קָפֶה עם נרְקִיס
לוֹקַחַת כָּרִית
וְיוֹצֵאת אֶל הַכַּר
אֶל הָעִקָּר
אֶל הַיָּפֶה …
הָקֵץ לְמִיגַנְנַה הַהֶקֵּפִית!
הָקֵץ לְאַסְטְרָטֶגְיַת הַחֲזִית ! שְׁבִיתַת נֶשֶׁק!
הַיּוֹם אֲנִי נְסוֹגָה, עוֹבֶרֶת לְפִקּוּד הָעֹרֶף,
מִתְפַּנָּה
לְטֶקֶס הַחְלָפַת הַמִּשְׁמָרוֹת
שֶׁל הָעוֹנָה
לְהַכְתָּרות הַחֹרֶף
הַיּוֹם אֲנִי עוֹנָה : "כֵּן, בְּשִׂמְחָה"
לְהַזְמָנַת
הַנַּרְקִיס
לְקָפֶה
טקס הכתרה מרנין סבינה!!
חני, תודה. רק עכשו אני שמה לב כמה מתאים להכתיר את מלכי הביצה.
סליחה, צריך להיות — מִגְנָנָה
חמוד. מזכיר את אווירת "אליסה". הלוואי כל מלכי הביצה היו כאלה, וכך גם כותבי החצר…
סבינה,
שיר שופע הומור עדין ואהבת חיים.