שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

תובנה קצרה

 

 

Langston Hughes (U.S. 1902-1967)


Epigram

  Oh, God of dust and rainbows, help us see   

That without dust the rainbow would not be.

 

 

מכתם/ לנגסטון יוז

 

    הוֹ, אֱלהֵי אָבָק וּקְשָׁתוֹת, גַּלֵּה לָנוּ אֶמֶת לַאֲמִתָּהּ

    כִּי בַּחֲלף הָאָבָק, תִּמְצָא הַקֶּשֶׁת אֶת מוֹתָהּ.                       

 

  

מאנגלית: שחר-מריו מרדכי.

התרגום נדפס במוסף לתרבות וספרות של "הארץ", יוני 2001.

 

 

 

 

 

20 תגובות

  1. תודה רבה!

  2. שחר, זה ממש יפה! אני אוספת מה שנקרא "משפטים מיטיבים" וברשותך אצרף אליהם את התרגום שלך

  3. יין-יאנג מערבי.. תודה.

  4. איזה יופי, תודה רבה.

  5. יניב ברנר

    יפה. אני די מחבב אותו, את יוז. תרגמתי פעם שיר שלו לעצמי (לא עברתי עליו, אז אני מקווה שאין טעויות), אתה ודאי מכיר.

    גם אני שר אמריקה/ לנגסטון יוז

    גם אני שר אמריקה.

    אני האח הכהה.
    הם שולחים אותי לאכול במטבח
    כשהאורחים מגיעים,
    אבל אני צוחק,
    ואוכל היטב,
    וגדל להיות חזק.

    מחר,
    אני אהיה בשולחן
    כשהאורחים יגיעו.
    אף אחד לא יעז
    להגיד לי,
    "תאכל במטבח,"
    אז.

    חוץ מזה,
    הם יראו כמה יפה אני
    ויתביישו—

    אני, גם אני, אמריקה.

    • יש לנו משהו במשותף, יניב.

      גם אני מחבב את יוז (לא רק האמריקאי אגב).
      יש לו מקום של כבוד בשירת ארה"ב (כמו שלהוא יש מקום של כבוד בשירת בריטניה).

      יפה יפה הוא שר.
      קצת פחות מכוערת אמריקה בזכותו.
      תִּרגם את זה יפה יניב ברנר.

    • יניב,
      פתאם אני חושב (זה קורה לפעמים), הרי דובר כאן, בבלוגייה, רבות על שירה פוליטית.
      למה שלא תהפוך את "גם אני שר אמריקה" בתרגומך לפוסט?

      לנגסטון יוז שווה את זה.

  6. אהבתי. מלומד מאוד.

  7. הי שחר-מריו

    התרגום יפה מאוד מבחינת חריזה ואוצר מילים, אבל הוא משנה את המשמעות הפרוזאית-אתית של השיר.
    להבנתי, השיר מתבסס על הקשר הפיזיקלי בין האבק לקשת. הוא אומר שאף הקשת היפה נוצרת בזכות האבק המושמץ. או בפירוש פוליטי של התופעה הפיזיקלית הזו: הפירמידות היפות נוצרו בזכות זיעת פועלים וכו".
    בשיר של יוז מדובר על כך שללא אבק, לא תהא קשת. אתה תרגמת שכשהאבק יעלם, הקשת תמות. דבר שמוריד את העוקץ החברתי-פוליטי של השיר המקורי. זה כמו לתרגם "אם אין לחם אין תורה" ל"כשנגמור את הלחם, התורה תמות". כלומר שינוי מעבר פוזיטיבי לעתיד פסימי.
    נוצר כאן שיר חדש מעניין, אולי דרמתי יותר, עם המוות ברקע, אבל הוא מסיט את המרכז של השיר של יוז. על המקום, אני מציע תרגום קרוב יותר למקור, שמשתמש בשפה יומיומית יותר ומשתדל להעזר במילים בנות הברה שתיים, מחוזיות פחות, מיידיות יותר, שקרובות יותר לפשטות של השיר המקורי ולקוצרו של השיר (10 הברות שורה ראשונה ו10 בשניה אצל יוז). אצלך 19-14
    אצלי 12-10. אף שאני מודה שיש כאן פחות יופי ופאתוס מבתרגום שלך.

    Epigram

    Oh, God of dust and rainbows, help us see

    That without dust the rainbow would not be.

    מכתם/ לנגסטון יוז
    תרגום: שחר-מריו מרדכי

    הוֹ, אֱלהֵי אָבָק וּקְשָׁתוֹת, גַּלֵּה לָנוּ אֶמֶת לַאֲמִתָּהּ

    כִּי בַּחֲלף הָאָבָק, תִּמְצָא הַקֶּשֶׁת אֶת מוֹתָהּ.

    תרגום מילולי:

    הו, אל אבק וקשת, סייע לנו לראות
    כי בלא אבק, לא יהיו קשתות

    • הי, צ"יקי.

      ראשית, תודה על משוב מקצועי. גם לולא הייתי מכיר אותך ואת פועלך, הייתי בקלות מסיק שאתה עורך.
      ואתה גם צודק. ואני מבין זאת היום, במרחק של 7 שנים ממועד התרגום ופרסומו.

      אגב, תגובה ברוח דבריך קיבלתי מעורך מקצועי אחר, שאתה ודאי מכיר. אמיר אור. כ"כ דומות תגובותיכם, שאני חייב לצטט לך את דברי אור (מתוך אי-מייל פרטי):

      "שחר, החריזה נאה, אבל אם יורשה לי להציע, אולי כדאי לך לנסות עוד גירסה שבה, כמו במקור, התנאי הוא קיומי ולא מותנה זמן. כלומר – שבאין אבק אין גם קשת. משהו נגרע כאן בחומרה של התנאי (השוה "אם אין קמח אין תורה" ל"באזול הקמח תמצא גם התורה את סופה")".

      :))

      ואכן, רועי, בגרסת התרגום הראשונה שלי תרגמתי "כי באין אבק תמצא הקשת את מותה". וזה קצת יותר קרוב למקור, אבל לא לחלוטין. אך בכרתי את האופציה, שנשלחה אז לפרסום ב"הארץ" וכעבור שבע שנים לבננות בלוגס. ובכל מקרה לא הפנמתי את "הקשר הפיזיקלי", כפי שאתה מגדיר זאת. לכן אני מקבל את הבחנתך.

      אין מקום כאן, לדעתי, ל"אם אין אבק אין קשת" מכיוון שלנגסטון יוז לא
      "התכתב" עם הביטוי שהזכרת (לצורך הדגמה) "אם אין קמח אין תורה". יוז אומר ש"בלי אבק, הקשת לא תהיה".

      בעקבות התכתובת, שניהלתי לפני כמה חודשים עם אמיר אור, הגענו לתוצאה הבאה:

      הו, אלוהי אבק וקשת, תן לנו לראות
      שבלי אבק, הקשת לא תוכל להיות.

      ואני מרוצה מתוצאה זו. גם ההצעה שלך טובה מאד בעיניי, והיא קרובה מאד לתוצאה שהשגתי בעזרת ההכוונה של אמיר אור. יפה בעיניי שבחרת "אל" ולא "אלוהי" מטעמים של היצמדות (ככל שניתן) למספר הברות דומה/זהה. לכן אני מעדיף יותר את "תן לנו" מאשר את "סייע לנו". אם כי "סייע" או "עזור" צמודים לפירוש המילולי, ומובנת לי בחירתך. גם בחירתך לתרגם that without ל – "כי בלא" שומרת על מספר הברות זהה, ואפילו תרגמת קשת (ביחיד) וקשתות (ברבים) בהלימה עם המקור.

      התרגום שלך שווה, רועי, ארד. אם לא למעלה מזה. על הפודיום בבייג"ין.
      תודה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי