בננות - בלוגים / סבינה מסג / הכנרת מקבר רחל
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

הכנרת מקבר רחל

   מתוך  רצון להתאבל מעט על דן דאור וגם מתוך צורך להעסיק את הנכדים בילינו חלק גדול מהיום  בבית העלמין של כנרת

 

 

 

 

 

                     הכנרת מקבר רחל (המשוררת)  

 

 

 

כְּמוֹ בְּרֶנֶר  שֶׁאָמַר עַל  הָאִשָּׁה

                    לִפְנֵי  שֶׁנְשָׂאָהּ :

 

"לוּ   לְפָחוֹת  הָיְתָה 

                     תָּמִיד  יָפָה "

 כָּךְ אַתְּ –

           לֹא תָּמִיד מְמַלֵּאת 

אֶת    אַגַּן שְׁמֵךְ

                      עַד הַשָּׂפָה:

 

עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת

  אַתְּ  חֲסֵרָה  וּדְהוּיָה

וּמְכֻסָּה                

             אָ  ב  ק  . . .

 

          שֶׁכָּל   מַטְלִיּוֹת  דִּקְלֵי-הַוָּשִׁינְגְּטוֹנְיָה

אֵינָן מַצְלִיחוֹת

                 לְנַגֵּב.

 

לֹא, לֹא תָּמִיד   אוֹפְּטִימָלִי

                               מִפְלַס  הַיִּפְעָה

   לֹא  תָּמִיד

               מוּרֶמֶת     קֶרֶן עֵין-גֵּב.

 

אַךְ 

      הַיּוֹם  1.01.10   

 

הַצְּבָעִים  מָעֳצָמִים

 

 וְהַכְּבִישׁ מוּדְמַם

 

                     וַעֲנָנִים מְתֻלְתָּלִים

  כְּמוֹ מַלְאָכִים בַּפְּרָסִים בַּיַלְדוּת

 מַחְזִיקִים  אֶת הַשָׁמַיִם 

                                הָעוֹרְקִים

 חָזָק  כָּל כָּךְ   בְּתוֹךְ   הַתְּמוּנָה 

שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת מַה :

                       לֹּא  חָשׁוּב  אִם

   הָיוּ   אוֹ   לֹא   הָיוּ

 

דְּבָרִים

 

 

עַכְשָׁו  יֶשְׁנָם!

 

 

 

 

7 תגובות

  1. מירי פליישר

    נפלא. שנה טובה לך סבינה ולכל משפחתך!

    • תודה, מירי. איזו כנרת שקטה אני רואה עכשו בחלון… שני ילדים יפים, אחת פיה בלונדית בת 4 ואחד שובב-חכם בן 8 רצים על קו החוף.

  2. גיורא פישר

    יפה השיר בעיני.
    כל הכבוד על ההחלטה לשים בצד את מה שהיה(או לא) ולהתמקד במה שיש עכשיו בהווה.
    האם זה אפשרי, לאורך זמן? או שמא עלנו להתברך ברגעים המאפשרים זאת.

    • גיורא, כמו יגאל אלון שעל שוחנו אני כותבת עכשו, אני מאמינה שצריך להכיר את העבר, זהו מימד העומק, כדי להבין את החיים.

      אבל בשיר כמו שאתה יודע מדובר ברגעים של אפיפניה, בתוך טבע חזק שמשכיח ענייני בני אדם.

      כשאני מבלה ימים שלמים ליד קבר רחל על הקרק שעל שפת הכנרת ומקשיבה לסיפורי המדריכים… זה טרגי והרואי ממש מה שהלך פה , יחד עם זה אני מרשה לעצמי להיכנס לשלווה גדולה. על הקונטרסט הזה בנויים הרבה שירים, אולי כל מצבו שלך האדם.

      • סבינה,

        נגעת בי . שיר מקסים בהתבוננות על העבר ועל ההווה.
        את יודעת לפרוט במילים ולצייר מבעים ייחודיים.
        כשקוראים אותך במיוחד עם ההערות שלך יודעים לאן נדדת.

        השבוע מקיימים בבית הסופר 6.1.10 אירוע מיוחד לרחל המשוררת
        120 להולדתה וריגש אותי לקרוא כאן את פנייתך לרחל.

        שבוע מקסים לך
        שושנה ויג

  3. ריגשת אותי בשיר הזה,במיוחד במשפט האחרון.
    מחזיר אותי לר' נחמן:
    "מה שהיה,היה
    העיקר להתחיל מהתחלה,אבא תחדש אותי לגמרי
    תאיר לי את הנשמה"
    (כך שרים כאן הילדים במנגינה של "נחל נובע מקור חכמה")

  4. מרגש סבינה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג