סבינה מסג משוררת ומתרגמת

  "האמת באשר לשירים": באמת, אני חושבת שחלק גדול מהכתיבה הוא האדריכלות והתיזמור.  בשבילי שירה  היא יותר מכל  איזה עודף אנרגיה או התרגשות שרוצה  לבנות משהו,  רוצה להעמיד  מבנה ולהכנס לשכון בתוכו.   כמו שאמר לי פעם שלונסקי,  כדי להיות משורר צריך  לב מבין  ויד בונה.       עֵצוֹת לְעַצְמִי       תּוֹרִידִי מִן הַמִּלִּים אֶת הַהִתְרוֹצְצוּת לִמְצֹא ...

      בהמשך לרות           הָאֱמֶת בַּאֲשֶׁר לַשִּׁירִים       לְפִי מַה שֶּׁאוֹמְרִים  הָרַגְשָׁנִים  שִׁירִים הֵם  הַתָּרַת  הַקֶּשֶׁר בַּגָּרוֹן               לְחוּט שֶׁל חֵן.   לְפִי מַה שֶּׁאוֹמְרִים  הַחָמְרָנִיִּם שִׁירִים הֵם  'בִּמְקוֹם'             לְמִי שֶׁאֵין לוֹ אַהֲבָה.   לְפִי מַה שֶּׁאוֹמְרִים הָאַסְפָנִים  שִׁירִים הֵם         רֶטֶט הַחִפּוּשׂ וְהַמְּצִיאָה.   לְפִי מַה שֶּׁאוֹמְרִים הַמַּדְּעָנִים  שִׁירִים הֵם  חֹר ...

    עכשו קורה הקסם של שדות השלף… אפילו מי שלא יורד מהכביש, יכול להזין בהם את עיניו דרך חלון המכונית. והמלה עצמה! תמיד טעמתי בה את תמציתה של ארץ ישראל. כשילדי היו ילדים, והם כמובן גדלו בלי טלויזיה, אבל עם 4 סוסות!  כשקצרו את החיטה בשדות המושב, היה הזמן הטוב לדהור (לא איתי, עם אביהם, אני הסתכלתי מרחוק וניסיתי ...

  אני נותנת כמה שירים בבת אחת משום שהם משלימים ומחזקים זה את זה ..              לִשְׂחוֹת בַּכִּנֶּרֶת                               טְבִילַת בֹּקֶר     'טְבִילַת בֹּקֶר'   'תְּפִלַּת בֹּקֶר'    'טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת'   'כִּי הִיא תְּהִלָּתְךָ'   'הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת'   'לְרַגְלֵי הַגּוֹלָן'   עַל יַד  הַחַיִּים       *   אַתְּ  מַנְצִיצַה אֶת ...

                           מְשׁוֹרֶרֶת                             כֻּלָּם                    יוֹצְאִים            לַעֲבוֹדַת יוֹמָם             אֲנִי             נִכְנֶסֶת         מְשׁוֹרֶרֶת       הָאֹמֶץ   לִצְמֹא   עַד  שִׁיר         מְשׁוֹרֶרֶת   שׁוֹלַחַת  הֲבָרוֹת  עַל  פְּנֵי  הַמַּיִם… כִּי  בִּרְבוֹת   הַיָּמִים   אֶמְצָאֵנִי       

        כִּנֶּרֶת        הַיָּם  הַמְּדֻלְדָּל  שָׁקֵט.   סָפֵק  אוֹסֵף  כּוֹחוֹת,           סָפֵק  אָדִישׁ  לְגוֹרָלוֹ.   וְאַתְּ ?               כִּתְבִי  עָלָיו!                     בְּכִי בִּגְלָלוֹ!               

       יוֹם יֻלַּד  בּוֹ שִׁיר                      יוֹם עָשִׁיר    כָּל הַדְּבָרִים                      …עוֹשִׂים הֵדִים   כְּמוֹ מְעָרוֹת      שֶׁצָּעַקְנוּ לְתוֹכָן   כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים   וּפוֹחֲדִים   וְאוֹהֲבִים לִפְחֹד     וּמִכָּאן וְעַד  לְעוֹד                 שִׁיר טָרִי  עַל הַדַּף   הַכֹּל שְׁאֵלָה שֶׁל דְּחִיסָה וְהֶנֵּף   כְּמוֹ כְּלִי -שָּיִט הַנִּמְדָּד            בְּכַמָּה מַיִם הוּא הוֹדֵף  

      עֲבוֹדַת הַמְּשׁוֹרֶרֶת       בֹּקֶר  נוֹסַף   בַּכִּנֶּרֶת.   הִנֵּה שׁוּב אֶתְגַּבֵּר   כִּלְבִיאָה   לַעֲבוֹדַת הַמְּשׁוֹרֶרֶת!       הִנֵּה אֵחְזֶה , אֹחַז בַּזֶּה וְגַם בַּזֶּה,  אוֹדֶה, אָעִיד, אֵדַע.   הִנֵּה אַתְמִיר   אֶת הַהוֹלֵךְ   וּ מִ תְ אַ דֶּ ה   לְעוֹמֵד    וְקַיָּם!       הִנֵּה אֶקְרָא             לְכָל נִצְנוּץ לְכָל פֵּאָה        שֶׁל יַהֲלוֹם הַמַּיִם בִּשְׁמוֹ!          ...