ועל סביבותיו שב משורר, מורה, עורך

      השיר נכתב ב2006 יראה אור בספר: "נהרות נשאו קולם" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ציור: איריס קובליו          

  את הרי מקודשת   וּבַלַּיְלָה הַהוּא שָׁאַג הַיָּם טֶרֶף מַרְאוֹת אֵין סוֹף פָּנַי בַּנִּקְרָה הַלְּבָנָה. כַּף אֵשׁ נִפְקְחָה לִשְׁלֹף טְפָרֶיהָ, זִנְּקָה שַׁלְהֶבֶת יָהּ מִמַּפָּל צָלְלָה עַל מַיִם רַבִּים גָּבְרָה כִּלְבִיאָה, צָרְפָה בְּפָנַי אוֹתִיּוֹת מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב בִּתְכֵלֶת שְׁמָהּ  שְׁלֹשָה יָמִים נָכוֹן הָיִיתִי, מָנוּעַ מִגֶּשֶׁת, מִדַּעַת   אִשָּׁה. גַּשׁ, לָחֲשָׁה, אַל תִּירָא, גַּשׁ גָּעֲשָׁה וְנִגַּשְׁתִּי עַד כַּף הָאֵשׁ, עַד כֵּף הַתִּקְוָה, ...

  "בלילה על חוף הים, ברעש הגלים הנשברים אפשר לשמוע טוב יותר את העולם" (מ.י.)    עֲנָנִים מְצַיְּרִים אֶת עַצְמָם בְּעֵין הַיָּם                                                         ליוצאות לחולל בכרמים בבגדי לבן                                                  רְאִי, עַל הַמַּיִם עֲנָנִים מְצַיְּרִים אֶת עַצְמָם בְּעַצְמָם מִתְנוֹעֲעִים, נָעִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים. זֶה תּוֹר הַשֵּׁפֶל לִגְאוֹת זֶה תּוֹר גַּלֵּי הַיָּם לְהַמְתִּיק סוֹד בִּפְשַׁט הַגַּעְגּוּעִים אִמְרִי, הַאִם כָּךְ יָדַי מְצַיְּרוֹת עַל גּוּפֵךְ אֶת ...

    לעזאזל היופי והשיר הזה   יום א.   יָצָאתִי עִם סַל יְרָקוֹת וּפֵרוֹת מִמֶּרְכַּז קְנִיּוֹת, מֵאֲחוֹרַי בָּחוּר גָּבוֹהַּ בַּהֲלִיכָה שֶׁל סוּס אָצִיל פָּסַע -נָקַשׁ עַל עֲקֵבָיו. "סְלִיחָה" לָחַשׁ, "יֵשׁ לְךָ דַּקָּה בִּשְׁבִילִי", שָׁאַל. נִעְנַעְתִּי בְּרֹאשִׁי לְאוֹת שֶׁל הַסְכָּמָה. "אֲנִי מֻבְטָל, חֲבֵר קִבּוּץ לְשֶׁעָבַר, פֻּטַּרְתִּי מִמִּפְעָל, הֶעֱדִיפוּ סוּס צָעִיר עַל חטיאר, מָכַרְתִּי מְכוֹנִית, הַבַּיִת מְעֻקָּל, הַתְרָעוֹת מִמְּקוֹרוֹת וּמֵחֶבְרַת חַשְׁמַל, מִתְגַּלֵּחַ ...

    "זה לא שאיני יכול לחיות בלעדיך"[1]. על היחסים בין משורר לקוראיו  בילי קולינס בספר: "חוצה ברגל את האטלנטי" כמקרה מבחן   א. גילוי נאות. רשימה זו עוסקת ב"פלירטוט", כך שחלק מהנאמר להלן נגוע מלכתחילה ברצון עז לפתות אותך להישאר אתי, על אף שזה אינו שיר אהבה קצר ולוהט, גם לא שיר על סף המוות. אני מודע לאורך נשימתך ...

    אלזֶה לסקר – שילר*   אל הנסיך טריסטאן   עַל נִשְׁמָתְךָ הַכְּחֻלָּה מִתְיַשְּׁבִים הַכּוֹכָבִים לְלִינַת לַיְלָה.   צְרִיכִים לִנְהֹג אִתְּךָ בְּשֶׁקֶט, הוֹ, אַתָּה מִקְדָּשִׁי, תְּפִלּוֹתַי מַבְהִילוֹת אוֹתְךָ;   פְּנִינִים שֶׁלִּי מִתְעוֹרְרוֹת מֵרִקּוּדִי הַקָּדוֹשׁ.   אֵין יוֹם וְאֵין כּוֹכָב, אֵינֶנִּי מַכִּירָה שׁוּב אֶת הָעוֹלָם, רַק אוֹתְךָ – הַכֹּל שָׁמַיִם. בעודי שקוע בקריאת שיריה של אלזֶה לסקר – שילר, במהדורה ...

    לויסלבה שימבורסקה                                                               מוקדש לרפי וייכרט שליח שירה     א.   וְאֵיךְ אוֹדֶה לִמְשׁוֹרֶרֶת אֲהוּבָה שֶׁשְּׂפָתָהּ רְחוֹקָה כִּרְחוֹק מַעֲרָב מִמִּזְרַח שְׂפָתִי. וְאֵיךְ אֲנַשֵּׁק יָדָהּ בַּת הַתְּמוּתָה בְּפִי, מְאַהֵב נִסְתָּר, וּבְאֵיזֶה גּוּף,  וְעַד מָתַי אַסְתִּיר מִמֶּנָּה אֶת שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ בְּבֵיתִי וּמַעֲלֶה פֹּה וְשָׁם רְטִינָה כְּשֶׁבַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲנִי הוֹלֵךְ אִתָּהּ לַמִּטָּה, אוֹ לְחֲדַר אֲהָבִים אַחֵר, מִשָּׁם מִסְתַּנְּנִים לְחָשִׁים, צִחְקוּק, ...

    עִם רֶדֶת הַקַּיִץ וְהַחֹם עַל הָעֵמֶק, הֵן בָּאוֹת אֶל חַלּוֹנִי צְוִיץ, קְטַנְטַנּוֹת   צְוִיץ, מְעוֹפְפוֹת, מְרַפְרְפוֹת פִּי פִּי, צְוִיץ צְוִיץ, בְּרַגְלֵיהֶן הָעֲדִינוֹת מְלַפְּפוֹת צְרְיץ וּצְוִיץ, יוּ יוּ מִתְחַנְחֲנוֹת מְדַגְמְנוֹת צְוְיצְפִּי -פִּיצְוִיץ , מְרַנְּנוֹת, לָשׁוֹן אֶל פִּי הַחֹר שׁוֹלְחוֹת פִּיץ -פִּיץ וּצְרִיץ צְרִיץ מְשׁוֹרְרוֹת מִתְחַנְּנוֹת צִיץ בְּקוֹל עַנּוֹת נוֹטֶה הַגּוּף וּמְלַחֵשׁ צוּף-צוּף-צוּף וּרְאִי גַּם גּוּפִי כָּנָף מַצְמִיחַ וּלְשׁוֹנִי שְׁלוּחָה  צְמֵאָה אֶל ...

   מסכת בנים       אָבִי כּוֹאֵב, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּנִי בְּנִי מוֹשִׁיט זְרוֹעוֹתָיו, מְחַבֵּק צַוָּארִי כְּגַלְגַּל, יָדָיו כְּעֹגֶן אָבִי אֲנִי לוֹחֵשׁ לוֹ בְּיַד מְלַטֶּפֶת בְּנִי. אָבִי נוֹתַר בִּסְבַךְ בְּתָרִים כְּבָר אֵינוֹ מְיַחֵל לִבְרִית, בְּעֵינָיו הַכְּבוּיוֹת רַק רִצּוּד מִתְרַחֵק, עוֹד רוֹצֶה לִלְחֹשׁ בִּשְׂפָתָיו הַכָּבוֹת, בְּכַפּוֹת יָדָיו הַצְּנוּחוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת עוֹד לוֹמַר בְּנִי אַיֶּכָּה וַאֲנִי  בְּקוֹל עַנּוֹת עָנְיִי קוֹרֵא לוֹ אָבִי ...

   השורות הבאות הולכות להיות "דביקות" ראו הוזהרתם: ובכן, "דביק" במילון שלי, משמעו, ניתן להדבקה.   תודה לכל שוחרי הטוב שכאן, אוהבי אדם ויצירה ומבקשי שלום. הפוסט של מירי "אש", מים רבים לא יכבו, השיחות, התגובות והמכתבים האמפתיים- האוהבים, ריגשו אותי עד מאד, ואמריליוס שמיימי שנשלח אלי על ידי איריס קובליו שהאקוורלים שלה נוגעים אצלי במיתרים סמויים, החזיר מילים שריחפו סביב האמריליוס שבגינתי ...