בננות - בלוגים / משה יצחקי / מחיקות (בעקבות הפוסט האחרון של איריס קובליו)
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

מחיקות (בעקבות הפוסט האחרון של איריס קובליו)

 

Normal
0

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:10.0pt;"Times New Roman";}

בעקבות הפוסט האחרון של איריס קובליו "תעשי משהו אחר", 
www.blogs.bananot.co.il/showPost.php 
פוסט שעוסק בחווית מפגש לא מרנינה בלשון המעטה, עם "מומחים" שביטלו בהבל פה חלק מעבודותיה, פתחתי את אתר "פליקר" להתבונן במגוון העבודות שלה שם. 
אינני בקי מספיק לתת הבחנות מלומדות על מעשה האמנות הויזואלית של איריס קובליו, אבל בפראפרזה על הבחנתה של אמילי דיקינסון בבואה לקבוע מהי שירה, אני יכול לומר כי העבודות של איריס הן אמנות במיטבה. יש בעבודות אלה עומק, רב גוניות, טביעת מכחול ייחודית ומקורית, עמוקה, מרתקת, מלאת השראה ומעוררתה.
בעקבות ההתבוננות הזו, הפוסט וסדרת הציורים "המחוקים" שם, נכתב השיר "מחיקות".
למען הגילוי הנאות, אני שמח לבשר כי אחד האקוורלים של איריס קובליו יופיע על כריכת ספרי החדש העומד כזכור לראות אור בקרוב.
גם זו סיבה ראויה למחוות שיר זה.

מחיקות
 
מַה אַתְּ מוֹחֶקֶת
לְהַסְתִּיר נֶפֶשׁ
בִּשְׂעָרוֹת
זְאֵב אוֹ

Normal
0

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}

תַּן

עַל גּוּף
צִיּוּרֵךְ
מַה אַתְּ חוֹשֶׂפֶת
בִּפְרָחִים חוֹשְׁקִים
גּוּף שֶׁנִּמְחַק
צִבְעֵי מַיִם
מְמַלְּאִים פִּיךְ תְּהוֹם
קוֹרֵא מַה אַתְּ
נוֹפִים אֲבוּדִים
מִתְעוֹרְרִים
צוֹמְחִים עַל נְיַר
הָרִים מְדַבְּרִים בְּרוֹשִׁים
כִּידוֹנִים שְׁחֹרִים
נוֹקְבִים 
פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי יָהּ
רוֹאִים מַה
כְּשֶׁאַתְּ מְצַיֶּרֶת

 

 

45 תגובות

  1. שיר יפה מאוד ומחווה ראויה לאמנית ראויה ,מוישלה ,והמומחים? שילכו להם למומחים…

  2. מצטרף לכל מה שכתבת מוישלה, מצדיע אתך לאיריס ולך על מחוות השיר היפה. בהצלחה עם הספר החדש!

  3. מוישלה כל מילה בסלע, גם בשיר שלך, היטבת לראות ללב, ולנפש, כפי שאני חווה אותה,ואכן הציורים של איריס מסוגלים לפתוח שערי שמים, ולספר שלך אני מחכה, כמובן גם לכריכה!{גם לי איריס ציירה כריכה, סליחה הייתי חייבת להשוויץ…זה חזק ממני}

    • חני יקרה, מילותייך מוציאות מים מהסלע – המחייה
      השוויצי השוויצי זה ראוי להשווצה
      מחמם את הלב לדעת שעוד מישהו מלבדי מחכה לספר:)

  4. מוישלה, בהצלחה עם הספר. ואיזה יופי, הכריכה עם הציור של איריס…
    השיר כאן, מדבר מהבטן ומתאר את שערי היופי בחיבוק מפרגן.

  5. אתה כתבת ואני באמצעות מילותיך מתבוננת על ציוריה הרבגוניים והרגשיים של איריס
    כמה יפה שיתוף הפעולה,
    יש כאלה שמחכים לברברים :) אנחנו מחכים לכריכה ולתוך ::))

    • ריקי על התבוננויות מסוג זה אני מכין הרצאה לכנס, כיף לדעת שהמילים מצליחות לדבר אלייך את הציורים.
      אני מבטיח גם כריכים כשתגיע הכריכה והתוך:)
      תודה

  6. שולמית אפפל

    מוישלה, מאד אוהבת את ישירות השיר, ועם דבריך כולם, מסכימה.

  7. "להסתיר נפש בשערות" ולהסתיר בסערות.
    שיתוף פעולה יפה ומפרה בינך לבין איריס.

    תצליחו!

  8. דיאלוג. אם הייתי ממחיזה – זאת היתה התשובה של ה"מומחה" הטוב.

    יפה הדיאלוג ביניכם.

    • יהיה מסקרן שירתי לקרוא את המחזה, מבחינתי זו אינה תשובת "המומחה" הטוב, אלא ניסיון להציג את פרי התבוננותי הלא מומחית בעבודות.
      דיאלוגים תמיד עדיפים אצלי על מונולוגים.
      ותודה

  9. מירי פליישר

    מכל הלב מוישלה יקר. אכן רואים מה בציורייך איריס . מתנה שיש לשומרה מעין רעה . רק טוב וחסד ואמת
    מירי

  10. טובה גרטנר

    היי מוישלה
    זה דרכו של עולם, "האח הגדול" שכולם שונאים או אוהבים נותן לגטימציה "למודחים" מדיחים מפה, ולא משם… אין פחד… דלת נסגרת דלת נפתחת.שמחה לשמוע על הספר, במסיבה אלחן שיר מתוך הספר.
    להתראות בקרוב
    טובה

    • טובה יקרה
      אני לא חושב שמדובר ב"אח גדול" ושירי לא בא כנגד איזה דמון. אלא הוא פרי התבוננות אחרת באמנות.
      וחוץ מזה עשית לי את היום, איזה התרגשות וכיף לי שתלחיני שיר מהספר.

      להתראות

  11. ציור נפלא איריס, תודה

  12. איריס קובליו

    תודה מוישלה בשבילך: http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/3029038845 :)

  13. הנחבא אל הכלים

    שלום משה
    אני מבקש להתייחס כאן לעניין עקרוני.
    אני אוהב את עבודותיה של איריס ובמיוחד מוצאות חן בעיני העבודות שנוצרו בעקבות הערות המומחה.
    מכאן, שלפי טעמי איריס הרויחה גם אם זה עלה לה בדמים.
    אך השאלה העקרונית היא :מתי מישהו הוא מומחה, האם רק כשהוא משבח את עבודותינו?
    אתה משה טוען:
    "אינני בקי מספיק לתת הבחנות מלומדות" ,אבל אתה ממהר לפסול מומחה בתחומו (אני מניח שהוא כזה וזו הסיבה שהעיר לאיריס)
    כלומר ,אתה מודה שיש מומחים בתחומם ,כמו שאני מניח שאתה חושב את עצמך למומחה בתחומי עיסוקך.
    יתכן ואותו "מומחה" אינו מומחה, כנראה שאינו זהיר בכבודו של אומן (אם כי נראה לי שאין ביקורת שלילית שאפשר להגיש אותה עם סוכר)
    בקיצור, עם כל הכאב (בלי להתייחס למקרה הספציפי הזה) עדיף להקשיב למומחים שאינם מחויבים אליך בקשר אישי ומקצועי. עצתם יקרה מפז. לא תמיד צריך לקבל את דבריהם ואסור לאומן למכור את נשמתו כדי לרצות "מומחים".
    אבל בהחלט כדאי בהחלט לנשום עמוק ,לקחת אויר ולקחת בחשבון את דבריהם .

    • אכן שאלות עקרוניות ואני לא בטוחה שיש לזה תשובות עקרוניות. מניחה שצריך לבדוק כל מקרה לגופו.

      אישית אהבתי את תשובתה של חנה טואג בפוסט של איריס: "הלב הוא המומחה הגדול ביותר ואמנות טובה באה מהלב והולכת אל הלב".

      • שמח על תגובתך כאן גבריאלה, אבל אני מפנה את תשומת ליבך שהפוסט הזה בבלוג הזה הוא שלי ולא של הנחבא שאת מגיבה אליו. אם נכנסת, אז מן הראוי איזו מילת נימוס, אם לא התייחסות לפוסט עצמו.
        זה כמו להיכנס לבית ולהתעלם מבעליו.

        • האם התגובה שלך לדברי גבריאלה היא לא טיפה אגרסיבית וחסרת פרופורציות?
          שבת שלום.

          • שואלת יקרה,
            תודה על שהארת את עיני על תגובתי הטיפה אגרסיבית (טיפה, זה לא איבוד פרופורציה נכון?)
            ייתכן ולא הייתי צריך להגיב כלל ולהתעלם.
            הייתי שמח לדעת אם יש לך כאן בלוג וגם אם לא, אני תוהה איך את היית נוהגת, אילו היו נכנסים אלייך הביתה, מתעלמים ממך ומדברים עם אורחייך מעל ראשך.
            לי זה חורה. אבל אני כנראה רחוק ממעלת צדיקות.
            שבת שלום מכל הלב

          • למשה שבת שלום
            המילה "טיפה" נאמרה כדי לא להרגיז יותר מדי (שבת, אתה יודע)
            כן, יש לי כאן בלוג ואני מברכת כל מי שפוקד את מעוני הדל בכל הקשר, כל זמן שהוא לא מכניס טינופת לבית. אני לתומי חשבתי שזה אינטרס של בעל הבלוג שאנשים יתייחסו (בצורה ראויה)לזוויות שונות שהבלוג מעלה ולא יקבלו מנה על הראש כאשר מתחיל להתפתח דיון עניני גם אם לא העירו הערת נימוס כזו או אחרת הנוגעת ליצירתו של בעל הבלוג או לא נהגו לפי כל כללי הנימוס האוסטרו הונגרי.
            למרות שכולנו פה וירטואלים בצורה זו או אחרת (גם אם אנחנו מופיעים בשמנו האמיתי ,עדיין אנחנו בוחרים את הפרסונה שאנו רוצים להציג בציבור הקוראים), ניתן ללמוד עם הזמן משהו על הרגישויות של כל אחד בשטח.
            אני מבטיחה להתנהג יפה ,לדפוק על הדלת ולהלל את כל תכולת הבית לפני שאומר את דברי
            שבת שלום
            ההולכת לאכול

          • בתיאבון לך שואלת.
            הרי הדיון סביב השאלות העקרוניות צמח על בסיס מה שכתבתי אצלי בבלוג. אבל כבר כתב יהודה עמיחי: שהמקום בו אנו צודקים רמוס וקשה כמו חצר, ורק אהבות וספקות הופכים את העולם לתחוח.
            הטיעון שלי כנראה לא מובן, או חסר ערך וקטנוני או מוגזם ומופרך אם הבנת אותו רק כהזמנה להלל ולשבח.
            באמת שאינני רוצה להתנצח על עניין זה, ואם תגובתי הייתה בוטה מדי ופוגעת אני מתנצל, אבל אני כן עומד על בקשתי להתייחסות, בין אם מהללת ובין אם מבקרת כאשר נכנסים לבלוגי.
            שבת שלום

    • לנחבא שלום.
      ראשית תודה על תגובתך, אתה אכן מעלה כאן כמה סוגיות עקרוניות.
      יש כאן צורך לטעמי להרחיב מעט את הדיון כשאנו עוסקים במומחיות ומומחים בתחומי האמנות, השירה והספרות. הרי אין מדובר במומחים ומומחיות בתחום הרפואה, שגם מכאלה צריך להיזהר ולא לקבל את חוות דעתם ככזה ראה וקדש. מומחיות זו קשורה בין היתר למוסכמות הנקבעות על ידי קובעי ומעצבי טעם ודעת קהל, תקופה, טעם אישי, "חצרות אדמו"רים וחסידים, לפעמים שוטים", פוליטיקה של האמנות, הצורך לשלוט, אגו ועוד. אינני שולל קטיגורית מומחיות, ובודאי שביקורת גם אם היא לא מחמיאה חשוב שתיאמר, אבל, בתנאי שיש בה ענווה וצניעות. אם תרצה אפנה אותך אל מדרש על הפסוק: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"…
      אינני סניגורה של איריס, היא יודעת היטב לייצג את עצמה, אבל גם לך כנחבא אל הכלים, שזה כינוי מחייב, הייתי מציע לבדוק אתה מה הרויחה ומה הפסידה, בעיקר לנוכח העובדה שאלה לא הדמים שלך אלא שלה.
      אני מציע שתקרא שוב גם את הנאמר בפוסט כאן ואצל איריס, לא באתי לפסול, אלא להציג למול הפסילה של המומחה את התרשמותי שלי. ואגב הלוגיקה של הנחתך בדבר מומחיותו של המומחה תמוהה בעיני. לסייפא של דבריך אני מסכים.
      ודבר אחרון, השיר שנכתב כאן הוא בבחינת ביטוי אותנטי פרי התבוננות בעבודותיה, והוא בעיני העיקר בפוסט זה. וחבל שבביקורך בבלוגי, לא מצאת לנכון להתייחס גם אליו.

  14. סיגל בן יאיר

    מאוד מאוד יפה מוישלה

  15. מוישלה,
    יפה המבוא שלך, יפה השיר ויפה גם הפרגון. פתח לדיאלוג חשוב. מילה "מומחה" תמיד תהיה בעייתית גם בתחום השירה, גם בתחום האמנות. יש בה משהו מיהירות גוזרת גורלות. אני מעדיף מילים כמו "אוהב את היצירה", "מבין את השיר", "מתרגש מהעבודה" וכוי, כי כל אלה מתחום הרגש, מתחום האסטטי, מתחום הנאה של הראש, העין והרגש. האם אפשר באמת להיות מומחה בתחומים אלה? אמנות של איריס היא כזאת וכל אחד יכול לגלות זאת לעצמו. זה מעבר למשהו טכני. ביקורת אמנות היא אמנות בפני עצמה – אמנות הביקורת. אין צורך בביקורת הרסנית, זה מיותר וגובל לפגיעה פיסית. בהצלחה עם הספר החדש! ושכולנו נהיה אמנים, לא מומחים. אז יש סיכוי לכולנו.

    • דובי, תודה על דבריך, אני בהחלט מסכים עם הבחנותיך, ראה גם תגובתי אל הנחבא אל הכלים.
      ביקורת היא דבר חשוב מאד, אבל בתנאי שהיא מכבדת את האדם ובאה מתוך אהבה למעשה היצירה.
      ודיאלוג תמיד טוב ועדיף בעיני בכל תחום, כולל האמנות. ושוב תודה על הפרגון והאיחולים.

  16. אכן ציוריה של איריס הם מה שכתבת.מחמאה גדולה:
    "פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי יָהּ"
    אמנית של 360 מעלות.

    • הגדרה יפה לוסי, אמנית של 360 מעלות ולא מדובר רק על מעגל אני מבין, אלא גם על מעלות כמו שיר המעלות:)

  17. מוישל"ה
    דברים אלו של "מומחה" העיוור לעוצמות הביטוי ולמקומותיה של איריס, הופכים את הבטן. סירוס קיים ויתקיים, ועל היוצר/ת לדבוק בדרכו/ה, תוך קשב, כמובן, אבל גם מתוך מה שנכון ומעניין אותו/ה.

    מאוד אוהבת את השימוש בחומר, כל חומר, כמרכיב ביצירה. כך אתה ואיריס עושים עם המחיקות.
    יפה שירך ואכן, ביצירתה, נפשה מכילת העולמות של איריס נחשפת.

    מחכה לצאת ספרך.

השאר תגובה ל לוסי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי