בננות - בלוגים / משה יצחקי / תלוי על קולב כוכב כחול, לאלזֶה לסקר שילר
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

תלוי על קולב כוכב כחול, לאלזֶה לסקר שילר

 

 


אלזֶה לסקר – שילר*
 
אל הנסיך טריסטאן
 
עַל נִשְׁמָתְךָ הַכְּחֻלָּה
מִתְיַשְּׁבִים הַכּוֹכָבִים לְלִינַת לַיְלָה.
 
צְרִיכִים לִנְהֹג אִתְּךָ בְּשֶׁקֶט,
הוֹ, אַתָּה מִקְדָּשִׁי,
תְּפִלּוֹתַי מַבְהִילוֹת אוֹתְךָ;
 
פְּנִינִים שֶׁלִּי מִתְעוֹרְרוֹת
מֵרִקּוּדִי הַקָּדוֹשׁ.
 
אֵין יוֹם וְאֵין כּוֹכָב,
אֵינֶנִּי מַכִּירָה שׁוּב אֶת הָעוֹלָם,
רַק אוֹתְךָ – הַכֹּל שָׁמַיִם.

בעודי שקוע בקריאת שיריה של אלזֶה לסקר – שילר, במהדורה החדשה והיפה שיצאה בהוצאת "קשב" לשירה, שלחה לי חנה טואג יונת דואר אלקטרונית ובה משאלה לעשיית מחווה למשוררת. שירי טריסטאן שלה הדהדו בי מחזור שירים שכתבתי בהשראת דמויותיהם המופלאות והטראגיות של איזולד וטרסטאן.
טריסטאן של אלזה, איזולד שלי ויונת הדואר הפנו את מבטי לקולב שהיה תלוי באותו לילה על כוכב כחול והם  שכתבו את שירי. 

 "וַאֲנִי עֵרָה – פֶּרַח מַאֲזִין בָּעַלְוָה הַמְזַמְזֶמֶת"**  (לחנה טואג) 


תלוי על קולב כוכב כחול
                      לאלזֶה לסקר-שילר על שיריה לטריסטאן
 
מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֲנִי מַבִּיט בַּכּוֹכָבִים שֶׁעָזְבוּ
נִשְׁמָתוֹ הַכְּחֻלָּה שֶׁל טְרִיסְטַאן שֶׁלָּךְ.
אִיזוֹלְד שֶׁלִּי נוֹשֶׁמֶת בְּאַפִּי פִּרְחֵי אַלְמוֹן
לֵילִי נוֹשֵׁף חֻפַּת כְּלוּלוֹת, הָאֹפֶק מַאֲדִים
יַיִן שֶׁנִּמְזַג בִּגְבִיעֵי גּוֹרָל, מְפַעְפֵּעַ אֶרֶס
בְּדָמִי. בּוֹאִי עַכְשָׁו אִיזוֹלְד, נְחוֹלֵל עַד כִּלּוֹת,
עַד יַעֲצֹם עָלָיו הַפֶּרַח הַלָּבָן עֵת הַשֶּׁמֶשׁ
מִמִּזְרָח יָבוֹא.
 
רְאִי, אִיזוֹלְד שֶׁלִּי מִתְהַלֶּכֶת מַדְלִיקָה שָׁמַי
בְּאֵשׁ זָרָה, בְּתַכְרִיכֵי מַלְכוּת פּוֹרַחַת נִשְׁמָתִי
כּוֹכָב כָּחֹל. טְרִיסְטַאן שֶׁלָּךְ תָּלָה לִבֵּךְ עַל שִׂיחַ
קוֹצָנִי, אִיזוֹלְד שִׁקּוּי פְּתָאִים רָקְחָה לִי
מִמִּלִּים, לִבִּי שֶׁלִּי בִּשְׂדֵה קוֹצִים בּוֹעֵר
בֵּין הַבְּתָרִים. מִכָּל הָאֲרוּסוֹת אִיזוֹלְד לִי
אֲסוּרָה וּנְשׂוּאָה מֻתֶּרֶת תְּפִלָּתִי. מִי עַל דַּלְתִּי
נוֹקֵשׁ עֵת בַּחֲצוֹת הַשּׁוֹשַׁנָּה רַעְיָתִי תִּהְיֶה
בֵּין הַחוֹחִים וּבֵין עֲצֵי הַיַּעַר תִּתְקַדֵּשׁ.  
 
מַהֵר אִיזוֹלְד, מַהֵר כַּלָּה, הָאֵשׁ כָּאן מְכַלָּה מִלִּים
מִתְפּוֹרְרוֹת לְאוֹתִיּוֹת מְפֻיָּחוֹת, טְרִיסְטַאן שֶׁלָּךְ עָלָה
מִכָּאן בַּסְעָרָה אֲנִי אוֹסֵף בְּיַד כָּלָה, מְחַבֵּר לִי זְמָן, אוֹת
לְאוֹת אִיזוֹלַד שֶׁלִּי, שׁוּב הַאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. אֲבָל רְאִי,
מִישֶׁהוּ תָּלָה בִּגְדֵי כְּלוּלוֹת בָּרוּחַ, עַל קוֹלַב כּוֹכָב
כָּחֹל וּבְמִכְחוֹל מָשַׁךְ עַל בַּד שָׁמַיִם, עָנָן, פְּלוּמַת
אֶפְרוֹחַ וְרָשַׁם עוֹד יָבוֹא
                           תּוֹר
                         הַמִּלִּים
                          לִפְרֹחַ
 
 

* אלזה לסקר-שילר, מתוך השיר "אל הנסיך טריסטאן" בספר: "ועיני טיפות כבדות ואפלות",   מגרמנית: יהודה עמיחי, הוצאת "קשב" לשירה, 2008.
** מתוך "בחשאי הלילה", שם.

 

 

50 תגובות

  1. משה, כל הכבוד על יצירתך המקורית בהשראת הגדולה מכולן.

  2. מַהֵר אִיזוֹלְד, מַהֵר כַּלָּה, הָאֵשׁ כָּאן מְכַלָּה מִלִּים
    איזו מוסיקה יפה יצרת בשורה זו, והיא מלווה את כל הבית האחרון. נפלא.

    • תודה חגית, שמח ששמת לב למוסיקה, זה חלק מנשמת השיר. גם אני אוהב ביותר את הבית האחרון, אבל הוא לא יכול היה להיות יפה בלי שני הבתים שקדמו לו, אז אני מחבק גם אותם.

  3. מוישלה, כמה יופי.
    כמה.
    לאשה,
    לשירה,
    למלים.
    קראתי גם הדים ל"בפני המקום" של חיים באר.
    תודה על שיר נפלא.

    • איזו מחווה נהדרת, מוישלה, למשוררת הגדולה הזאת, כמה יפה מתכתב שירך עם שירה של לסקר שילר, במיוחד אהבתי את השורות האחרונות "מישהו תלה בגדי כלולות ברוח על קולב כוכב כחול ובמכחול משך על בד שמיים ענן פלומת אפרוח ורשם עוד יבוא תור המילים לפרוח"
      הכוכבים של שילר מנצנצים בכל השיר שלך ובמיוחד הכחול שהוא כמו שמיים .

      • תודה חנה על ההתלהבות וההתרגשות,
        יש לך יד בעניין.
        אכן הבית האחרון הוא התעופפות והתפוגגות בכוכבים ושני הבתים מכינים.
        אכן שירתה נפלאה ותרגומו של עמיחי מבליט את יפי המילים ותשוקתן לפרוח.

    • תודה – תודה מירה,

      יה מבדיל בין כמה לכמיהה לאשה-לשירה-למילים.
      מעניין איפה הדהד לך "לפני המקום" – מלבד העובדה שנוכחותה מלווה את הספר.

      • מוישלה,
        נוכחותה של אלזה לסקר שילר מלווה את הספר, וגם הכחול וגם העניין של "אותיות פורחות" והשפה והמלים.
        אני חושבת שהדיאלוג הזה, גם אם הוא קיים רק בראשי, רק מעשיר.
        תודה שוב. אתמול נאלמתי עם היופי. ועדיין.

        • מירה, את לגמרי צודקת, מסיר את כובעי. אבל ההדהוד בעניין האותיות הפורחות מגיע משכבות תרבות עתיקות ועמוקות יותר. שמח שעדיין.

  4. כמה יפה המפגש, אכן תור המילים לפרוח!!

    • הרומנטיקה במיטבה, משה, אני הערצתי השתוממתי מהאלזה הזו אשה משוחררת צבעונית להפליא. בודדות היו כמוה בתקופתה, רק באירופה יכלה לפרוח כאן היא נבלה התיבשה באין במה ראויה לשגיונותיה.

      • תודה אורה, אכן הייתה ציפור צבעונית בנוף המדברי, משהו בין לבה לכנפיה טלטל אותה למחוזות שלא מצאו להם במה.

    • תודה חני –
      אני מקווה שלא נעלם מהעין שהמילה "לפרוח" מתפקדת בכפל משמעות.

  5. תרגום יפה ורגיש
    שיריך האחרונים – פאזל
    מצטרפת תמונה בוערת
    עדיין חסרים חלקים
    ולהם אולי צריך נסיעה
    ארוכה
    ונוגעת

    • תודה לאלמוני/ת

      אשמח לקבל מידע על החלקים החסרים להצטייד לנסיעה הארוכה. או אולי פשוט אסע ואמצא את החלקים החסרים. ואגע

  6. לטריסטיאן

    כמה מתאים לך השם

  7. גלדמן מוטי

    משה, שירך רב השראה והוא מתזמר ברעננות את התמטיקה והסימבוליקה הרומנטית.שירת התשוקה הגדולה.

    אגב, ואגנר נתן לסיפור האהבה הזה מימד מטאפיסי והאהבה-תשוקה מתגלה בו כהוויה ימית נטולת כל מידה וגבול.

    אני מתכונן כעת לכתוב ל"ספרים" על אלזה
    וכבר הזדמן לי להשוות בין תרגומיהם של עמיחי וזך. לא אומר לך מה תוצאות ההשוואה כדי שתיווכח בכך בעצמך.

    • תודה מוטי על הבחנותיך הרגישות, המעשירות והמחמיאות.
      מזמן לא שמעתי את היצירה המוסיקלית,
      וההוויה הימית מבוססת על התשוקה המתלקחת בלב ים, עת הם שותים בטעות את שיקוי האהבה.
      אשמח לקרוא את דבריך, שלח איתות לקראת פרסום הרשימה.

  8. באש מכלה כתבת, מוישלה. נשמה רומנטית שכמוך :)

  9. מוישלה
    איזה שיר מרשים, שופע, צבעוני, פורח..

    מוזר, באחד הפוסטים האחרונים שלי, כוכבים, כתבה לי שבי שחורי ציטוט מאלזה לסקר שילר. ציטוט מרגש מאד. מייד נזכרתי בה, אהובתי הירושלמית, שציירתי את דיוקנה הרבה הרבה פעמים.

    והנה שיר שלך.

    וטריסאן ואיזולדה .. המוסיקה האהובה עלי מימי ירושלים, אז למדתי באקדמיה למוסיקה…

    אחפש איזשהו ציור אלזי מאז בשבילך

    • multsumesk cu tuate inima Irisss
      אכן מוזרות, נעלמות וקסומות דרכי הבלוג הזה המחולל כל מיני השראות.

      חיפשתי את היצירה המוסיקלית ומשום מה לא מוצא אותה.

      אשמח לציור אלזי

  10. טובה גרטנר

    היי מוישלה
    פנינים שלי מתעוררות
    אוהבת את הצלצול, זה נשמע לרגע, הפנים שלי מתעוררות.
    זה כיף לקרא שירים טוטאלים, כל אחד והטוטאליות שלו.
    להתראות טובה

    • הי טובה, תודה
      חשת יפה בעניין הטוטאלי (שמי האמצעי)
      וכבר ראיתי אותה גם אצלך על הבמה, ואהבתי.

  11. משה, "שׁוּב הַאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת", נוקשות על דלת הלב.

  12. בשיר שלך שכבות רבות כמו כמה יקומים המתקיימים בו-זמנית. היקום הנראה, הסביבתי, היקום הנחלם, המרומם, היקום המצוייר, התשוקתי, היקום ההעשוי ממילים, האמיץ, היקום העשוי מיין, המשחרר, היקום השיכור, המתפרק, היקום הניזהר, המאוהב, היקום הצוייץ, העשוי ממוסיקת הלב

  13. מירי פליישר

    משה
    מקדש של שירה ואהבה שהן אחת
    תודה על עצירת הנשימה ואחר כך התרחבות הנפש לעוצמה הזו.

  14. האמנם כה קטן אמונה טריסטאן, שרואה באהבתה של איזולד (שאינה רואה לא יום ולא כוכב רק אותו, מקדשה) שיקוי פתאים שנרקח מהחומר לו הוא בז – מלים ואותיות פורחות? ומה נשאר למשוררי האהבה אם לא אלה…

    • לבנה, לא קטן אמונה הוא טריסטאן, אלא מבין לעומק את הטרגדיה של שניהם לאחר ששתו משיקוי האהבה שהיה מיועד למישהו אחר, ועל אף האהבה העצומה, הכמיהה, הערגה, הכיסופים לא יוכלו לממש את אהבתם, ואז גם המילים מתפוררות.
      אבל המדרש אומר כי, כאשר ייחרב העולם, תישארנה רק אותיות, אשר צירופן מחדש יביא לבריאה חדשה, זה מה שהוא-טריסטאן-הדובר, מנסה לעשות בסוף ואף מאותתים לו מהכוכב – האם ילבשו בגדי כלולות?
      טריסטאן-טריסטאן האם שומע עבור:)

      • אני מצטטת משירך:"שיקוי פתאים רקחה לי ממלים…" שאלתי, למה פתאים?
        עדיין אחרי הסברך – היה צריך להיות שיקוי מתעתע, מכזיב, מוליך שולל, או משהו בדומה. ומוצא חן בעיני המדרש שהבאת.

        • מילים הם לא רק געגועים לנחל, הם לפעמים שיקוי פתאים.
          והוא יכול גם לתעתע ולהכזיב.
          ולמרות ה"צריך" טריסטאן שהכתיב לי את דבריו, מסר שכך בדיוק חווה את השיקוי. אז ברשותך אשאיר "פתאים":)

  15. משה
    כתבה לך איריס שתשלח לך ציור "אלזתי" ואני קורא הטקסט וחושב כמה מושלם היה לצרף לתכתובת ציור. אהבתי מאוד את הכל, כמובן, אבל התפתחותה של האש המכלה, מול נשמתו הכחולה, התפתחות שבאה בדמות האופק המאדים כוס היין והדם עד אשר הלך ופרח לו הכחול, עצי היער שלאחריהם הדחיפות והנחפזות של השיר, התפוררות המילים לאותיות עד תום – מפויחות והעליה בסערה, ואז שוב פורחות ושוב מופיע הכוכב הכחול נעלמות הדחיפות והמהירות והקצביות אל
    תור
    המילים
    לפרוח

    רכות הענן והפלומה שעוטפות את המילים האחרונות, משכיחות את הקוצים, גם אם טרם בא תורן, השקט והביטחון הנפלאים, התובנה שכך יהיה…

    הוקסמתי עוד ממעבר אחד, שאולי לא מובן כל-כך, אפילו לי לקח קצת זמן…
    האלמון בהתייבשותו וללא פרחיו מזכיר מאוד שיח קוצני.
    ולאחר שנהפך לשיח קוצני, שוב, בעתיד, תשוב הפריחה…

    כמה יפה הוא השיר, כמה עומק מסתתר, הלוואי ויודע הייתי לצייר את שרואות עיניי בדמיוני, את הרעש האדום כתום בוער, את השקט הכחול העמוק במרכזו נקודה לבנה שמחה שעוד תגדל…

    כמה חבל שצריך לקרוא עוד פעמים מספר וחוסר הסבלנות משכנע להגיב עכשיו, לפני שיהיה מאוחר…

    (ושיהיו עוד שלושה טקסטים נוספים חדשים…)

    • וואו, עמרי, תודה. תגובתך מרגשת אותי מאד. בדרך כלל אחרי שסיימתי שיר, אני מתרחק ממנו-נפרד. הקריאה החוויתית שלך וההבחנות הרגישות מחזירות אותי אל החוויה שהולידה את השיר.
      אני חש שהחוג לספרות באורנים היה מרוויח סטודנט נפלא, ואני הייתי זוכה בשותף לאהבת השירה.
      אשמח לארח אותך לעיתים קרובות יותר.

    • אה, כן, ואני אזכיר לאיריס את עניין הציור האלזי:)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי