ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

תיאטרון אחר

לכל הקוראות והקוראים, המבקרות והמבקרים הנמצאים בצפון בתאריך ה10/1/2011, או שהמרחק מהמרכז צפונה בשבילם הוא כמו המרחק מהצפון למרכז, וטבעון בשבילם אינה מעבר להרי החושך. הזדמנות לראות אותי משחק שתי דמויות בטרילוגיה: שלשה לילות
משה ב"ליל העשרים":
נפתלי:מה זה חברה בעלת ערך עליון?
משה: זאת חברה שהכוח המניע את חייה הוא מעל לכל דין מעל לכל דת, רעיון או מסורת. זאת חברה שבה כל אדם נותן לכל אדם הכל, בלי חיסכון ובלי חשבון, והא תובע מכל אדם שינהג כמוה…. מה אני מבקש בסך הכל? אני מבקש שתדברו אלי, אליי! אני משה גולדברג, אינני הרקולס. אני יהודי חלש עם נפש עצבנית בגוף חולה, אדם שנלחם במלחמות זרות וכמעט נהרג בהיסטוריה שאין להשום קשר אליו…"

והדמות השנייה היא נחום מהמחזה: "החוזה".
נגמר. הכל נגמר. אני לא רואה מוצא. פעם ראשונה בחיים שלי שאני לא רואה מוצא. עשיתי כל מה שיכולתי… כל הדרך נסעתי וראיתי תמונות… פה היינו בהכשרה… פה מחנה האוהלים הראשון… עמדות ההגנה… לחמנו נגד כל הקשיים ויכולנו להם. ולמ. כי היינו שלמים. האדם לפעמים לחם נגד עצמו אבל לא חתר נגד עצמו זה לא קורה בכלכלה שאנחנו מפסידים. לא, לא רק לא לרמות את עצמנו זה מול עצמנו שאנמנו עומדים. ואנחנו האויב. פתאום אנחנו האויב של עצמנו. פה התבוסה!

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי