בננות - בלוגים / סבינה מסג / שלום יעקב פיכמן
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

שלום יעקב פיכמן

                  שָׁלוֹם  יַעֲקֹב  פִיכמַן  

 

 

שָׁלוֹם   יַעֲקֹב  פִיכמַן  .

רָצִיתִי לְבָרֵר: הַאִם הָיָה לְךָ  הֶתֵּר

 לִבְנוֹת  אַרְמוֹן  כָּל כָּךְ גָּדוֹל

בְּתוֹךְ חֲדַר הַלֵּב

   שֶׁל גּוּף קַטַן

 שֶׁגָּר  בָּאֹהֶל  

         בַּמַּעְבָּרָה  בְּפֵג"ה

וְהִתְקַדֵּם

         לְחוּשָׁה   בְּגִּבְעַת-עֲלִיָּה, וְעָלָה

בְּסֻלַּם הַדְּרָגוֹת וְהִגִּיעַ   

        לְשִׁכּוּן  עֲמִידָר  בְּבַּת-יָם, וְדָר שָׁם  עַד

 עֶצֶם הַיּוֹם  הַזֶּה —

 

אוֹ שֶׁהָיָה זֶה    מִבְנֶה בִּלְתִּי-חֻקִּי?

כִּי  אַרְמוֹן-רַב-תִּפְאֶרֶת

                      והַר-הָאֹשֶׁר

                         וכְּנֵסִיַּת  נֵס הַלֶּחֶם-וְהַדָּגִים

הָפְכוּ   לֶחֶם-חֻקִּי , וחוֹק-אִי-הַוַּדָּאוּת

 הָפַךְ  מַטֵּה-לַחֲמִי

 

 שֶׁבּוֹ אֲנִי   מַכָּה בַּסֶּלַע

וּמוֹצִיאָה דְּבַשׁ

שֶׁמּוֹשֵׁךְ נְמָלִים נְמָלִים,

                     מִלִּים מִלִּים

              שֶׁמַּמְתִּיקוֹת סוֹד ,שֶׁמְּטַכְּסוֹת עֵצָה:

כֵּיצַד לְהֵעָשׂוֹת  לְטֶקְסְט

אָמִין  

         דִּוּוּחַ יָשִׁיר    מִן    הַחֶדֶר עִם הָאַרְמוֹן

וְלֹא  מיָם-הַדְּמָעוֹת

                הַמְּיַבֵּשׁ

                      דִּמְעָה

                          אַחַר

                                   דִּמְעָה

 

 טֶקְסְט

            שֶׁאוֹמֵר  מָה הַדָּבָר!

 

וְלֹא

   

      דְּ בַ ר

 

 מַ ה

 

 

נ.ב

 

יַעֲקֹב, תִּשְׁמַע.

מָה אַתָּה רוֹעֵד?

מַקְסִימוּם תִּצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף לַאַרְמוֹן

מַמַ"ד:

            כָּךְ וְכָךְ קוּבּ בֶּטוֹן וּבַרְזֶל, שֶׁיַּעֲלוּ כָּךְ וְכָךְ

אַלְפֵי שְׁקָלִים   לַקַבְּלַן רָאעֵף

 (אוּלַי הוּא יֵרֵד ) .

אַל תִּהְיֶה כָּל כָּךְ חָרֵד ,

תַּמְשִׁיךְ לְהַחְזִיק אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁלְּךָ

 אֶלָּא מַה!

 

 אִם

           כִּי

 בְּלֵב

  כָּבֵד.

                     

 

 

 

 

8 תגובות

  1. לבנות ארמון בתוך חדר הלב עם כל תמונות החיים בתוכו זה לא מעט.
    בטוח שלא עבודה בשביל ראעף:)

  2. עדנה גור אריה

    קשרת חיים שלמים במעט משפטים. יפה.

    • כן, זה נכון שהספור של עם חלום הכנרת נמשך כבר "חיים שלמים". השיר הזה נכתב לפני 7 שנים כשהיתה בצורת נוראה. הכנרת נראתה רחוקה מן החלומות עליה ואנחנו היינו עסוקים בבניית בית החלומות עם קבלן ערבי.
      תודה

  3. מירי פליישר

    כל כך יפה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג