כְּתִיבָה עַל נְיָר בְּשִׁמּוּשׁ מִשְׁנִי
טוֹב לִבְטֹשׁ בַּעֲפַר הַנְּיָר
שֶׁמִּצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי צִיּוּר שֶׁל נֶכֶד
("כְּשֶׁעוֹד הָיָה בְּ"גַּן קְטַנִּים")
יְדִידוּתִי לַסְּבִיבָה
יְדִידוּתִי לַכְּתִיבָה —
חִפְרִי,
וְשֶׁמֶשׁ מְגִיחָה מִקַּרְקָעִית הַפִּיר!
רַחֲפִי,
וְצֵל צִפּוֹר מַרְכִּיב אוֹתָךְ כְּמוֹ אֲוַז-בָּר אֶת נִילְּס…
וְהַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ לְשׁוֹטֵט
פְּ ר וּ מ וֹ ת
וּ מְ חַ פְּ שׂ וֹ ת
וַעֲלוּלוֹת לִגְמֹר בְּרַע
מַרְגִּישׁוֹת שֶׁיֵּשׁ מִתַּחַת לְכָל זֶה
בַּיִת
עַם גַּג אָדֹם וַאֲרֻבָּה
וּמַתְחִילוֹת לָשֵׂאת-לָתֵת
אֵיךְ יִסְתַּדְּרוּ בִּפְנִים
.
הדיאלוג בין המילים לציור בצד האחר של הנייר-מעין דיאלוג בין הפיוט לחיים – הקסים אותי.
אסתי
יש מה להרוויח מלרצות לחסוך לעולם
וואי סבינה- שיר כל כך ידידותי לאהבה..
אכן מקסים. אני אוהבת מאוד את ההאנשה של המילים.
לי
תודה רבה. האם שמת לב למה בדיוק כוונה או ריבוי הכוונות במלה בית?
המלים שמתחילות להסתדר בתוך הבית… האם ברור שזה גם בית של שיר?
סבינה
אני היא רחפי
מרחפת ממך
אוהבת את החפרי, ורחפי
בשבלי זה כמו שאיפה ,נשיפה
תודה!