ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

תכשיט

תכשיט
 
                       "… אמר רב ששת: מפני מה מנה הכתוב
                        תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין  שבפנים,
                        לומר לך, כל המסתכל באצבע קטנה
                        של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה…"
                        (תלמוד בבלי, ברכות, כד, ע"א; שבת, סד ע"א )
 
 
קַר מְאֹד הִסְתַּכַּלְתִּי עַל תַּכְשִׁיט שֶׁבַּחוּץ,
אֶצְבָּעֵךְ הַקְּטַנָּה, אַחַר כָּךְ בָּעֹרֶף, וְלֹא רָאִיתִי
כְּמוֹ שֶׁתַּלְמוּד לוֹמַר אֶת מְקוֹם הַתֹּרֶף,
מְקוֹם הַתֻּרְפָּה אֵלָיו לֹא בָּאתִי.
אַךְ כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי קוֹלֵךְ כְּשֶׁתָּלִית כְּבִיסָה
וְרָאִיתִי שְׂעָרֵךְ, לֹא מַר, לֹא קַר
וְלֹא זָר וְנִמְהָר הָיִיתִי, שֶׁרָאִיתִי
תַּכְשִׁיט שֶׁבִּפְנִים, קוֹלוֹת עֶרְוָה
מְתוּקָה בַּפַּרְדֵּס. שָׁמַעְתִּי אֲבוֹי 
יָהּ. וְחוֹלָם נָפַל מֵעַל וָו וְנִבְלַם
כְּשׁוּרוּק עַל פְּנֵי תְּהוֹם אבוּיה,
כָּמוֹהוּ נִכְנַסְתִּי וְיָצָאתִי אַחֵר

מתוך הספר: 'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד  2009

להזכירכם עונג-שישי שירה לכבוד הספר: יום שישי, 4/9/2009 שעה 11:30, קרון הספרים בטבעון

25 תגובות

  1. שיר יפה ומרובד משמעויות, מוישלה, הוא מתכתב בדרך מקורית עם המדרש התלמודי על התכשיט ועם האגדה על הארבעה שנכנסו לפרדס,וביניהם אלישע בן אבויה שהתפקר וכונה "האחר" ואתה נתת לאחרות הזאת משמעות מקורית- השינוי הפלאי שהאהבה מחוללת בדובר :כמוהו הוא נכנס לפרדס האהבה והופך לאחר. מאוד יפה השימוש שעשית בארמזים האלה, לסיכום שיר אהבה עמוק ורב ריבודי ,אהבתי

    • הי חנה, האחרות קושרת ונקשרת גם על פי חכמים בין ארוס הלימוד לארוס אשר בין גבר לאשה, נקודת התורפה הנעה בין תורה לבין אשה. תודה על קריאתך המבחינה והיפה

  2. שירך מקורי ונוגע ללב. בהצלחה.

  3. מזל טוב למשה

    • מדרש תלמודי אודות ארבעה שנכנסו לפרדס, מתקשר להיבט ארוטי בשירך היפה. גם ביאליק ב"גבעולי אשתקד" שיר אהבה , מוצא קשר בין המדרש לארוטיקה.

      • תודה עליזה, הקשר הזה בין מדרש ולימוד לבין ארוס ונשיות, קיים באופן חריף מאד אצל חז"ל. תודה שהזכרת כאן את ביאליק, אני בהחלט נתלה באילנות גבוהים.

    • והמון תודה ממני אליך

  4. מוישלה השיר ארוטי ועדין, מכניס אלוהות למעשה האהבה ולהיפך, שזור עליו אור אחר

    • חני, ארוס הוא בין גדולי נותני טעם החיים,נכון, בין אם זה ארוס לימודי בין אם זה ארוס במובניו האחרים. אהבתי את הבחנתך בדבר הימצאותו של אלוהים במעשה האהבה,
      ואורך שזור בהבחנותייך.

  5. יפה השבת את נקודת התורפה לכבודה הראשון, מוישלה 🙂
    שיהיה בהצלחה ובהנאה!

  6. מירי פליישר

    שיר נהדר מושיקו
    מצטערת שלא אגיע לטבעון הרחוקה. אולי תבוא גם למרכז? אם לא יהיה שלישי או שני בערב מבטיחה לבוא!
    בלי נדר…:)

    • תודה רבה מאד מירי, כן, ממחלקת המדידות נמסר שטבעון רחוקה מתל אביב יותר מאשר תל אביב מטבעון. מירינקה, המרכז, טבור העולם, הוא עמק יזרעאל. אולי אגיע גם לפריפריה תל אביב:)

  7. השיר מעניק מעגל פירושי מענג לדבר הידוע – קול באישה ערווה, וחובר לעולם המיסטי של הפרדס ואורחיו ולקסמי המין החלש.

  8. מוישלה בהצלחה "בעונג שישי". והשיר כתכשיט אהבה קסום.

    • תודה תמי, אגב, דברייך כענק לצווארי:)
      התכשיט כפי שרב ששת מדבר עליו, אינו מטפורי, אלא תכשיט ממש. היה תכשיט רציני הרב ששת הזה.

  9. שיר תכקיט! מזל טוב לכבוד הספר ובהצלחה רבה!

  10. מוישהלה יקר אז זה נכון מה שאומרים ש:
    כמה שיותר עמוק יותר כחול
    שיר אהבה יפה מאד לתורה ולתור(פ)ה 🙂

    • ריקי יקרה
      וכך נאמר: מה אילה זו רחמה צר וחביבה על בועלה כל פעם, כך תורה רחמה צר וחביבה על לומדה (עירובין)
      כן, כן, לתור פה לתור בה לטור-בן
      הכל יעמוד על מקומו בתורה בשלום:)
      תודה רבה

  11. רונית בר-לביא

    מוישלה,
    את הפשט והמקורות אני לא מכירה,

    אבל אשה תולה כביסה ומדברת, ועוד שרואים לה את השיער והוא לא מכוסה 🙂
    שמעתי מגברים שאין על זה, אין.

    בלי להבין, השיר מביא משהו נשי קמאי שאני מתחברת אליו.

    • היי רונית, גם אני, שמעתי על זה איפה שהוא:)
      כפשוטו: גברים שהתוודעו לעוצמות הארוטיות הנשיות השיתו איסורים, לעיתים עד כדי אבסורד, כדי שלא יצטרכו להתמודד עם יצרם שהיה יכול להביאם לידי סטייה.
      ובהחלט קלעת ליסוד הקמאי הבלתי מודע שגם אני מתחבר אליו:)

השאר תגובה ל מוישלה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי