בננות - בלוגים / / חלום תשע"א
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

חלום תשע"א

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:10.0pt;"Calibri","sans-serif";}

1.     חלום ערב ראש השנה תשע"א

1. החל משא ומתן רציני על החזרתו של גלעד שליט.
2.
בנימין נתניהו החל בשיחות עם אבו מאזן ההכרעה על שתי
    מדינות לשני עמים, או מדינה דו לאומית קרובה מתמיד בכל 
    הכרעה מצב הכיבוש יפסק תוך שנה.
3.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על צמצום דרסטי של
    העוני בישראל.
4.
מערכת החינוך זוכה להיכלל בין 6 מערכות החינוך המפותחות
     והמתקדמות בעולם.

5.   מדינת ישראל הכריזה על תשע"א כשנת הסופרים והמשוררים.
6.
החיזבאללה התפרק מנשקו
7.
איראן החליטה לעצור את העשרת האורניום.
8.
ברחבי הארץ התגלו מרבצי נפט, גז ויהלומים. שנת גשמים
   אדירה החלה, מפלס הכינרת עלה, מי תהום התמלאו מים.
9.
ברחבי המדינה מסתמן שינוי שלא היה כמוהו. שירות אדיב, אי 
    ניצול עובדים, סופרים ומשוררים זוכים לתגמולים נאים על
    ספריהם. הפשיעה, האלימות והשנאה נעלמו, הסובלנות 
    והאדיבות
בכבישים, על חוף הים, בתורים, הפכו את הארץ  
    למקום שתענוג
לחיות בו. מאות אלפי יורדים ויהודים מרחבי 
    העולם מבקשים
לבנות את ביתם בישראל.
10. פרט מאד אישי ואינטימי שאיני יכול לשתף אתכם בו.

    

מאחר ולא נותרו אתגרים, וליצירה לא היו מקורות צער וסבל להשראה ולא נותרו עילות למחאה, יבשו מעיינות היצירה, ובאו המבעירים ושילחו גלי שטנה שאחזו בשולי אדרתם של היושבים איש תחת מטעו, גפנו ותאנתו ורוח עוועים פקדה את הארץ.


וכמה שאלות והערות שאינן קשורות לחלום:

א.     לא חבל לכם אנשים יקרים להרוס ולייבש מטע שעם כל החסרונות בו היווה מרחב למפגש יצירתי, לסדנת יצירה, להיכרויות שיצאו מהתחום הווירטואלי  אל החיים הממשיים? יאללה, תתעשתו, תעצרו את מחול השדים.

ב.     אינני מבין בטכנולוגיות ובעלויות, אבל אם אפשר ליצור מערכת כמו למשל בדה מרקר, אולי כדאי לנסות.

ג.       אני קורא לכל אלה שעזבו/נעלבו/נפגעו/ פרשו באופן זמני לחזור ולהשפיע מטובם רק כך אפשר לנטרל מבעירי מטעים.

ד.      ולכל המפקפקים בקיומה של סיגל. אני יכול להעיד כי יש סיגל אחת ממשית: אינני יודע אם זה שמה האמיתי, או יש כמה באותו שם. סיגל שמגיבה אצלי מדי פעם נתנה לי כמה סימני היכר ברורים ואמינים.  

ה.     והעיקר חברים וחברות יקרים, הקול הנאיבי שלי אומר: בפרוש השנה החדשה את כנפיה ובחודש הסליחות – ראוי היה לממש הלכה למעשה את מהותו של הזמן.

בתמימות רבה
שנה טובה

משה יצחקי (מוישלה)

נ.ב. לצערי הפוסט הקודם שלי נמחק תוך כדי עריכה – עם המגיבים הסליחה

 

 

16 תגובות

  1. מוישלה יקר
    מעל לכל אתה איש טוב וכאלה אני מעריכה.
    מאחלת לך שתקוותך הסמויה תתממש בסיכוי גבוה יותר משאר חלומותיך. אני מאמינה בכוח החלום. בברכת תמימות קדושה ומבורכת
    מירי

  2. אותי שכנעת משה ולא שהלכתי:)
    אבל יש מי שלא יאמין לך גם אחרי שמסרתי לך מידע שרק מי שלמדה באורנים בשנים ההם יודעת למסור אותו. ובטעות קראתי למורה לשירה בריטית אליוט….שמו היה ג'ים והוא לימד את טס אליוט וצ'וסר ועוד. למדתי בחטיבה האקדמי בשלוחה של אוניברסיטת חיפה ולא יודעת אם הם לימדו גם במכללה הרגילה. היה לנו גם פרוייקט שנקרא עמיתי אורנים שאמור להכשיר אתת הסטודנטים להיות גם רכזי תרבות. כל התארים נשארו באורנים וכל כך מהר חלפו להם 18 שנה.
    אמנם התייחסות אל קיומי הובעה בשולי הפוסט אבל לדעתי כדאי לך לסגור אותו לתגובות כי בכל מקום שבו אני כותבת יש מי שרץ לקרוא לי אמיר אור ולא מכבד את היוצר שבלוגו הוא מתארח. זה קרה למירי המקסימה בפוסטים מלאי האור שלה ולמרות שיכולתי למנוע מראש את האש שתגיע לכאן, לא רציתי להשאיר את תהייתך ללא מענה, במיוחד אחרי מילותיך הנעימות לקריאה שאולי ירגיעו את החשדנים , אבל לאור מה שקורה בבלוגיה יתכן יותר שפשוט יגידו לעצמם שגם אתה מומצא:)

  3. הלוואי מוישלה ויבואו ימים טובים והכל יתגשם מלבד יבוש מעין היצירה שיהיה כולו אור ואהבה. וגם שהמטע לא יבש, אמן

  4. רוצה רק להודיע שיש באמת סיגל. קוללנו בשוללים ובורכנו בה.

  5. היי מוישלה רציתי להגיב לפוסט הקודם אבל פיספסתי זלדה היא משוררת אהובה מאוד עלע ואף אני מצטרפת לברכות ואיחולי תשע"א
    ולאוויר נקי יותר
    ופחות חם
    חנה

  6. הי מוישהלה
    מצטרפת לקריאתך: שובו שובו ההולכים לרעות באתרי זרים !
    (החלק הראשון נקרא כמו מדור ב"אפעס")
    וחוץ מזה : יחי התמימים ותחי התמימות
    שתהיה שנה טובה ולפני זה
    שבת שלום עכשיו 🙂

  7. אינשאללה!

  8. הי שוב משה, החלום שלך למציאות אחרת ומשחק הקדשות השירים אצל אמיר, יצר שילוב שבו בחרתי להקדיש לך שיר…באמת מכל הלב. כתבתי אותו כתגובה אצל אמיר ואתה מוזמן לקרוא ולהמשיך את השרשרת:)
    שבת שלום,
    סיגל.

    • הי סיגל,
      תודה מקרב לב על שהקדשת לי שיר בפוסט של אמיר. וועל ההזמנה להמשיך את השירשור. אבל אני מתנצל על חוסר הקואופרטיביות שלי, אבל מאחר ואני עסוק בבדיקת עבודות, הכנת קורסים חדשים לשנת הלימודים הבאה והכנה לאיזה מסע שורשים קצר, איני יכול להקדיש את הזמן למחוות הראויות האלה.
      ובעניין האזהרה כי אני עלול למשוך אש אלי בגלל תגובתך אצלי. מאחר ונתת לי סימנים אמינים על זהותך, והדיאלוג בינינו ענייני וידידותי, איני חוסם את הפוסט לתגובות. אל דאגה, אעמוד בכך.
      שבת שלום

      • מכיוון שהפוסט החדש לא נפתח כנראה יש לי איזו תקלה במחשב, נכנסתי לכאן וגיליתי את תשובתך. עכשיו הבנתי למה "קטעת" את השרשרת אבל נראה לי שהסתדר העניין הזה גם בלעדיי וראיתי המון הקדשות בפוסטים ובכלל נרא לי שרגוע ונעים. לפחות לי:) ויודעת שירדפו אחרי התגובות שלי ויודעת שיכתבו בשמי אבל גם יודעת שיכולה כבר לסמוך על שיקול הדעת של הבלוגרים ואם תגובה נראית נחמדה לעין, לא איכפת לי שיחשבו שזו ממני, ואם היא צורמת אפשר להעיף אותה מצידי, ואפשר גם להשאיר ולחשוב שהתבלבלו לי הכדורים. כך או כך אני בכלל סיגל של סופי שבוע כעת (מתאמנת על גמילה) אז זה יצמצם את ההתבלבלויות ואת כמות ההופעה שלי בבננות, מנהסתם גם את כמות הרדיפות.
        אנסה לחזור לפוסט האחרון לקרוא את תגובתך, אם יפתח לי זה.
        המשך שבת נעימה,
        סיגל.

        • בינתיים בדקתי שוב, ומכיוון שאתה כאן, נראה לי שנמחק לך הפוסט האחרון.

          • לא יודע מה קרה – יד נעלמה מחקה מדפדפן אחד את הפוסט ובדפדפן אחר מוזילה הוא נשאר – כנראה גם אני התבלבלתי בכדורים:)
            בכל אופן אני שמח שאת כאן במינון שאת בוחרת בו. תודה והמשך שבת נעימה

  9. היי מושלה
    מסכימה איתך,נהנתי לקרא.
    ומה שחלף לי הראש תוך כדי שקראתי אותך כשמכירים ומתקרבים נוצר ומבצץ החלק הפחות נעים של האישיות, כניראה שאנחנו בשלב שמרשים לעצמנו גם לכעוס לריב וכו… מה שחשוב זה שהאש והיצירה ימשיכו לבעור . שימשיך להיות פה מפתיע ומעורר מחשבות
    להתראות טובה

    • היי טובה, כיף לשמוע ממך.את טובה במהותך ולכן את מוצאת את ההיגיון ואת החיוב במצב הזה. אני לא בטוח שמה שמתרחש הוא פונקציה של היכרות והתקרבות – הלוואי וזה היה כך, זה נורמלי שיש כעסים ומתחים, עלבונות ופגיעויות. אבל נדמה לי שהדברים חרגו מעבר לכך. ונכון מה שחשוב שיבער הוא אש היצירה ולא אש השנאה.
      שבת שלום
      מ.

  10. "… לא בשמיים היא.. ולא מעבר לים… כי קרוב אליך הדבר מאד: בפיך ובלבבך לעשותו…" (דברים ל')

    תודה מירי, סיגל, חני, חנה, אמיר, ריקי, מ. גנן

  11. ליחנוק המדבר ולעלקת מצויה: "… פן יש בכם שורש פורה וראש לענה…", שנה טובה בריאות ואריכות ימים גם לכם ולמשפחתכם.

השאר תגובה ל טובה גרטנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי