בננות - בלוגים / / שיר ארבע על ארבע(שתי גרסאות)
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

שיר ארבע על ארבע(שתי גרסאות)

 

 

לכולם שלום

נעדרתי זמן רב יחסית בגלל עומס כבד בחיים ובעבודה, בין היתר, הבאתו לדפוס של כתב עת 'קו נטוי' לאמנות ולספרות שבעריכתי שיצא בימים הקרובים.
תוך שבועיים מסתיימים הלימודים במכללה ואני מקווה להתפנות יותר למטע. אני מצרף קולי לכל אלה הרוצות והרוצים לראות ב'בננות' מרחב לדיאלוג יצירתי ואיכותי, אשר מעל ועבר לכל מחלוקת, אגו וטעם אישי וספרותי, מכבד את הזולת.
 
 

אני מניח לפניכם שתי גרסאות של שיר ביניהן אני מתחבט. אשמח לשמוע איזה מהגרסאות נוגע/אותנטי/יפה יותר בעיניכם אם בכלל.
קיבלתי עצת קוראת שאני סומך עליה מאד שראתה את השירים ולאחר דיון פואטי היא שכנעה אותי להציב גם את הגרסא השנייה. 


ארבע על ארבע
 
הַבֹּקֶר מְשׁוֹרֵר אַרְבַּע עַל אַרְבַּע
בָּא לְבַקֵּר בְּדָלֶת אַמּוֹת שֶׁלִּי
וּבַהֲנָאָה קִדְמִית עָלָה
        עַל עֲלֵי שִׁיר בְּמַטַּע הַנְּ
 
שִׁירִים וְלֹא חָשׁ בַּיֹּפִי הַנִּרְמָז.
כְּדֵי לְסַפֵּק רָעָב
אֲנִי נוֹעֵץ קִלְשׁוֹן בִּבְשָׂרִי
לוֹקֵחַ סַכִּין וְחוֹתֵךְ לָשׁוֹן
 
בְּדִבּוּר לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁאֲנִי הוּא
      הַמְּדַבֵּר. עַכְשָׁו כְּשֶׁדָּם וּמֻגְלָה
        נִתָּזִים וּמְעַרְפְּלִים אֶת הַמַּרְאוֹת
הוּא יוֹצֵא בַּהֲנָאָה אֲחוֹרִית,
 
אֲנִי חוֹזֵר לְסוּרִי וְתוֹפֵר לְשׁוֹנִי
בִּשְׁנֵי מֵיתָרִים קְרוּעִים.  
בַּחֲצוֹת בָּא הָרוּחַ בַּחַלּוֹן
וּמַרְעִיד בַּכִּנּוֹר הַמְּנַגֵּן מֵאֵלָיו
 
מֵרָחוֹק אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ שַׁאֲגַת הַמְּנוֹעִים


אוֹהֵב שִׁירָה
 
מְשׁוֹרֵר אַרְבַּע
עַל אַרְבַּע בָּא לְבַקֵּר
בְּדָלֶת אַמּוֹת שֶׁלִּי
וּבַהֲנָאָה קִדְמִית
עָלָה עַל עֲלֵי הַשִּׁיר
וְלֹא חָשׁ בַּיֹּפִי הַנִּרְמָז.
כְּדֵי לְסַפֵּק רַעֲבוֹנוֹ
אֲנִי דּוֹקֵר בַּקִּלְשׁוֹן
בִּבְשָׂרִי לוֹקֵחַ סַכִּין וְחוֹתֵךְ הַלָּשׁוֹן
בַּדִּבּוּר לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁאֲנִי הוּא
הַמְּדַבֵּר. עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמֻּגְלָה
      מְעַרְפֶּלֶת לוֹ אֶת לְשׁוֹן הַמַּרְאוֹת
      הוּא יוֹצֵא בַּהֲנָאָה אֲחוֹרִית
אֲנִי חוֹזֵר לְסוּרִי
וּמְשׁוֹרֵר בִּלְשׁוֹן הַמְּקוֹרוֹת
כִּנּוֹר שֶׁכָּל מֵיתָרָיו קְרוּעִים

 

 

 

27 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי משה
    מזל טוב על העיתון
    שיר רומס ה4 על 4
    מענין מאוד ההשואה בן המשורר
    ל 4 על 4 חד כסכין
    להתראות טובה

    • עליזה קיי

      השיר בעיקר שיר של מראות. על אף העובדה שחל תהליך של חשיפה.
      אהבתי- תופר לשוני בשני מתרים קרועים.

    • תודה טובה,
      שמח ששמת לב לדמיון הצלילי בין רומז לרומס.
      אגב
      'קו נטוי' הוא כתב עת.
      ואני עוד מקווה שנתראה סביב ספר שירי

  2. מוישלה, השיר יפה, והייתי רוצה להבין יותר על מה הוא.

    חושב שהגרסה הראשונה עדיפה, במיוחד הסיום שלה. אבל יש עוד שינויים בין הגרסאות.
    למשל הפסיחה "עַל עֲלֵי שִׁיר בְּמַטַּע הַנְּ / שִׁירִים" לא נראית לי שווה את ההדגשה של "שירים" 🙂

    • תודה אמיר, על מה השיר? אני חושב שזה די גלוי. ומה שסמוי מן העין אשמח לפתוח אתך על כוס קפה. בין היתר הוא יכול לרמוז גם על מה שקורה בבלוגייה ההולכת ומתלהמת והתגובות בה הן ארבע על ארבע. ונראה שקיימת התלהבות לעסוק בזהויות ומסיכות מאשר בשירה, כך שאני מעדיף להעמיק חקור בשאלתך לא בתוך האווירע השוררת במטע בימים האחרונים.
      ובאשר לפסיחה ולפסיכה שלה אני עוד צריך לשקול. תודה.

  3. חני ליבנה

    מוישלה כמה טוב לראות את שמך פה שוב, אני מתחברת יותר לגירסא הראשונה, קשה לי להסביר מדוע, נראה לי שלם יותר ומדבר אלי יותר גם בתורת הכתיבה.

    • חני ליבנה

      התכוונת בצורת הכתיבה..{שזו אולי תורת הכתיבה…}

      • תודה חני יקרה, שמח לחזור, אם כי מחול השדים והאווירע הייצרית כאן לא ממש מרנינים ויצירתיים. בכל אופן טוב לקרוא אותך ואת תגובותייך ובהצלחה בערב הציפורים.
        הבנתי שמדובר רק בשירת נשים נכון?
        כי גם לי יש נשמה של ציפור ושיר ציפורי:)

  4. קורא שאוהב את שיריך

    השיר השני טוב יותר בעיניי כי הוא מדבר באופן ברור, כואב וחד משמעי על מצב של זמן מסויים (לא בוקר, אלא פרק זמן) בו באה התגלות השראה למשורר (בדמות של ארבע על ארבע- ג'יפ רב אומץ ועוז, הדוהר על חולות הלשון והלב ללא חת) וכנס כשד במקומו של המשורר שרגיל לכתוב בלשון המקורות ("חוזר לסורי בלשון המקורות") ונותן לו לשון חדשה, אני-דובר חדש, כמו משב רוח קדים, הופך את שיריו של המשורר ל"הנאה קדמית" ללא רסן. המשורר כה מוקסם מאותה רוח ארבע על ארבע, עד שמנסה להזדווג עימה, להתאחד לחתוך בלשון כדי "להראות לו שאני הוא", אך הרוח יוצאת בהנאה אחורית, ברגע של חולשה מוגלתית, והמשורר, הדובר הראשוני חוזר לסורו.
    כן, הוא היה כינור, אבל הארבע על ארבע קרע את מיתריו
    (כינור עם מיתרים קרועים מגיע ללב הרבה יותר מהר, הידעת, משה יצחקי?)

    הגרסא הראשונה מרובעת מדי, מתחמקת מהבעת הכאב והתסכול על הסתלקות ההשראה.

    • אורה ניזר

      מוישלה, בשיר הראשון החלק האחרון חזק יותר, הקורא נישאר עם השאגה הכפולה. בשיר הראשון לא ברור מה רוצה המשורר ארבע על ארבע, בשני זה נירמז כשניפגע חוזר לשהשתמש בלשון המקורות.
      השיר חזק .

      • תודה אורה, אני מבין שיש אי בהירות באשר לרצונו של המשורר ארבע על ארבע. גם אני לא יודע את כוונתו אבל עצם היותו ארבע על ארבע בשדה השירה אולי מבהיר יותר את תוצאות היותו בעל תכונות של רכב שטח. זו יכולה להיות תמונת מראה של אותו דובר וגם לרמוז על הפוטנציאל להיות פיל בחנות חרסינה.
        לא הייתי מודע לכל הפרשנות הזו וזה היופי בדיאלוג הזה שהוא פותח ומרחיב גם לי את מרחיבי השיר ומשמעויותיו.

    • משה יצחקי

      קורא יקר שאוהב את שירי: תודה מעומק הלב על הכנות והתגובה המושקעת, ניכרת בה התבוננות עמוקה. כן יקירי (אם מותר לי) אני יודע שמיתרים קרועים מגיעים ללב הרבה יותר מהר מכינור שלם ללא פגם. ולכן ההתחבטות שלי בין שתי הגרסאות. שתיהן צומחות מאותו הכאב/פחד/תסכול/אהבה אבל אחד מהם מכסה יותר אולי אירוני יותר.
      האם הגרסא הראשונה בגלל זה מתחמקת מהבעת כאב? לא בחוויה שלי. הנה אני מקבל תגובות שאוהבות יותר את הגרסא הראשונה, אולי לפעמים הכיסוי והמרובעות וההתחמקות לכאורה הופכת את השיר ליותר חזק, לא יודע? אבל אני מכבד את הרגשתך. אני חש שהשיר נגע במיתר מאד עמוק בליבך והייתי שמח לו ידעתי את זהותך להודות לך בשמך, אבל מכבד את רצונך להישאר באלמוניות.
      אשמח להעמיק את השיח אתך

  5. תַּלְמָה פרויד

    היי משה,
    אני מעדיפה את גרסה א' של השיר, עם ה'נשירים' הנושרים (בפסיחה מבית לבית, נכונה במקרה הזה לטעמי!). איכשהו הוא מתקשר לי עם מה שקורה כאן בבלוגייה בימים אלה, ברוחו. מקבל??
    שיר מעניין.

    • משה יצחקי

      תודה תלמה, כן, במובן מסוים ניסיתי על ידי העיצוב לבטא את הנ-שירים. ובמידה מסוימת הקישור שאת עושה לא מופרך, זה מבטא את הנסיעה כאן במטע ברכבי שטח, אם כי השירים נכתבו בהשראה של ארבע על ארבע אחר.

  6. אני מעדיפה את הגירסה הראשונה.
    מצאו חן בעיני משחקי המלים והנשירה מבית לבית.
    מעניין מה שכתבת על ההשתתפות במחול השדים, שיש בה משום צורך לספק רעב. מעניין גם שבשיר הראשון לא ברור של מי הרעב.
    אהבתי את הרוח הבא בחלון, ובעיקר את שאגת המנועים המתרחקת.

    • משה יצחקי

      תודה עדה
      ההתחבטות שלי, והקורא האלמוני שאוהב את שירי, (זו כותרת שלו) נגע בנקודה הזו היא בין מה שאת קוראת לו משחקי מילים ונשירה מבית לבית לבין ישירות ואותנטיות בעיניו הגרסא הראשונה היא התחמקות מהבעת כאב ישירה. מעניין מה דעתך, האם משחק המילים והכיסוי כביכול מתחמק ומטשטש את שורש הכאב/הצעקה המצויים בשיר.
      ובאשר להבחנתך בין מחול שדים ורעב. כן אני סבור שמחול שדים בהחלט מספק רעב, ולא תמיד ברור של מי הרעב כמו בשיר, והרוח הבא בחלון רומז אל לשון המקורות שבחצות הליל הייתה רוח צפונית בא אל הכינור שהיה תלוי מעל מיטתו של דוד והכינור היה מנגן מאליו.

      • למשה – בעיניי לא הכרחי להביע כאב, או כל רגש אחר, באופן ישיר כל כך, במיוחד לא בשיר. השיר יכול רק לרמוז, לגעת-לא-לגעת, ולעבור הלאה. זה לא בהכרח הופך אותו לפחות אותנטי. אולי משום כך העדפתי את הגרסה הראשונה.

        • משה יצחקי

          תודה עדה, כמובן יש לדון בכל שיר לגופו ולבחון שאלה זו. לפעמים ישירות נחוצה לפעמים לא, אני חושב שלרמיזה בשיר יש בדרך כלל יתרון.

  7. מירי פליישר

    אוהבת את הרעיון שמופיע בשני השירים ונראה לי שהבנתי אותו
    שירה רמוזה ורויית מקורות מול שירה בוטה וחותכת קרביים.
    אני חושבת שישיריך בדרך כלל הם מהעדינים שבחבורה מתנגנים ומיתריהם קרועים או תופרים לשון קרועה, ברם אולם
    משהו בשיר השני ברור יותר.
    ייתכן שהגיע הזמן לשלב בין הכיוונים השונים שאחרי הכל שניהם בתוככה (איך כותבים את זה)
    אני זוכרת שלב כזה ביצירתי כשראיתי שאני מעודנת מידי ולא בוטה מספיק כפי שמתבקש בעולם מרפקני של הצגת האמנות או במישור שלך הצגת שירים וספרים , שבו עשיתי החלטה , לחתוך ולדמם.
    עכשיו נראה לי שאני מוצאת את דרך המלך אבל הדרך כלכ כך ארוכה , הזמן קצר מידי וכוחות הנפש לא תמיד במיטבם.
    משהו אחר
    אם אתה זוכר את המאמר שפורסם לגבי תערוכתה של איריס, שנדמה לי שלא גרם לה רוב נחת,בסופו הפנייתי לדבריך כפי שהופיעו בטכסטורה אבל ההפנייה לא פורסמה. אני לא התעלמתי מהם.
    שמחה ששבת לבלוגייה,היית חסר לי

    • הי מירי
      התכוונת כנראה בתוכך ולא בתוכחה אני מקוה:)
      נכון, החיפוש הוא מציאת האיזון בין העידון לחיתוך ואני עדיין מחפש.
      בכל אופן תודה.
      גם אני שמח לחזור, אם כי כפי שציינתי כבר מספר פעמים למעלה, חשתי שאני חוזר לשדה קרב לביצה. מה שתמיד מעורר בי תמיהה לנוכח שדות אחרים בהן היינו צריכים להשקיע את הלהט הזה ושם קול היוצרים והמגיבים אינו נשמע.
      ובעניין המאמר אני שמח שפרסמת,
      מוישלה

      • מירי פליישר

        תודה מוישלה

        • יפה עולם הדימויים בשיר (עולם המכניקה – גי'פ ארבע על ארבע )באמצעותו אתה מתאר את המאבק בין לשון המראות הצלולה לבין דהרתם המטורפת של המילים המבקשות להאמר, ואז המשורר במלאכת השיר שלו גוזר עליהן איפוק . זהו , לדעתי,שיר ארספואטי המתאר את המאבק בין האפוליני לדיוניסי בין הגועש לשותק, בין הכאוטי למעוצב. אהבתי, מוישלה,וכמובן גם את משחק המילים המרמז על המשמעויות הכפולות כגון : הנאה – הנעה

          • בעיני יפה יותר ומלאה יותר גירסתו הראשונה של השיר

          • תודה חנה, הבחנותייך כרגיל מאירות ומעמיקות, ובעיקר ניכר בהן רוחב הלב. אהבתי את האבחנה על המתח בין האפוליני לדיוניסי. ורק עוד זווית לארבע על ארבע הנרמזת בשיר. זהו רכב שטח הרומס ביהירות ובגסות את הטבע בעיקר את הפרחים והיצורים הקטנים שקראתי להם יופי נרמז.
            תהיתי באשר למשחק שבין הנאה להנעה. שהעברית מאפשרת, בתחילה נראה לי התחכמות, אך לאחר מחשבה זה היה לי כל כך נכון ומתאים למהות השיר.

  8. שתי הגרסאות טובות בעיני

השאר תגובה ל משה יצחקי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי