סבינה מסג משוררת ומתרגמת
חַלּוֹן בְּגִבְעַת עֲלִיָּה
אַתָּה הַיּוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ
אֹכֶל לִכְלֵי דָּם,
גֶּזֶר כָּתֹם לִרְאִיַּת לַיְלָה ,
מִין לְאַהֲבָה
אַתָּה הַמּוֹרֶה לַגַּלִּים
לַעֲצֹר
10 מֶטְרִים מִן הַחַלּוֹן
עָלָיו אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
וּמַבִּיטָה
יַמָּה
וּפְנִימָה
מְנָכֶסֶת רְגָעִים
מִן הָרוֹגְעִים בְּיָמַי ,
לַמְרוֹת הַקֶּצֶף הַלָּבָן,
הַדֶּגֶל הַשָּׁחֹר —
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת שׁוּלְיָתךָ,
לִלְמֹד מִמְּךָ
אֵיךְ לְעַרְבֵּב צְבָעִים,
לְהָכִין מִרְקַע ,
לְנַגֵר רַפְסוֹדָה קַלָּה
מִלֵּב כָּבֵד –
גֶּשֶׁר נָטוּי בֵּין עַכְשָׁו לְאָז
לְהָשִׁיט עַל נְהַר הַשֵּׁנָה
שֶׁחָלַף וְסָחַף וַעֲדַיִן זְרָמָיו נְטוּיִים
לְמַחְזֵר
אֶת תְּזָזִית הַקְּפִיצָה בְּחֶבֶל , חֲמוֹר חָדָשׁ, קְלָס
לִקְפִיצָה חֲדָשָׁה לַבְּקָרִים
אֶל הַמַּיִם
הַקָּרִים
שֶׁל כָּל יוֹם
וְלֹא לִשְׁקֹעַ, לְהַשְׁקִיעַ
אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי
בְּנְיָרוֹת-הָעֵרֶךְ הָאֵלֶּה שֶׁל הַשִּׁירָה
שֶׁאֶפְשָׁר לְקַפְּלָם
לְ סִּ י ר וֹ ת
וּלְהַשִּׁיקָם לְעֵבֶר הַשְּׁקִיעָה
אוי סבינה סבינה סבינה
איזה איזה חוכמה, עונג ופאר יש בשיר שלך.
( ….. ולמה תמיד אנחנו שואפות להיות שפוטות שלהם למה?)
תודה, יעל! כן, יש כל כך הרבה מה לעשות חוץ מ… הם!
סבינה, סיומו של השיר הזה מאוד נגע ללבי כמו שהוא נוגע בוודאי ללבם של כל אחיי ואחיותיי – המשוררים.
השיר על מאיה שפרסמת כאן עדיין מפרפר בזכרוני, בתערובת הכאב והאושר שהיתה בו .
מוטי, כל כך שמחה לשמוע ממך!
שיר מאוד יפה. גם אני הייתי רוצה להיות שוליית אלוהים. מתנחמת ביצירה שהיא מעין בריאה.
לוסי, תודה שהגבת. לפעמים נדמה שאתה לא חי מרוב שאתה אורב כל הזמן לשיר… בדרך כלל ההרגשה הפוכה — שאתה שולייתו של אלהים!
זה נכון, בזמן החיפוש והעבודה אתה לא נושם ואח"כ, כמו אחרי לידה.
נכון. אני זוכרת את אחרי הלידה הראשונה – קפצתי במיטה מרוב אושר.
היי סבינה
השיר שלך כל כך קונקרטי, עוסק במציאות יום יומית מכורת ויחד עם זה יש לו את המשמעות העמוקה, מעורר ת מחשבה
להתראות טובה
כן, טובה, זה בדיוק מה שאני אוהבת –הקונקרטיות של חיי היום היום כשכל חלון יכול להפוך להתגלות!
יפה!
משהו בשיר המקסים הזה מזכיר לי את אברהם בן יצחק (בשקוע מדורות חיינו האדומות…). האם הוא אחד מהמשפיעים על שירתך? ושוב תודה רבה. נעמי
נעמי, ממש לא. כמעט לא מכירה אותו. ההתלהבות ממנו היא בעיני קצת טרנדית, אני לא מצטרפת לזה.
איזה יופי סבינה.
תגובתי ל "גשר נטוי מעכשיו לאז"-
http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/2121654513/in/set-72157603434705294/
איריס
איריס, כל כך מרעננן לקבל ציור כתגובה. בואי נעשה ספר!
🙂
עדיין לא שלחת לי את הטלפון שלך
אני מאוד אוהבת שאת מתארת בשיריך ים ושקיעות. זה נותן לי הרגשה טובה.
השיר ממש חזק. אהבתי במיוחד את "לא לשקוע, להשקיע… בניירות הערך של השירה".
אני מאוד אוהבת שאת מתארת בשיריך ים ושקיעות. זה נותן לי הרגשה טובה.
השיר ממש חזק. אהבתי במיוחד את "לא לשקוע, להשקיע… בניירות הערך של השירה".
אני מאוד אוהבת שאת מתארת בשיריך ים ושקיעות. זה נותן לי הרגשה טובה.
השיר ממש חזק. אהבתי במיוחד את "לא לשקוע, להשקיע… בניירות הערך של השירה".
אני מאוד אוהבת שאת מתארת בשיריך ים ושקיעות. זה נותן לי הרגשה טובה.
השיר ממש חזק. אהבתי במיוחד את "לא לשקוע, להשקיע… בניירות הערך של השירה".
תודה, שירי. אני אוהבת צמדי מלים כאלה, לפעמים בהם מתחיל השיר.
יופי של שיר!
יופי של תפילה
תודה, חנה. אני רוב הזמן במצב של פליאה ותפילה והערב יש ירח מלא ושביל של אור על הכנרת…
חוזרת אל הילד שבך, מה ששכחנו מזמן
הרגע סיימתי לכתוב מאמר על אקו-פסיכולוגיה. שם הטענה העיקרית היא שעלינו לחדש את הקשר הילדי הרגשי אל הטבע כדי שנהיה מסוגלים לעשות משהו כנגד המשבר הסביבתי. חוץ מזה האם את מכירה את הכתבים של הרב יהושוע השל?
לא, מענין לשמוע במה מדובר
חנה, בשבועות יהיה המאמר הארץ. חוץ מזה ,בהיזדמנות, אתן גם כאן חמרים.
מאוד מאוד יפה
כמה טוב שאת מגיעה ומגיבה. אני הייתי מאד עסוקה לאחרונה עם כתיבת מאמר, טיפול במאיה ומפגשים עם ילדים בגנים ולא כל כך קראתי והגבתי. אני זוכרת, בכל זאת, שני ראשי פורצלן נהדרים. לא זוכרת אם כתבתי את התפעלותי.
תודה סבינה
תגובתך חשובה לי .
אני מוכרחה בשיר הזה לציין שורה
"אתה היודע להפוך אוכל לכלי דם "…מצמרר עד כמה מתקשר ל"זה דמי זה בשרי" של ישו כהתגלמות האלוהות עלי אדמות ,שהרי כל הדתות נפגשות תסכימי איתי והמשפט הזה שלך – אין לי מילים. תקופה מדהימה של יצירה יש לך …ולי.
מירי, כמו שאת יודעת, אני אוהבת את סיפורי ישו ואני נוכחת לא פעם בתפילות במנזר, לא חשבתי על זה כשכתבתי , בשבילי ענייני המנזר קשורים לירושלים, וזו היתה שהייה ביפו הקשורה בילדות — אבל עמוק מתחת למלים הכל מתחבר.
לא כל מה שאני מפרסמת הוא חדש. יש לי מאגר ענק של שירים שטרם פורסמו. חלק מזה בגלל שאני אוהבת את מבחן הזמן, וחלק מזה בגלל קשיים חיצוניים.