בננות - בלוגים / משה יצחקי / אמריליוס בענן
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

אמריליוס בענן

 

 השורות הבאות הולכות להיות "דביקות" ראו הוזהרתם:
ובכן, "דביק" במילון שלי, משמעו, ניתן להדבקה.  
תודה לכל שוחרי הטוב שכאן, אוהבי אדם ויצירה ומבקשי שלום. הפוסט של מירי "אש", מים רבים לא יכבו, השיחות, התגובות והמכתבים האמפתיים- האוהבים, ריגשו אותי עד מאד, ואמריליוס שמיימי שנשלח אלי על ידי איריס קובליו שהאקוורלים שלה נוגעים אצלי במיתרים סמויים, החזיר מילים שריחפו סביב האמריליוס שבגינתי לשורות השיר שלמטה. בקיצור, קיצרתם לי את פסק הזמן באהבה מדביקה.
 

 
       
אמריליוס בענן
 
 
עַל עָלֶה בּוֹעֵר עֲלֵה קַדֵּשׁ,
עֲלֵי עָנָן עַמּוּד עֱלִי עוֹלֶה בָּאֵשׁ. רַפְרֵף
רַפְרֵף, הַטְרֵף לָשׁוֹן בְּאַבְקָנַי, דָּם   
בְּתוּלַי עָלוּ עוֹלָה לְאָב קַנַּאי.
הַתֵּר אֵלִי אֲסוּר וּבוֹא בְּעוֹנָתִי חָתָן
עֲלֵה וּדְהַר עַל גַּב עָנָן לְלֹא הִסּוּס
כַּסּוּס הַמְּכֻנָּף, רְכַב, רְכַב וְטוּס,  
פְּרֹשׂ עָלַי כָּנָף, חֻפָּה, לְגֹם יֵינִי יוֹנֵק
דְּבַשׁ, מוֹר נוֹטֵף מִקַּנְקַנִּי, עָלֶה אָדֹם כָּאֵשׁ,  
מַהֵר אֵלִי כִּי בָּא מוֹעֵד, מַהֵר וּבוֹא לְהִתְקַדֵּשׁ,  
בְּטֶרֶם, בְּטֶרֶם
נִתְרוֹשֵׁשׁ.   

 

 

 

49 תגובות

  1. מירי פליישר

    חגיגה ארוטית של ממש. מפלאי הגן והנפש
    ברוך שובך מוישלה יקר.

  2. יש לך אמריליוס בגן? זכית!
    אני אוהבת את הסיומת "בטרם נתרושש" כנו קריאת עזרה לעלה שיעלה ארוכה על פצע. יפה.

    מזמינה אותך לרגע של חמלה ו"אהבה חינם", פה–

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6088&blogID=114

    🙂

  3. מוישלה, אוהב מאוד את הארוטיקה הפגאנית הזאת של השיר שלך, את המבט בטבע שרואה את האלוהי והטבעי בהעלם אחד וגם את ביטויו הסעור.
    מתחבר לי (לא בלשון אבל ברוח) לשירים של רטוש שקראתי לקראת בית ביאליק.

    • בהחלט, גם לי מזכיר את רטוש.
      על מה דיברת שם קונקרטית, אמיר? ולכבוד מה היה האירוע?

      • משה יצחקי

        תמר, אני שמח שזה מזכיר לך את רטוש, כבוד גדול הוא לי, אשמח לשמוע גם על שירי

        • אוי, סליחה, משה, אני מאוד מתנצלת.
          השיר מקסים מאוד! אחזור לעיין בו יותר מאוחר, אולי יהיו לי תובנות יותר קונקרטיות (צריך גם קצת לעבוד…) נעים להכירך! – ויופי שאתה פה. תמר

          • משה יצחקי

            תודה תמר,
            אשמח לעוד תובנות. גם לי נעים להכירך, אני קורא תגובות שלך ונהנה. מצטרף בשמחה לקולות שמזמינים אותך להיות פה.
            משה

          • תודה, משה.להת" בינתיים, תמר

      • תמר, האירוע היה יום השנה לרטוש בבית ביאליק. דיברתי על הרעיון העברי, על הרלבנטיות שלו (לא בנוסח הרטושי דווקא)ועל השירה הפגאנית של רטוש.

        • תודה, אמיר. אשמח לשוחח אתך בהזדמנות על רטוש, אולי בבלוג שלך – או אולי עוד בבלוג משלי בעתיד (מי יודע?). להת", תמר

    • תודה אמיר, אכן האנרגיה הפגאנית הניעה את היד הכותבת, ורוח רטוש נשבה באוויר. איזה שירים קראת?

  4. חגית גרוסמן

    ממש משתה מעלה עונג ודדבש. מאוד מתאים לעונג שבת.

    • שיר מיוחד חגיגה של יופי פריון והתקדשות בטבע ,איזה פלא ואיזה תואם – טוב שקיצרת את פסק הזמן….

      • משה יצחקי

        תודה חנה יקרה, ולוואי וחגיגות אלה של יופי ופריון והתקדשות ימשיכו להניע את הלב והיד בני התמותה.
        היתה לך תרומה ניכרת בקיצור הפסק.

  5. חגית גרוסמן

    אני חשה בשיר כמיהה עזה לאקסטזה. להתגלות.

  6. חגית גרוסמן

    זה מזכיר לי את ספרות ההיכלות. ספר חנוך.

    • משה יצחקי

      חגית, תודה על אזכור ספרות ההיכלות,
      ההבחנה מרגשת.
      וחשת נכון את הכמיהה להתגלות, האקסטטי כבר כמעט שם, לא?

  7. משה, אודם אש האמריליוס בוערת בחושניות מופלאה. מעורר השיר הזה..:)

    • משה יצחקי

      גם אותי תמי הוא עורר, ולבי עדיין ער. ואני שמח שאודם האמריליוס עורר גם אותך:)

  8. איזה אמריליס הדור!

  9. גלדמן מוטי

    אמריליוס כלה, משה, נולד מלב האש המכלה.

  10. בשיר הזה חבוי חטא, אולי גילוי עריות, אבל המלים מתעתעות, המסר הזוי האמירליוס פתייני, והסך הכל מטלטל.

    • משה יצחקי

      הוי לבנה, אם התשוקה והכמיהה וההערגה עד כלות הן חטא, אז יש כאן חטא. אבל איפה גילוי עריות?
      האמריליוס בהחלט פתייני
      תודה.

  11. למשה, תהיתי על האמירה, דם בתולי עלו עולה לאב קנאי! והבקשה: התר אלי אסור, מהו האסור? ועוד רמזים עמומים. לא קראתי נכון?

    • משה יצחקי

      לבנה, האב הקנאי, על כל פנים זה שאני כיוונתי אליו, הוא אחד האלים שבשיר, ולא אב ביולוגי של מישהו, אליו מוקרב דם הבתולים בטקס פולחני פגאני שאמיר הזכיר בתגובתו.

    • משה יצחקי

      בכל אופן לבנה, האסור והמותר והרמזים העמומים, אינם קשורים במרחב התודעתי שלי בגילוי עריות. מה כן?
      נשאר פתוח לקורא

  12. טוב, אז בחצות תחזור סינדרלה ומרכבתה תהפוך לאמריליוס

    (יש למה לחכות, חברים)
    איריס

  13. מממ… כמה חשק מתגלגל בלשון עם המילים והמקצב.
    יש לו את זה, לאמריליוס, ומור עובר על כפות השיר.

    הייתי מוותר על "רכב" אחד ומוריד את ה – ב" של ה"בטרם" השני. כך: "בטרם, טרם/ נתרושש".

    וגם אם לא, יש חשק בלשון לקרוא שוב.

    • משה יצחקי

      שחר – מריו תודה
      מעי המו עלי
      ולשוני נכוותה בלהבה:)

      חשבתי על הטרם בלי הב", אני עוד אגלגל את השיר הזה בלשוני, כדי לדייק אותו סופית. מבחינה המקצב ולאנרגיית הדהירה אני זקוק לרכב, אבל גם זה יעבור עוד טעימה בלשון. ותודה על העצה.

      • מיכל ברגמן

        חזרת אלינו במרכבות אש של תשוקה – כזאת שהיא עצמה פולחן וזה יפה – וברור מכל שברוך שובך.

        • תודה כפולה מיכל, אין מרכבה יפה וטובה מזו לחזור אליכם. ואני בדרך אל הפילפילון

          • אמרליוס של געגוע וכמיה אינסופית, שאולי משהו ממנה יתממש "בטרם נתרושש". אין פרח מתאים ממנו לכמיהה כזאת, כמיהת הכמיהות, והדרך בה באה הכמיהה הזאת לידי ביטוי בשיר- הופכת אותה לחושנית ומוחשית ומפוארת, והותירה בי חותם אדום.

          • משה יצחקי

            תודה אסתי על החותם היפה שהשארת כאן.

  14. מוישלה ואיריס, אני שמחה מאד על הדיאלוג בין הציור לשירה, להתעוררות של זה אצל זו. מעיר ומעורר באדום בוער

    • משה יצחקי

      "ומי אשר לב ער לו, ישמע לקול המעורר"
      עונג גדול יש בהתעוררות הלב לדיאלוג יצירתי. האם חוה שמחה?
      למי תודה למי ברכה?

  15. על, עָלה, עֳלה, עלי, אלי…אהבתי את המשחק, שמשתלב בעדינות ,ואיננו פוגע בעוצמות התשוקה ,ומאוד נהניתי לקרוא את השיר.
    תודה.

  16. עדנה גור אריה

    פרח נפלא. השיר והציור מחזירים אותי לילדותי.

    • משה יצחקי

      עדנה.
      על יופיו ונפלאותו של הפרח התודות לבורא מיני פרחים. על ציור הפרח לבוראת מיני ציורים.
      ועל התגובה לשיר – אני אומר לך תודה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

קטגוריות


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי