ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

פשר

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4



/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

לצערי לא הסתייע בידי להגיע ל'שער' ואיני יודע מה הפשר, אבל מצאתי משמעות בשירה של אורחת אהובה ואותו תרגמתי לשפת עבר:

אנה בלנדיאנה

פשר

 

מַשְׁמָעֻיּוֹת
כְּמוֹ אֲבָנִים מְכֻסּוֹת בְּיָם
סַסְגּוֹנִי וְשׁוֹנֶה
בְּכָל שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, שְׁעוֹת הַזְּמַן
הַחוֹלֵף.
מַשְׁמָעֻיּוֹת מוּצָקוֹת,
קְבוּרוֹת לְמֶחֱצָה בַּחוֹל
רַק הַמַּיִם מַחְלִיקִים עֲלֵיהֶן רְצוּעוֹת,
מְלַפְּפוֹת,
סוֹדְקוֹת,
מַעֲנִיקוֹת לָהֶן שְׁבָב
תָּמִיד נִתַּן לְהַחְלָפָה,
אוֹתוֹ אֵינִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת עֲדַיִן
גֵּאוּת וְשֵׁפֶל הַחוּשִׁים
זַיְפָנֵי רַחַשׁ הַגַּלִּים,
טִירוֹנִית לָעַד
בְּבוֹאִי וּבְלֶכְתִּי
עַל פְּנֵי הַסְּלָעִים- מוּצֶפֶת
בְּגֵאוּת הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת
אֲנִי שׁוֹמַעַת
שְׁאֵלוֹת, אֲבָל לֹא
וּמִי וּמַה הֵן הַתְּשׁוּבוֹת.


תרגום: משה יצחקי

24 תגובות

  1. חבל שאתה לא בפסטיבל
    אין מתרגם אותה לעברית יותר מדוייק ממך
    אנא תרגם את אנה עוד

    • תודה לך הילת השדה, תבוא ברכת הלבנה במלואה עלייך. קביעתך מחמיאה – התרגום הוא בהחלט חוויה מיוחדת במינה, על אף הקושי הטמון במעבר משפת תרבות אחת לשניה.
      אני סבור שגם משה גרנות ושאול כרמל תרגמו אותה יפה.
      אבל אחרי מחמאה כזו איך אוכל שלא להמשיך ולתרגם:)

  2. שיר יפה, מוישלה, והתרגום נראה לי קולח וטבעי(עובדה -התרשמתי מהשיר)
    העולם מלא משמעויות ורזים מכוסים,
    לרוב יש שאלות ואין תשובות
    אכן לפעמים השיח עם היקום הוא שיח של חרשים
    המציאות מגלה טפח מעצמה
    ומכסה טפחיים

    • תודה חנה, כדרכך הנפלאה את נכנסת לרזי השיר ומשמעויותיו, מודעת היטב למגבלה של הבנת היקום ולפשר הדברים.

  3. שיר מעניין ותרגום טוב. בהצלחה.

    • תודה רות. ועל איחולי ההצלחה. ובעצם על מה איחולי הצלחה? מעבר לגבולין? או משהו אחר? ובעצם מה זה חשוב – תודה בכל מקרה

  4. משה יקר, אני הצלחתי להגיע ולשמוע דווקא אותה, ולמרות שכמובן לא הבנתי מילה, וגם לא ממש הצלחתי לסנכרן עם הכיתוב על השקופית, היא הייתה מהפנטת שאפשר לבכות.
    והשיר שלה שהבאת, נפלא. לא מבינה בתרגומים, ולא יכולה לשפוט, אבל ברור לי שאתה בא מאהבה. נראה לי הכי חשוב.

    • איריס יקרה, אני יודע שהחמצתי, כבר שמעתי אותה בשתי הזדמנויות והחוויה הייתה מכשפת ומהפנטת. פרפורמית מדהימה.
      ומה זה העניין הזה שאת לא מבינה בתרגומים, כבר ראיתי ששלחת ידך בנסיונות תרגום:)
      מאחר ולא הבאתי את המקור, כי מממילא רק מעטים מאד יוכלו לשפוט את התרגום מול המקור, כל שנותר הוא לבחון אם השיר בעברית, קולח, נוגע וכיו"ב, ואת זה עשית מצוין. וקלעת, אני בהחלט בא בעניין זה מאהבה.
      תודה לך!

  5. "Eu nu sunt altceva decat o pata de sange care vorbeste"

  6. מוישלה, אני אוהבת מאוד את השיר!גם אני לא הייתי בשער, אז לפחות פתחת לי פה דלת, תודה

    • חני, המקום והזמן בו נפתחת דלת, הוא מקום מסתורי, מרגש, צופן הפתעות, לפעמים יותר מאשר לבוא בשער. ואם אוהבים שם גם את השיר המזמין להיכנס, השמחה גדולה, גם אם לא מבינים תמיד את הפשר ואת המשמעות.
      תודה!

  7. אם יש משמעויות יש גם תשובות, צריך לחפור בחול. תרגום טוב.

    • זהו, אני חושש שהמשמעויות אינן ברורות דיין, או חמקמקות, או בלתי נתפשות, ולכן יש יותר שאלות מתשובות, וכל חופרים בחול, לא כדי לגנוב אותו, או להיטמן תחתיו, אני בעד חפירה, יחד עם המודעות שגל אחד יכול להחריב את כל שחפרנו:)
      תודה לבנה

  8. אמת דיברה המשוררת, שכל רגע טוען את השיר בשבב משמעות אחר, בהתאם לגורמים ניסתרים. ראיתי אותה, גם קראתי הצצתי וניפגעתי, היא נהדרת. תודה שהבאת עוד תירגום.

    • אורה, המשמעות אם כך היא חמקמקה, ואולי אפילו בלתי ניתנת לתפישה. אני יכול לדמיין את עוצמת המפגש,
      תודה לך על השיתוף.

  9. משה שלום
    שמע, את המקור אני לא מכיר, ואת הכותבת אני לא מכיר, אבל את המתרגם קצת, ואת התרגום אהבתי הרבה.
    בלי לשפוט את התרגום אלא את הטקסט עצמו, בלי לשפוט בכלל אלא להתרשם.
    החיים שלנו
    בין אבנים מוצקות
    נטועות למחצה בחול
    וראשן חשוף למים, הבאים והולכים
    כאוות נפשם
    לעולם לא חוזרים הם עצמם
    תמיד אחרים
    תמיד מים
    תמיד ניתן להחלפה…
    באים
    הולכים
    איזה טקסט נפלא
    הלוואי והייתי יודע לכתוב ככה
    ולתרגם.

    • משה
      זה עמרי, משום מה לא נותן לי לכתוב את השם
      אז אני מוסיף פה… שזה אני

      • עמרי היקר, איזו הפתעה נעימה. הנה אתה מדגים חלק משאלת הפשר, מצליח לנסח באופן מדויק את הזיקה שבין המלים בשיר לחיים. מגיח עם גלי הים ומאיר מעוד זווית את ערפל הפשר.
        תודה לך יקירי. ומה שלומך ומעשיך?

        • שוב אני
          האתר הזה מסרב לתת לי אפשרות לקרוא לעצמי בשם, זו גם מן סוג של חוויה.
          אוי, אני מחפש את הפשר בימים אלו, ממש כך, ובהתייחס לתרגום נוסף – אופ אני שבתי, אך אל מרווח פתוח ומרחב גדול, בלי מקום שהוא שלי, אולי כמו אותם המים.
          אז אולי מכאן הזיקה שבין מילותייך בעברית לחיים, ולשאלה הבלתי מובנת, אלא למחפשים, מה הפשר.
          הרביתי לעקוב מרחוק, פעמיים, גם גיאוגרפית וגם רק במבט ומבלי להתערב, אך חזרה אלי מעט רוח ונכנסה בי מעט החיות, וצצתי מעלה לכתוב מילים מספר לתרגום וטקסט כל כך יפים ושאלה כל כך בסיסית.
          אתה העץ הנדיב שלי, מפירותיך נהנה לא אגדע ענפיך וגזעך, אך אשוב אליך, כל עוד תמשיך להניב.
          גם אם אעלם לי לתקופות.
          אתה עוד כאן.
          או שם.

          • ברוך אתה בבואך ובשובך. וברוך תהיה בהתבוננך מרחוק ובתקופות היעלמותך, ובכל מקרה
            אם תחליט פעם להצפין מעט, אשמח לשבת אתך על כוס קפה ועוגה, להעלות מעל המשמעויות המוצקות השקועות בחול, מעט מים על ראשנו ואופ לחזור.
            ועוד דבר, בחיי אנוש, הדהודים והיזונים חוזרים מגבירים תנובה הדדית.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי