בננות - בלוגים / / 'קו נטוי' כתב עת לספרות ואמנות
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

'קו נטוי' כתב עת לספרות ואמנות

 

 קו נטוי, כתב עת לספרות ואמנות 
של המכללה האקדמית לחינוך "אורנים", 
משותף לתלמידים ומורים.

עורכים: משה יצחקי – עידית לבבי גבאי
עיצוב גרפי: יסמין שלן
מזכירת מערכת: נירה יורקביץ
להזמנות:
טל. 049838772 
דוא"ל:
kav-natui@staff.oranim.ac.il 
עלות: 40 ש"ח כולל דמי משלוח

יצא לאור גיליון מס" 8 

מתוך קו העורכים:

פתחנו את "קו נטוי" 8 במחווה לשני יוצרים מוערכים וחשובים באמנות, בספרות ובשירה , אשר לימדו במכללת אורנים:
האמן והפסל מיכאל גרוס ז"ל , חתן פרס ישראל לציור ופיסול לשנת תש"ס  
(2000)  והמשורר והמתרגם טוביה ריבנר יבדל"א,  חתן פרס ישראל לשירה לשנת תשס"ח (2008 ).
באמצעות מחווה זו אנו מבטאים את הוקרתנו,  ומצדיעים לכל המורים, היוצרים, החוקרים, אנשי התרבות והרוח שלימדו באורנים.  אלה שתרמו והניחו, כל אחד בדרכו, את היסודות להוראה ההומניסטית, היוצרת. מהם אנו לומדים על כוחו ועמידתו של היחיד  בסערות הזמן, לומדים את חובתנו לבטא  קול שפוי, אנושי ומייחל לעולם מתוקן, טוב ויפה יותר.


טוביה ריבנר
 
 
ונמלטנו ונאחזנו

יָפָה מִדַּי הָאָרֶץ הַזֹּאת אֵלֶיהָ נִלְקַחְנוּ

וְעָשִׂינוּ בָּהּ מְעַט מִדַּי. לוּ אַךְ נִתַּן
לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹמַר
בַּשְּׁתִיקָה לוּ אַךְ נִתַּן לִחְיוֹת
שֶׁאֵין לִחְיוֹת בָּרֶגַע הָאֶחָד
כָּל הָאֲוִיר הַצָּלוּל וּצְלִיל הָאֵשׁ הַפּוֹגְעָה
בַּכְּפוֹר הַנִלְהָט. עוֹד מְעַט
וְלֹא יִוָּתֵר גַּם צִלָּהּ בִּפְנִים עַפְעַפֵּינוּ
שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר הָרֶיהָ הָיוּ תְּפִלָּה
וַעֲמָקֶיהָ מַנְגִּינָה לְפָנֵינוּ וְעָשִׂינוּ בָּהּ צַעַד קָט
וְנִמְלַטְנוּ וְנֶאֱחַזְנוּ
בָּרוּחַ הַמַּעֲרִימָה עַל עֵינֵינוּ עָפָר וְצִפּוֹר
מְנַסָּה בָּהּ כְּנָפֶיהָ, מְאֻזֶּנֶת
לְהַפְלִיא

 

 

 

 

 

34 תגובות

  1. חגית גרוסמן

    איזו עוצמה יש בציור המנסה לתפוס את הדברים לנוכח האין. כמו השורה המופלאה:
    בָּרוּחַ הַמַּעֲרִימָה עַל עֵינֵינוּ עָפָר וְצִפּוֹר

    אכן יש איזון מופלא בציור זה.

  2. יעל ישראל

    אח, נפלא הציור של גרוס! הלוואי והיו כאן יותר אמנים.

    ומזל טוב על צאת הגיליון החדש, משה.

    • משה יצחקי

      יעל תודה – יהיו – יהיו – וכבר יש אמנים נהדרים כאן, ועוד יהיו –

  3. סבינה מסג

    מזל טוב, משה.

    הציור הנפלא הזה או רפרודוקציה שלו תלויים במוזאון במושבה מגדל ליד שיר שיר בשם "הבית במגדל".

  4. עדי בן זקן

    מזל טוב!!!
    אנסה את מזלי ואשלח לך כמה מפרותיי, אולי יהיה חיבור, ונצליח להביא כמה ממילותיי אל כתב העת.
    וגם אם לא.

    לא נורא.

    ה-מזל טוב הוא עדיין מבורך לכל כתב עת לספרות ואומנות שמצטרף ומעשיר אותנו!!!

    • משה יצחקי

      עדי, כתב העת מפרסם יצירות של מרצים וסטודנטים מהמכללה. מכל מקום, תודה על המזל טוב, ומקווה שיימצא גם לדברייך בית.

  5. משה, ציור מקסים של מיכאל גרוס ז"ל.
    והשיר של טוביה ריבנר "יָפָה מִדַּי" – למרות שאין דבר כזה (יפה מדי)….
    בהצלחה עם כתב העת!

    • אורה ניזר

      מזל טוב משה, בעקבות ציור הכריכה המשאיר הרבה לדמיון ובעקבות השיר חשבתי על "הנמלטנו" , אנחנו נמלטים אל הטבע, ואל היצירתיות ,( נמלטנו = נמלא אותנו) ,שימלאו אותנו. מה שלא נותנים החיים נותנת האמנות וממלאה את החסר.

      • משה יצחקי

        כמה נכון אורה, ויפה המדרש שעשית על נמלטנו. ואני מחזיר לך במדרש אחר: נמלטנו – נמלא מלט נו 🙂
        תודה

    • משה יצחקי

      הי תמי, יפה מדי מורה לדעתי על איזו צרה המתרגשת לבוא – נמלטנו ונאחזנו. משהו שאי אפשר בלעדיו ואי אפשר איתו. תודה.

  6. ציור נפלא. השיר מתאים לנפלאות הציור, הכאב ניכר משניהם, ההתפעמות והאנחה..
    האם המגזין נמכר בחנויות?

  7. איחולי, זה בטח מרגש מאוד ללדת כתב עת.

    • תודה יודית, מרגש מאד ללדת כתב עת וכל פעם מחדש יש פרפרים וצירים לפני ואחר כך סקרנות איך יקבלו את הילוד.

  8. הציור של גרוס מחזיר אותי לימים וזכרונות רחוקים, ונראה לי מוכר.
    השיר של ריבנר עוד מצריך עיון נוסף ומדוקדק בכל הקשור לחלוקה לשורות, שהיא לא פשוטה.
    ואהבתי את מה שכתבתם שם על "כוחו ועמידתו של היחיד בסערות הזמן", ועל החובה "לבטא קול שפוי, אנושי", וכך הלאה.
    ברכותי!

    • משה יצחקי

      זכרונות טובים בימים הרחוקים? השיר של ריבנר זקוק אכן לכמה קריאות, אבל הוא מהשירים שאני מרגיש לפני שאני מבין. תודה על הברכות

      • למשה –
        אתה יודע איך זה: זכרונות רחוקים הם בדרך כלל טובים. הנוסטלגיה עושה את שלה, ומוחקת את מה שפחות טוב. אבא שלי מאד התעניין בציור, וגם צִייר בעצמו, והיו לנו ספרי ציורים בבית, שבהם הייתי מעלעלת הרבה, כילדה. וגם להרבה תערוכות לקחו אותי, אי-אז בימים. הציור הזה הזכיר לי את הציורים של אז, מארץ ישראל הישנה שאני עוד זוכרת קצת.
        אשר לשיר – עד שאני לא מבינה פחות או יותר מה הולך, קשה לי לחוות דעה. פשוט צריך לקרוא שוב ושוב, אין ברירה.

  9. מברוק, מוישלה. יפים מאוד.

    • תודה אמיר, נרים כוס יין אני מת על קברנה סוביניון בזלת הגולן – מוזמן להרים לחיים.

  10. מזל טוב לצאת כתב העת, הציור נפלא כמו כל ציוריו של האמן המיוחד הזה, והשיר יפה בעצב שלו, מקוה שעמקיה של הארץ הזו, היפה מדי עבורנו,עדיין יעשו מנגינות ובניה יכתבו שירה,ויוותרו אנשים, אנשי רוח בעלי חזון וחלום, שיוכלו וירצו לרכז השירה והפרוזה בכתבי עת ובבלוגים.

    • משה יצחקי

      תודה חני, מצטרף לתפילתך ונייחל שתתתמש, ושירבו כותבים ומפרגנים כמוך.

  11. יעל גלוברמן

    מוישלה, חוברת משובחת. באמת הרבה דברים טובים. ברכות (גם לי)

    מתי ריבנר לימד באורנים?
    ולמה הוא לא באספות סגל של השנתיים האחרונות?…

    • תודה יעל. ריבנר לימד עד שנות ה80 ואחר כך לימד יותר באוניברסיטת חיפה.
      וגם לך מגיעות ברכות. אני מתכוון לעלות ואימאג" ושיר שלך מתוך קו נטוי – מסכימה?

  12. מויטשלה
    מתפעלת מהפרויקט הזה… נשמע שאת הלב נתת, אין מילים בפי…
    איפה מוצאים את הכתב עת? בחנויות?
    להתראות טובה

    • תודה טובה, נותנים את הלב למה שאוהבים, נכון? למוסיקה, לכתב עת ובעיקר נותנים את הלב בשביל אנשים שיודעים להחזיר אהבה.
      אשלח לך

  13. יפה הדקל של מיכאל שאינו יודע אם הוא עץ או שביל ללבבות, ויפה היא הארץ שהכפור בה נלהט ונשזר בציור. שיהיה בשעה טובה.

    • משה יצחקי

      עץ ושביל יחדיו, דקל גבה צמרת
      כפור ויופי. אלה הם חיינו.
      תודה לבנה

  14. עינת אלוני

    מקסים בעיניי הקונספט בו תלמידים ומורים מוציאים יחד לאור כתב עת.
    הלב שפועם ניכר.

    • משה יצחקי

      עינת, תודה על תגובתך. נגעת כאן בשתיים מהנקודות החשובות ביותר בסיפור של "קו נטוי" וההצדקה להוציא כתב עת: יצירת במה משותפת במכללה אקדמית שמאפשרת שיח אחר, איכותי, אנושיויצירתי במוסד אקדמי.והשנייה:
      "…אבן מונחת במקום שמניחים אותה, לב האדם תמיד רוטט, והקו צריך להיות נטוי תמיד לקראת החזון…" (ברל כצנלסון)
      תודה על תשומת הלב הפועם.

השאר תגובה ל משה יצחקי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי