בננות - בלוגים / / האם אתה שומע? עבור
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

האם אתה שומע? עבור

 

 

 


הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ? עֲבֹר 
                     מוקדש למי שאינו יכול יותר לזעוק
                                      
א 
קָדְקֹד שָׁמַיִם כָּאן גַּפְרוּר אֲדָמָה,
הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ? עֲבֹר
 
אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֱלֹהִים
אֶת זַעֲקַת הַנִּשְׂרָפִים, הָעוֹלִים אֵלֶיךָ בְּעָשָׁן.
רְאֵה, בִּשְׂדוֹת הָעֵמֶק אוֹסְפִים אֲנָשִׁים
פִּטְרִיּוֹת שֶׁצָּמְחוּ עַל רְקַב כֻּתְנָה בְּשָׂדוֹת שֶׁהָיוּ
לְבָנִים.
 
אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֱלֹהִים
אֶת זַעֲקַת הַנְּמוֹגִים בַּלַּיְלָה.
רְאֵה, חַיָּלִים אוֹסְפִים בְּכֵלִים שֶׁאֵינָם
נִיצוֹצוֹת, שְׁיָרֵי זִכְרוֹנוֹת מְפֻיָּחִים בְּמָקוֹם
שֶׁפְּרָחִים נוֹבְלִים אַחַר הַגֶּשֶׁם.
 
אַתָּה שׁוֹמֵעַ, דִּמְמַת אֱלֹהִים כָּאן
רַק הֶמְיָה חֲלוּשָׁה, אִמָּא, אַבָּא,
שֶׁמֻּשְׁתֶּקֶת בְּאֵל מָלֵא
רַחֲמֵי בּוֹרוֹת כְּרוּיִים.
 
רְאֵה, מִתַּחַת לְחֻפַּת שָׁמֶיךָ
יֶלֶד מִתְכַּסֶּה בִּשְׂמִיכַת אֲדָמָה,
גַּם אֵלֶּה לִפְעָמִים
רַחֲמִים.
 
רְאֵה אֱלֹהִים, גַּם הַיֶּלֶד שֶׁלִּי שׁוֹתֵק וְרוֹעֵד,
כִּי מִי שֶׁלְּפָנָיו כְּבָר לֹא עוֹמֵד.
 
קָדְקֹד שָׁמַיִם כָּאן גַּפְרוּר אֲדָמָה,
אַתָּה אֵינְךָ נִשְׁמַע, עֲבֹר
 
 ב
 
אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֶחְלַפְתִּי תְּדָרִים,
בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי מְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב
אֵלֶיךָ בְּדַרְכִּי. כּוֹתֵב לְךָ בְּשַׁבָּת, שָׁר
זְמִירוֹת בִּימֵי חוֹל, מְנַסֶּה לְהַשִּׂיג
וּלְהַעֲמִיד אוֹתְךָ מִחוּץ לַשָּׂדֶה
כִּבְיָכוֹל.
 
שְׁמַע, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי,
אֱלֹהִים, כַּמָּה אֲנִי מִתְפַּעֵל מִמְּךָ,
אֵיךְ בְּגִיל מֻפְלָג שֶׁכָּזֶה
יָדֶיךָ עוֹדָן עֲמוּסוֹת לֶאֱסֹף וְלִשְׁלֹחַ,
לְבַלְבֵּל וְלִטְרֹחַ,
וְאֵיךְ אַתָּה מַסְפִּיק בְּאַחַת
לִקְלֹט בְּרַחֲמִים כָּל כָּךְ
הַרְבֵּה נְשָׁמוֹת בְּמַצָּב אָנוּשׁ,
בִּגְלָלֵנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא רַק צֶלֶם
אֶלָּא גַּם טָעוּת אֱנוֹשׁ.
 
שְׁמַע,  בְּצַד שְׂמֹאל בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי
יֵשׁ לִי פִּתְאוֹם דְּקִירוֹת וּפְקַעַת
בְּכָל מְאֹדִי, וּבְאֶחָד אֲנִי צוֹעֵק לָרוּחַ דַּי!
לְמַעַן הַהוֹלְכִים שֶׁרָצוּ לִפְרֹחַ בַּגַּיְא, אִירָא
 רַע. וְהָעוֹרֵב עַל כִּידוֹן הַבְּרוֹשׁ קָרַע, רַע קְרַע 

מתוך: "השמש יבוא ויפנה" (1998)

 
נכתב לאחר אסון המסוקים 4/2/1997

 

 

24 תגובות

  1. השיר היפה שלך מזכיר מאוד את שירו המצמרר של בארי חזק "ריבונו של עולם".
    אני תוהה אם אתה מכיר אותו, כלומר את השיר המצמית הזה.

    • לאחר שהשיר התפרסם, הפנו את תשומת ליבי לשיר של בארי חזק וראיתי את הדמיון. תודה לך

  2. טוב ליצור דיאלוג , לדעתי יש מי ששומע.

    יפה.

    • תודה אביטל,
      אני מקווה, במקרה הזה הספציפי ובמקרים רבים נוספים, הקול יצא מסוף העולם ועד סופו ושום קול לא נשמע, רק קולות המוות.
      ומה שמעורר תמיד שאלה חריפה, זה שבכל זאת חוזרים ופונים.
      שבת שלום

      • רצוי לפנות גם כשמקבלים ולא רק שזה נלקח ומקומם ( גם אותי).

        זה משהו שגם לי לקח זמן להבין כמה זה מובן לי מאליו הכל ולמעשה בכלל לא.
        שבוע טוב ותצליח עם ההצגה.

        • אביטל, אלה פניות מסוג שונה,
          ואני מניח שאנשים יודעים גם להודות כשהם מקבלים.

          תודה על איחולייך
          שבוע טוב

  3. איזה יופי, משה

    שְׁמַע, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי,
    אֱלֹהִים, כַּמָּה אֲנִי מִתְפַּעֵל מִמְּךָ,
    אֵיךְ בְּגִיל מֻפְלָג שֶׁכָּזֶה
    יָדֶיךָ עוֹדָן עֲמוּסוֹת לֶאֱסֹף וְלִשְׁלֹחַ,
    לְבַלְבֵּל וְלִטְרֹחַ,
    וְאֵיךְ אַתָּה מַסְפִּיק בְּאַחַת
    לִקְלֹט בְּרַחֲמִים כָּל כָּךְ
    הַרְבֵּה נְשָׁמוֹת בְּמַצָּב אָנוּשׁ,
    בִּגְלָלֵנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא רַק צֶלֶם
    אֶלָּא גַּם טָעוּת אֱנוֹשׁ.

  4. יעל גלוברמן

    הרבה יופי.
    השיר הראשון פשוט מכאיב – כל המרחב הזה בין אתה שומע לאתה אינך נשמע, הנסיון הזה לשיח, או לסימן, לתקשורת… שתתן משמעות באובדן חסר הפשר ההוא. והשיר השני – דווקא באמצעות הומור – מחדיר את הכאב אפילו עמוק יותר.
    אי אפשר להתגונן משירים כאלו.

    • תודה יעל.
      כמו שקשה להתגונן מהמציאות שבראה את השיר. הייתי מעדיף במקרה זה, שהשיר לא ייכתב.

  5. מוישלה, הפנייה הזו לאלוהים בהקשר כזה זרה לי, אבל לא הכאב – והכאב עובר היטב בשורותיך.

    • תודה אמיר, אני לא כל כך מבין למה בהקשר זה הפנייה הזו זרה לך.

      למי אתה יכול עוד לפנות, כשבנך כמה חודשים לפני גיוס, ואתה עומד חסר אונים מול חוסר הפשר והתכלית.

      והכאב ככוויה

  6. משה, לאחר אסון המסוקים לא נותרה מילה בפי, מלבד זעקה דמומה כשהתקבצנו מאה חברים למדיטציה על ההר, שם בצפון. בשיר שלך מצאתי את המילים שלא יכולתי למצוא אז.. תודה!

    • תודה תמי

      השיר הזה פורץ מתוך הדממה ואל הדממה, מחושך אל חושך, תהום אל תהום.

      הענקת לי מתנה יפה. אחד הדברים שמרגשים אותי באופן מיוחד, הוא הידיעה ששירי שירי מוצאים דרכם לזולת והוא מוצא שם את המילים החסרות לו.

  7. קשה. זעקת במילים מה שבעצם הינו "ללא מילים".

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

קטגוריות


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי