בננות - בלוגים / / בין נבואה לריבה
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

בין נבואה לריבה

 

 

בֵּין נְבוּאָה לְרִבָּה
 
 
בֵּין נְבוּאוֹת נֶחָמָה לְבֵין רִבָּה נִרְקַחַת,
אֲנִי מַעֲדִיף אֶת רֵיחַ הַגּוּיָבוֹת
וְהַחַבּוּשִׁים הַמִּתְבּוֹסְסִים עַכְשָׁו בַּסִּיר
עַל אֵשׁ קְטַנָּה. בְּתוֹךְ סֻכָּר נוֹזְלִי
מְבַעְבַּעַת תִּקְוָה, חֲלוֹם נִרְקַם,
מְרִירוּת מֻקֶּזֶת בַּחֲמִיצוּת פְּרוּסוֹת
לִימוֹן שֶׁהוֹסַפְתִּי לְמַתֵּן מְתִיקוּת
מֻפְרֶזֶת. צִבְעֵי הַפֵּרוֹת מִשְׁתַּנִּים עַל
זְגוּגִית מִשְׁקָפַי וְהַחֵךְ מֵכִין בַּלּוּטוֹת
לִפְגֹּשׁ נְבוּאָה בְּטַעַם רִבַּת חַבּוּשִׁים
וְגוּיָבוֹת שֶׁאֶצֹּק לְצִנְצָנוֹת שֶׁיְּחֻלְּקוּ
בַּכִּכָּרוֹת וּבִצְמָתִים מְרֻמְזָרִים
מְנַבְּאִים כְּבָר אֶת עוֹנַת הַתּוּתִים.
 
כַּיּוֹם הַזֶּה גַּם רִבָּה שֶׁמֻּגֶּשֶׁת לַאֲנָשִׁים
מְרִירִים עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים הִיא נבואה
גַּם אוֹר צָהֹב בָּרַמְזוֹר הוּא נבואה

 

19 תגובות

  1. שיר מנבא נחמה, כשהמריר מתמתק בסיר, בחיך ובצמתים, כתוב כל כך עדין,
    קראתי את הביוגרפיה שלך אהבתי " אני משתדל לעשות את תפילותי תחנון"
    וזה ניכר בשירים שפירסמת.

    • תודה אורה
      שמח שמתקה לך הריבה. אני לא בטוח שזה מנבא נחמה, אלא זה הווה קטן, ובר חלוף כמו המכוניות על יד הרמזור.

  2. משה, הריבה ממש מתאימה לי למזג אוויר היום, ואפילו שיר שכולו ריבה! אבל למה אור צהוב ברמזור הוא נבואה?

    • אמיר
      "מי יש לו ריבה כזו…?"

      לא בטוח שיש לי הסבר יותר טוב מאשר לכל מי שמגיע לרמזור, אם בתוך מכונית ואם כמפגין. ופתאום הצומת והתנועה והאנשים והרמזור הופכים להיות לאיזו מטפורה לחיים.
      אותו רגע ביניים אותו שבריר בין ה"אדום" על משמעויותיו לבין ה"ירוק" על משמעויותיו, הוא הרגע שהייתי רוצה לאחוז.וסיבה פרטית: תאונת דרכים שאירעה לי באור צהוב. ואם לא משכנע, זרוק לסיר הריבה המבעבע

  3. חוה פנחס כהן

    ריחות ארץ ישראל הפרות והמעשים, רק מה עושה שם הרמזור?

    • מנבא, לא? שיר יפה.

    • חוה יקרה
      שאלתי מישהו שמבין בשירה,
      מה באמת עושה שם הרמזור
      בין צנצנות הריבה. והוא אמר לי שקוראים לזה הזרה שיכול להיות גם רמז – אור. יצירת הנגדה בין הריחות והפירות והצבעים והמעשים למכאניות האלקטרונית של עמוד מתכת ופנסים.
      אמרתי לו שזה נשמע לי מאולץ, ובאור הירוק או האדום או הצהוב הראשון אני אוציא את הריבה מהרמזור. רק שניה נדמה לי שהסיר נחרך

  4. משה, אני לא עוצרת בצהוב כי צריך לפנות את הצומת- אבוא לטעום רק מהריבה.

    • תמי
      בשמחה,
      ריבת התפוזים מוכנה לטעימה. רק שכדי לטעום אותה תצטרכי לעצור בצהוב – כתמתם התפוזי.

      • אהבתי את הנבואה הריבתית – אולי אנשים מרירים יאכלו וימתקו להם ימיהם? אולי תנקז הריבה את המרירות האנושית. אם כך, זו נבואה קטנה וצנועה ונעימה לטועם. גם לקורא ינעם.

  5. אהבתי
    מאוד עדין כתוב בקפידה
    לא מר מידי ולא מתוק מידי
    בדיוק כמו להכין ריבה

    • תודה נטע
      נראה לי שיודעת את טעמה של ריבה ביתית ומתוך זה יודעת להעריך טעמו של שיר

      • הגעתי לשיריך באתר זה ואני ממש נהנית.ריח א"י נודף מהם.

        • יניב ברנר

          באמת שיר יפהפה וטעים

          • משה יצחקי

            תודה יניב
            זו הנאה צרופה לקבל תגובה מבלוטות הטעם

          • יניב ברנר

            בבקשה, השיר כמובן מפעיל את כל החושים, אבל לא רציתי להשמע שבלוני מדי. וריח גויבות קונה אותי מייד

        • משה יצחקי

          תודה רלי
          אני שמח שהגעת, חנית ונהנית מניחוח המילים.
          את מוזמנת לביקורים נוספים

השאר תגובה ל משה יצחקי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי