את המעוף. איזה יופי! נפלא! תחושת הניתוק מן הקרקע. יש בכך מן האקסטטי.

    • סבינה מסג

      חגית, אני הולכת למנזרים או מקומות טעונים אחרים, הרבה בשביל הנוף. והנה במנזר של השנים האחרונות— יש נוף נפלא: כל המדבר, מה שרואים מטיילת שרובר, אבל החומות מסתירות. וכך אני יושבת לרגלי החומה, מודעת ליופי שהיא מסתירה, פוחדת לשבת בטיילת הפתוחה, כי מסוכן שם ולא אוכל להתרכז… והדרך היחידה לראות היא לראות בעיני הרוח.

  2. יפה מאוד. לרחף מעל חומות, מעל זכוכית- צריך הרבה מהרוח.

  3. זה יפה התיעוד שעשית פה,
    צילמת מקום,
    מיקמת את עצמך,
    מיקמת את המחשבה,
    מיקמת את האמירה שבאה בעקבות המחשבה,
    מיקמת את שברירותה,
    מיקמת את יכולת העל אנושית להתעופף מעל.
    גם בשני השירים שאהבתי
    על הפרחים האחרונים שפורחים בעונת היובש, השתמשת באותה טכניקה, כי דרכם את מבטאה חיים, חיוניות.

  4. מירי פליישר

    מעניין מצידך לראות בחומות חוסם נוף ואחר כך לגלות את רוחו החופשית של האדם היכולה לעוף ושום חומה לא תחסום אותו. לא חומת דת ולא חומת גבול ולא חומת בית אסורים.
    כרגיל מינימליסטי חכם ויפה

    • סבינה מסג

      מירי, את אוהבת מנזרים כמוני ואת יודעת שחלק מקסמם של המנזרים הוא מצב הרוח המופנם שהם משרים. מצד שני הם ממוקמים במקומות כל כך יפים שאנחנו באים גם בשביל גן קסום ונוף.

      אבל במנזר אליו אני הולכת לאחרונה — כמו שכבר אמרתי לך, זו לא היתה התחמקות מלתת טלפון — לא כל כך יפה.הגן עלוב ויבש והנוף הנפלא של המדבר עד ים המלח נמצא מאחורי החומה.

      • מירי פליישר

        הי סבינה לא היה לי ספק שתתני טלפון 🙂
        התייחסתי דוקא לתובנה שלמרות הרומנטיות להיות במנזר כמו בחול ובתרבות אחרת , החומה מסתירה את הנוף. תובנה מאוד עמוקה בעיני. אשר להסתגרות המופנמת היא מבורכת , אבל גם בית כלא . לא הכל ורוד בחצר הנזירות

  5. זה יפה, היכולת הזאת להיווכח בקיומן של המחשבות החולפות מעל הזכוכיות, וגם החסכנות הזאת בתיאורן.

    • סבינה מסג

      תודה, עדה. עלית על מה שמעסיק אותי. יש לי הרבה שירי מנזר, אבל הם ארוכים. אני בוחרת לכאן את אלה שהצליחו לומר את התחושה בלי הרבה מלים.

      בסך הכל בבלוג הזה שיש בו כל כך הרבה ארוטיקה, אני צריכה להיזהר לא לשעמם עם המנזרים שלי.

  6. איזה שיר מקסים. גם בעד חומות אנחנו יכולים לבחור בחופש ולעוף בנפשנו.

    • סבינה מסג

      שירי, לפעמים החומות עוזרות לנו להתמקד ולהגיע למצב המודעות המעיף…

  7. נהנתי מהשיר, ההקדמה נתנה לזה את העומק, מאין זה בא, השיר יפה גם בלי ההסבר, אך אני אוהבת את השיח לפני.
    להתראות טובה

  8. משה יצחקי

    שיר יפה ומעוף מסוכן סבינה, ולואי שהכנפיים תהיינה חזקות מספיק להמשך המעוף, אבל לא רחוק מדי מעל הזכוכיות, תמיד לראות את הקיום ללא המעוף.

    • סבינה מסג

      משה, אני רגילה לחומות עם זכוכיות, עוד מיפו של הבולגרים והערבים.

  9. הללויה (אבל בלחש, כמו סוד).

    • סבינה מסג

      תודה, יוסי. הרעיון של לומר דברים בווליום של לחש… עוד יתן לי שיר!

השאר תגובה ל חגית ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג