האלמוגן עדיין פורח, החגיגה נמשכת
האַלְמֻגָּן
הַחֹם הִשִּׁיק אֶת
כָּל צִי הַכִּנֶּרֶת
אֶל הַמַּיִם
שִׁרְבֵּב אֶת רִבְבוֹת
שִׂפְתֵי הַאַלְמֻגָּן
לְנַשֵּׁק וּלְנַשֵּׁק
אֶת הַשָּׁמַיִם!
זוֹכֵר כַּמָּה רָצִינוּ אַלְמֻגָּן בַּחַלּוֹן?
וְנָטַעְנוּ
ומֵת. וְנָטַעְנוּ ומֵת.
נִסִּינוּ צֶאֱלוֹן , עוֹד אֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת הָאָדֹם
הֵם לֹא הִשְׁתָּרְשׁוּ
וְאָנוּ שֵׁרַשְׁנוּ מִלִּבֵּנוּ אֶת חֲלוֹם
הַחַלּוֹן הַלּוֹהֵט מִפְּרִיחָה!
הֲרֵי לְךָ כָּעֵת!
מִן הַהֶפְקֵר ,
כְּתֹם אַרְבָּעָה עֲשׂוֹרִים, מְעַט לִפְנֵי סְגִירָה — אַלְמֻגָּן
בּוֹעֵר
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הָאֲחוֹרִי
הַנִּפְתָּח אֶל חֲדַר הַשֵּׁנָה!
וְכָל הַכִּנֶּרֶת לְהָצֵן אֶת הַשְּׂרֵפָה
בְּקִדְמַת עֵדֶן.
Thumbs up
thanks!
תגובה קצת נדושה מצידי אבל…
שוב אוהבת.
מעניין איך נראה האלמוגן הזה…
מירי
זהו עץ גדול שפריחתו מילאה את החלון האחורי של דירה בקומה השניה במושבה מגדל. הבית היה בית נופש מצחיק צבוע תכלת והתכלת והאדום — את מתארת לך! אבל הוא ממש התחרה עם הכנרת בחזית.
"ונטענו ומת ונטענו ומת"…גם לי אין הסטוריה מפוארת עם גינון בחצרי. היחיד שמצליח לשרוד את הקצב הלא קבוע שלי בטיפול ,הוא היהודי הנודד.
ואלמוגן שיר יפה ומילה מקסימה. (מזכיר את המילה אלמוג-האם הוא בצורתו וצבעיו כמו אלמוגי האש?).
http://www.yardbirds.org.il/plant/s_erythrna.jpg
תודה!
כעת,מתחשק לי גם .
גם לי יש "אצבעות ירוקות" רק לגבי "היהודי הנודד" "כובע הנזיר" וגרניום. בימים אלה אני קוטפת אותם בחצרות של אחרים ושותלת ממש על קו המים — זאת אומרת, כשיחזרו.
סבינה,
מאוד מזדהה איתך. במקום שאני גרה בו היו בשולי הגינה שלי שלושה עצי אלמוגן גדולים ומקסימים. משום מה החליפו אותם כאן הגננים יום אחד בעצי קתרוסית שאין להם לא תאר ולא הדר. אני מאוד מתגעגעת לאלמוגנים האלה ולמזלי הטוב רואה עוד כמה, ממרחק, וזה עושה לי טוב על הלב, בייחוד עכשיו שהם באמת עולים בלהבות.
כן, יש לי שיר על כך שלא חשוב מה קורה האלמוגן יפרח וזה בפני עצמו מבטל את קהלת!