לא חשוב מי כתב את זה, זה כל כך מתאים לעכשו!
ובכל זאת, מי כתב?
כִּי תָּשׁוּב
כִּי הַסַּעַר יָקוּם לִדְמָמָה , כְּמַכְאוֹב.
וְתַחְזֹר גַּם אַתָּה כְּחוֹזֵר מִן הַנֶכֶר.
הַלֵּילוֹת, כְּמוֹ אָז, יְשַׁטְּחוּ לְעֵינֶיךָ
נְתִיבוֹת שֶׁלִּמְּדוּךָ רַהוֹב וְאָהוֹב .
הֵם יִהְיוּ כְּמִקֹּדֶם גְּלוּיִים וּרְחָבִים ,
יוֹבִילוּךָ הַרְחֵק, אֶל שָׂדוֹת, וְשָׁמַעְתָּ
לִבְלוּבוֹ שֶׁל עוֹלַם, רַחַשׁ דֶּשֶׁא מִלְּמַטָּה,
וּמִלְּמַעְלָה שְׁתִיקָה שֶׁל הַרְבֵּה כּוֹכָבִים.
וְנִדְמֶה : אִם תִּקְרָא אֵיזֶה פֶּרַח בִּשְׁמוֹ ,
וְהֶחְזִיר אֶת פָּנָיו וְאָמַר לָךְ " הִנְנִי!
וְקָרָאתָ לַלַּיְלָה: עַנְנִי , עַנְנִי!
כִּי זָכַרְתָּ, כְּקֹּדֶם, חֻמּוֹ וְנִשְמוֹ .
זָכַרְתָּ חֻמּוֹ בְּצַוּוֹ לְפִרְיוֹן.
נִשְמוֹ — כִּי הַסְּנֶה וְשוֹכְנֵהוּ בַּנֶשֶׁם.
וְשִׁנַּנְתָּ לָעֵשֶׂב תְּפִלָּה עַל הַגֶּשֶׁם ,
תְּפִלָּה עַל הַטַּל בַּנִּגּוּן הַקַּדְמוֹן.
וְהַנּוֹף הַקַּדְמוֹן, הַשָּׁפוּי — כְּחוֹתָם
יְשִׂימְךָ עַל לִבּוֹ בְּיָדוֹ הַלּוֹפֶתֶת.
הִיא אַבָּהִית כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה עוֹד!
וּלְפֶתַע
כָּל רָזֵי הַדְּבָרִים יִתְגַּלּוּ כִּפְשׁוּטָם.
לאה גולדברג
משירי הבן האובד
מה פתאום?!
זה נשמע כמו אלתרמן
שלונסקי!
אכן, שלונסקי!
הבאתי את זב בזכות שורות כמו:
לִבְלוּבוֹ שֶׁל עוֹלַם, רַחַשׁ דֶּשֶׁא מִלְּמַטָּה
מה שאני רואה עכשו מולי בקטע שבין הבית והכנרת… וגם היא גשומה ועולה..
וזה משכיח קצת ענייני רופאים ותביעות לביטוח לאומי ודו"חות כאלה ואחרים הגוזלים לא מעט מזמננו וחיוניותינו.
אשרייך ,סבינה, שנחנת בראיה כזאת ,זה נדיר
הרגישות הזאת לנוף והטבע
יפהפה , תודה
חוויה מרגשת