נִקּוּד טְבֶרְיָנִי
הַגֶּשֶׁם אֵינֶנּוּ פּוֹסֵק ,
הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד וְיוֹרֵד, אֵיזוֹ רֵבִיעָה :
פְּסִיקִים ,מַקָּפִים וְסִימָנֵי קְרִיאָה!
מַטָּח שֶׁל חִירִיקִים וְקֻבּוּצִים וְשׁוּרוּקִים
מַמְטִיר עַל הַיַּמָּה…
מְחוֹרֵר אוֹתָהּ, מְרַדֵּד אוֹתָהּ,
הוֹפֵךְ אוֹתָהּ טַבְלָה,
בָּמָה
עָלֶיהָ הַגֶּשֶׁם מִתְחוֹלֵל … מְחוֹלֵל… רוֹקֵד…
מַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לְחַבֵּר
אֶת הַשִּׁיר
שֶׁאֵינֶנּוּ מַפְסִיק לְנַקֵּד!
איזה נושא! מושא לוואיינו והיינו כחולמים.
ניקוד, כלבים, חתולים…הכל טוב רק שירד.
שיר מתוק.
לדעתי צריך את כל האותיות האלה במוזאון ישראל שימשיכו לנקד שם ולרקד……