"בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים"
בְּגִיל שֵׁשׁ , כָּל עוֹד הָיָה הַיָּם,
"בָּטלָה כָּל בְּעָיָה בְּשִׁשִּׁים".
בְּגִיל שִׁשִּׁים תּוֹפְשִׂים:
דָּבָר לֹא בַּטַּל ,
זֶה לֹא נָכוֹן מַה שֶּׁאוֹמְרִים הַטִּפְּשִׁים —
דָּבָר לֹא בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים!
דָּבָר לֹא עָבַר
דָּבָר לֹא טָבַע לֹא שָׂבַע
תָּמִיד מְחַכָּה עִם חַכָּה
לְדָג הֲכִי גָּדוֹל בָּעוֹלָם
לַקּוֹנְכִיָּה שֶׁבֶּאֱמֶת בָּלְעָה אֶת קוֹל הַיָּם!
כמה נכון. לא בשישים וגם לא בשישים מליון, כנראה. בלי תשוקה אין חיים.
מאוד התחברתי בגלל המוטיבים שקשורים בים. תודה.
יפה
נשארנו בני שש
ארבע פעמים בת שבע
מירי
אם מותר לכותבת לנסות להבין את הדטברת השירית– אז
השיר אומר שיש הבדל בין גיל 6 ל60. בגל 6 מספיק שהים היה שם כדי להרגע. עכשו הרצון להספיק לחיות בגדול לכתוב בגדול !
סבינה מזדהה איתך . גם אני כך אבל משום מה חשה חיוניות ראשונית בתאוות החיים – להספיק הזו . חיוניות של ילדה בגוף בן שישים . ותודה על ההסבר מזוית הראייה שלך . הקורא מפנים כשיש לו גם סיפור לצרף לשיר . לצרף כמובן.
ומה אם הסרטנית אותה אחת שגם שוחה לה בתחושה לביטנה ולגלי הידיים לתפוס את החילזון