תֵּאוֹדוֹר רֹתְקֶּה / מאנגלית
סבינה מסג
בַּאֲפֵלָה גְּדוֹלָה
בַּאֲפֵלָה גְּדוֹלָה, הָעַיִן מַתְחִילָה לִרְאוֹת,
מִכֶּתֶם צֵל כָּבֵד יוֹצֵא אֵלַי צִלִּי,
מִיַּעַר מְהַדְהֵד בּוֹקֵעַ הֵד קוֹלִי —
נָסִיךְ שֶׁל טֶבַע בּוֹכֶה עַל צַוְּארֵי עֵץ,
חַי בֵּין הָאֲנָפוֹת לְבֵין הַגִּדְרוֹנִים,
חַיּוֹת הָהָר וְקַן הַצִיפְעוֹנִים.
מַהוּ טֵרוּף -הַדַּעַת אִם לֹא אֲצִילוּת-נֶפֶשׁ
הַמִּתְנַגֶּשֶׁת עִם הַנְּסִבּוֹת? הַיּוֹם בּוֹעֵר כְּמוֹ גּוּף!
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַטֹּהַר שֶׁל יֵאוּשׁ צָרוּף,
צִלִּי קָבוּעַ בְּסִכּוֹת אֶל קִיר מְכֻסֶּה רֶפֶשׁ.
מָה הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּין הַגְּבָעוֹת —
כּוּךְ, מְעָרָה? רַק שְׂפַת הַתְּהוֹם בְּרוּרָה.
מַבּוּל שֶׁל זִכְרוֹנוֹת וְהֶקְשֵׁרִים !
לַיְלָה הוֹמֶה מִצִּפֳּרִים , יָרֵחַ זָב,
וּבְצָהֳרֵי הַיּוֹם הַלַּיְלָה שָׁב!
אָדָם הוֹלֵךְ רָחוֹק לִמְצֹא לוֹ שָׁרָשִׁים —
מוֹת הָאֲנִי בְּחֹשֶׁךְ אָרֹךְ וּמְסַחְרֵר,
כָּל הַדְּבָרִים קוֹרְנִים פִּתְאוֹם בְּאוֹר אַחֵר.
קוֹדֵר קוֹדֵר אוֹרִי , וּתְשׁוּקָתִי שְׁחֹרָה.
נַפְשִׁי , זְבוּב קַיִץ מְיֻחָם וְטוֹרְדָנִי
אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלְּזַמְזֵם בַּסַּף. אֵיזֶה אֲנִי אֲנִי?
אִישׁ שֶׁכָּשַׁל, עוֹלֶה וּמְטַפֵּס מִתֹּךְ הַחֲרָדָה .
הַדַּעַת שָׁבָה אֶל עַצְמָהּ , וֶאֱלֹהִים הַדַּעַת,
וְשׁוּב אַתָּה אַתָּה, חָפְשִׁי בָּרוּחַ הַקּוֹרַעַת.
שיר מקסים, סבינה. שיר אדמה ונפש. תודה
אח, איזו זוית מופלאה להביט בה על הקשה מכל? טירוף הוא הדעת הוא אצילות נפש המתנגש עם הנסיבות! פתחת לי אופק חדש ומנחם.
כמה משמח לקבל ממך תגובה, בכלל הבלוג הזה יכול להפוך להתמכרות — אני לא רגילה למהירות תגובה שכזאת!
אמיר
כמה משמח לקבל ממך תגובה, בכלל הבלוג הזה יכול להפוך להתמכרות — אני לא רגילה למהירות תגובה שכזאת!
איזו עוצמה בשיר הזהנורא ניפלא