ועל סביבותיו שב משורר, מורה, עורך
לפני שבוע התקיים בבית אריאלה ערב לכבוד המשוררת הרומניה אנה בלנדיאנה שמבחר משיריה יצא לאור בספר: "כל שמחה פוצעת מישהו" בהוצאת "קשב" לשירה, בתרגום משה גרנות ושאול כרמל.
המפגש עם אנה ועם קריאתה המכשפת את שיריה, הם מהחוויות השיריות היותר עמוקות שהיו לי השנה.
מאחר ובשנתיים האחרונות, באורח פלא, מתעוררת אצלי מתרדמה ארוכת שנים השפה הרומנית- שפת הורי, החלטתי להעז ולנסות לתרגם בעזרתה של איריס קובליו את אחד משיריה של אנה בלנדיאנה.
Psalm
Tu care ai învăţat urşii să doarmă
O iarnă întreagă
De ce nu mă-nveţi ce e somnul?
Nu ţi-l cer de tot.
Tu ştii,
Sunt prea modestă
Pentru moarte.
Dar cine, navigând
Pe ochii mei deschişi,
Nu ţi-ar cerşi
Un vânt de nefiinţă
Ana Blandiana, poems, 1964-2004
מזמור
אתה שלימדת את הדובים לישון
את החורף כולו
מדוע אינך מלמדני מהי שינה?
איני מבקשת עולם ומלואו.
אתה יודע,
אני צנועה מדי
מכדי למות.
אבל מי בהפליגו
על עיניי הפקוחות
לא היה מקבץ נדבות תחנון
לרוח זו של אין
תרגום: משה יצחקי – איריס קובליו
איזה שיר יפה.תודה שהבאת לנו, ותודה על התרגום.
כמי שסובלת פה ושם מנדודי שינה, מזדהה עם כל מילה מהתפילה.
תודה לוסי, כנראה כל אחד מדי פעם זקוק לתפילה כזו
יפה
תודה ענת
היי משה חכם…
איזה שיר יפה בחרת, צנוע
האם גם היא קראה לו פזמון?
להתראות טובה
תודה טובה, השיר קרוי "מזמור" Psalm (כמו מזמור בתהילים) גם ברומנית,
והשיר צנוע כמו שירים רבים שלה ועד כמה שהתרשמתי גם המשוררת מאד צנועה.
היי מוישלה
לכן אני חושבת שזה חכם שהבאת את ההשקפה שלך לשיר
שקרא לו צנוע, לי בתור קורא ניראה שהמתרגם נתן את השם, כדי לתת לי הנחיה מאיזה רגש לקרא את השיר.
לכן שאלתי
להתראות טובה
תגובותייך נפלאות טובתי
.
יפה מאד, בעיקר
נדבות תחנון
תודה סבינה, אכן, נדבות תחנון הוא אחד הצירופים שמבדילים תרגום זה מתרגומים אחרים.
אני מתחבט בהבנת השיר. בעיקר בשתי השורות:
אני צנועה מדי
מכדי למות"
נדמה לי שהמחברת המתחננת למעט מנוחה מתלבטת בין כמה סוגים של עצימת עיניים: בין שינה רגילה, שנת חורף של דובים ,ומוות.
אולי כוונת שתי השורות שצטטתי הן לומר שבעצם הייתה מבקשת את נפשה למות ,אך זו סוג של חוצפה כלפי הבורא ולכן תסתפק בשינה ארוכה ארוכה כשנת חורף אצל הדובים.
למישהו יש פרוש נוסף?
תודה גיורא, אני חושב שפירושך אפשרי, יפה וקולע, אבל פירושים נוספים יתקבלו בברכה
יפה המשוררת, התרגום שלכם, צוות לענין,בעיני הלא רומניות נראה מצוין, גם אני מתקשה להבין השורות האחרונות למרות הקסם שבהן, אבל לא צריך הכל להבין מיד, יש זמן, יתר השיר נראה לי כתפילה לשינה, למנוחת הנפש,לשקט גדול. {מתאים לי מאוד בלילות הרבים של נדודי שינה
חני, תודה על המילים החמות. לפעמים ההבנה מחלחלת דרך מנגנוני קליטה וחישה אחרים, וכמו יין טוב לתת למילים להספג בקולטנים והמשמעות תצוץ. אבל נדמה לי שאת כבר מבינה היטב, כמוני שהשיר הפליג על עיני הפקוחות בלילה
חני, שינה הוא סוג מסויים של מוות. לפחות יכולה לעורר פחד מוות או מצד שני כמיהת מוות. כמיהת המוות היא כמו כמיהה לאין, לריק, לאי קיום, ובהסתכלות הפשוטה כביכול על טבע הדובים, יכלתם כביכול למות בכל חורף ולהוולד מחדש, מתעוררת כמיהה אצל הדובר בשיר, לצאת מגופו, להפליג על עיניו הפקוחות (מנדודי שנתו) כדי להגיע למצב אין בו הוא מוותר ומרפה ממה שמחזיק אותו בכוח בהרגלי המציאות.
מסובך?
אהבנו את המילה "אין" בגלל הדהוד ה"עין" וחשבנו שתרגומנו היה רוצה להשאיר סימן שאלה או חומר למחשבה.
איריס, ההסבר שלך מאיר את עיני, השיר נראה לי עכשיו מובן, הבנתי את השינה, לא קשרתי ל"מוות קטן" סבתא שלי היתה אומרת ביידיש ששינה היא מוות קטן, זה היה מפחידכשהייתי ילדה ומקסים כאחד, כך גם השיר, קסם האין שט על גלי העין, יפה הקשור ביניהם והצליל הנוצר , עבודה טובה מאוד עשיתם בתרגום, מחכה לעוד שתופי פעולה כאלו שיניבו פירות מרהיבים.
קראתי בתרגומו של משה גרנות שיר יותר מוצלח שלה, הייתי אומר מופלא, על שיירת מלים ואותיות… כשאמצא אותו אכתוב לך!
לבנה, לכל אחד שירים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, אני מניח שזה גם קשור לטעם אישי שלך. לטעמי השיר הזה מצוין, דיבר אלי מאד בתכניו והתאים מאד לניסיון הצנוע הראשוני לתרגם משפה זו.
יפות הרומניות. אמירה סקסיסטית, אני יודעת. בכל זאת…
אהבתי את חלקו הראשון של השיר. ההמשך קצת פחות. פחות קולח.
תודה יעלה, לטעמי, דווקא החלק השני של השיר נותן לו עומק ויופי, אחרת זה היה עוד שיר קולח על נדודי שינה.
ואכן, אמירתך סקסיסטית.
שיר יפה וחידתי
רואה בו תחינה
לעבור תקופה קשה
לישון עד תחלוף סערה
אני עם גיורא בפרשנותו
ל"אני צנועה מדי מכדי למות"
כמו נטילת חיי עצמה היא יוהרה
ומשחק באלוהים.
תודה סמדר(י)
שינה נתפשת גם כמצב זמני של מוות, אדם יהודי שמתעורר בבקר מברך על שהחזירו נשמה לאפו. אפשר לראות בכך תחינה לעבור תקופה קשה.
הנה המלט של שקספיר בחלק מהמונולוג המדבר על שינה כמוות.
"להיות או לא להיות, הנה השאלה: מה נעלה יותר?
לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים, למרוד וקץ לשים להם.
למות. לישון. ולא יותר. ודעת השינה הזאת תשבית מכאוב הלב ואלף הפגעים,
זה חלק כל בשר, הנה היא התכלית, אליה יכסף אדם.
למות, לישון, לישון!
מזמור יפה ורגיש, מוישלה, ובו בקשת מנוחה ושקט , התרגום נראה זורם ולא מאולץ ,יישר כוח לאיריס ולך
תודה חנה, שמח שמצא חן בעינייך
מקסים. מקסים. מקסים. בתור מי שחיה בדיוק בצד השני של הסקאלה מנדודי השינה אני דווקא כל כך הצלחתי להתחבר לשיר כי מספיק לי לדמיין אדם שלא יכול לישון. ברור שהוא יסתכל על שנת הדובים ובשבילו לישון כמות כזו של זמן זה כמו מוות. וברור שהיא צנועה בכך שאיננה מבקשת לישון כמו הדב, שבעיניי זו הפרשנות לצנועה שאיננה מבקשת למות, היא בסך הכל מבקשת קצת מהאין, קצת לעצום עיניים, לגמרי תחינה, וכל כך נוגע ללב שחושבת שאתם איריס ומשה באופן ודאי ואפילו בלי להבין את השפה ולהשוות טקסטים פשוט תרגמתם את הרוח של נדוד השינה
תודה סיגל, התייחסותך, התבוננותך ופרשנותך נוגעות, מאירות ומרגשות
עונג. תודה, מוישלה ואיריס.
תודה אמיר,
אבל מי בהפליגו
על עיניי הפקוחות
לא היה מקבץ נדבות תחנון
לרוח זו של אין
אבל מי בהפליגו
על עיני הפקוחות
לא היה צועק תחנונים
כקבצן תחת שמי אלוה אכזריים
הצעקה נשמעת ומהדהדת מסוף העולם ועד סופו
תודה על השיר הנפלא שהבאת לנו, משה, ועל התרגום היפה שלך ושל איריס
תודה עודד, מקרב לב, שמח שאהבת