ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

זמן שאול

זמן שָׁאול
 
לְכָל אִישׁ יֵשׁ חֶרֶב
מִזְּמַן שָׁאוּל. עַל הַגִּלְבּוֹעַ
בִּטְנוֹ שֶׁמֶשׁ בְּלִי טַל וּמָטָר
וּכְמוֹ אֶמֶשׁ תַּחַת חֻפַּת עָנָן
כִּבְשָׂה מְלַחֶכֶת אֵשׁ רַגְלָיו
וְעֵמֶק שֶׁלּוֹ נָדָן.
 
לְכָל אִישׁ יֵשׁ חֶרֶב מִזְּמַן
שָׁאוּל. בִּטְנוֹ לֹא חֻשְּׁלָה
לֹא חֻסְּמָה כְּמוֹ חֶרֶב
בַּרְזֶל מְלֻבָּן, עָלֶיהָ יִפֹּל
בְּדָמוֹ יַרְוֶה אֶרֶץ בָּאֲבִיּוֹנָה
לִפְנֵי בְּלוֹת, בְּטֶרֶם חֶמְדָּה בְּטֶרֶם
תִּהְיֶה לוֹ עֶדְנָה
 

מתוך: 'נהרות נשאו קולם' שיראה אור בקרוב בהוצאת הקיבוץ המאוחד

 

31 תגובות

  1. עודד פלד

    שיר נפלא, משה. מתי יוצא הספר?

  2. אמיר אור

    שיר עז של נבואת זעם קיומית ופוליטית כאחד.
    גם האדם וגם האדמה נחדרים במוות: זמננו שאול ובטננו יוקדת וצחה ליפול על חרבנו אל נדן הארץ.

    • לא יודע אם נבואה אמיר, קטונתי, נראה לי יותר כריאליה טרגית ומדממת.
      יחסי ארוס ותנטוס

  3. אהוד פדרמן (רחיפאי)

    שיר נבואה זועם ורועם

    יפה המשחק בדו המשמעות של זמן שאול

    שיר המזמין אותי לקרוא בספר כשיצא לאור

    • משה יצחקי

      תודה אהוד, מבטיח לקרוא? שמחת אותי.
      בעניין הנבואה ראה תגובתי לאמיר, זה כבר אינו זעם ורעם אלא יותר הכרה בגורל, אני גם רואה חמלה ורוך.

  4. חני ליבנה

    שאול הוא הדמות האהובה עלי , חייו, זקנתו ומותו תמיד ריגשו{והעציבו} אותי, השיר שלך מדמם על החרב, והופך כל אחד לחי בזמן שאול,לכל אחד מאיתנו למלך שסופו ידוע

    • תודה חני, גם אלי שאול מדבר ונוגע יותר מהאדמוני יפה העיניים, אנושי, מסוכסך עם עצמו, קצת פרנואידי, טראגי בקיצור דמות נפלאה:)

  5. חזון טרגי, ומאייש לחשוב שלא נגמר…

    • משה יצחקי

      לוסי, כאמור למעלה, לא חושב שזה חזון, אלא מבט מפוכח או פקוח עיניים הלבוש בלשון שירה, מהמקום הזה של הידיעה וההכרה דווקא הייאוש אינו משתק אותי, אלא להיפך, זהו ייאוש המניע לעשייה ויצירה.

      • משה,כל כך עצוב ששירך הרווי קונוטציות מקראיות
        מתאים גם לימינו,כי כולנו חיים על זמן שאול.
        על משקל לכל איש יש שם,כאן החרב היא המאפיין.
        על חרב היונה, נופלים במלחמות עמודי האש והעשן
        במקום להנות מחיי אהבה תאוה וחמדה .
        אשמח להכיר את ספרך "נהרות נשאו קולם"
        האם יהיה לכבוד כך ארוע ספרותי באורנים?

        • משה יצחקי

          מיכל, חס וחלילה במקום, יהודה עמיחי כתב בשירו: אדם בחייו, שקוהלת לא צדק כשאמר שזמן לכל ועת לכל חפץ, הוא צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת. דווקא במציאות עצובה כזו, יש להגביר את חיי האהבה, התאווה והחמדה.
          ברגע שהספר יצא אודיע גם כאן, ובאשר לארוע, אני מקווה שיהיה משהו.
          תודה

  6. תמי קאלי

    "חרב מזמן שאול" הזמן הוא חרב בפני עצמו וכל כך קשה לחשוב ש"תחת חֻפת ענן כבשה" שוב אנחנו צועדים לאבדון ובעצם זה רק עיניין של זמן שאול…
    למה אנחנו לא עושים כדי לשנות?
    משה, מטרידה נבואה זו…

    • משה יצחקי

      למה אנחנו לא עושים יותר? כי לצערי גם בתהליך ההפרטה של העידן הקפיטליסטי, הופרטה גם הנשמה, וכל אחד לנפשו, לצערי. אבל יש מה לעשות תמי, אנחנו אולי לא יכולים להשפיע על האירועים הגדולים, אבל יכולים להמתיק יותר את ימינו הקטנים, להגביר אהבה, פרגון, סולידריות.
      תודה.

  7. לכל איש יש שם אבל גם חרב , חזק !
    אוהבת את ההתיחסות הארוטית אל הנוף
    ואת החיבור בין הארוס והמוות

    מה יהיה ?!
    אהבתי מוישהלה

  8. איריס קובליו

    מוישלה, כולנו חיים על זמן שאול,
    אך בתוך זמן שאול רגעי עדנה
    טרם בלות
    כמו אמש, תחת ענן
    כמו שכתבת
    איזה יופי!
    שיר מולא

    • איריס קובליו

      מופלא

    • תודה איריס, אין ספק שבזמן השאול יש רגעי עדנה וחופות ענן, רגעים אלה נותנים את הכוח, את היופי, את הפשר והטעם, את כמיהת הנפש ליצירה לזמן שאול

  9. סיגל בן יאיר

    שיר נפלא מוישלה, מאוד מצא חן בעיני החריזה הפנימית והקצב שלו וגם השימוש הנפלא בביטוי הדו משמעי – זמן שאול

    • חנה טואג

      אני אוהבת את הדרך בה אתה מטפל בדמויות ובמקורות התנכיים בשיריך, מוישלה, דמותו של שאול המלך הופכת בשירך לסמל הטרגדיה האנושית זו שחרב בבטנה הבוערת , זו הצועדת בתוך זמן אוזל, זמן שאול. השיר עשיר בשפתו וברעיונותיו. מיוחדים גם דימויי הטבע הנעים בין ארוס לתאנטוס, מוות ופריחה

      • ואני אוהב חנה את דרך התבוננותך המיוחדת, הרגישה והעשירה, הנוגעת ברבדים הגלויים והמכוסים של השיר.
        תודה מאד.

    • תודה סיגל, אכן המוסיקה בשיר הזה הייתה חשובה לי מאד.

  10. שיר יפה ומורכב במידת המורכבות של חיי שאול, שזורים באדמת ונוף הגלבוע.
    טרגדיה של איש אלוהים שנאלץ להיות לוחם אכזר. ומותו היא הוכחה שרצה ומת כיאה לחייל, בהיותו בעצם איש שלום רחום. דילמה עכשוית לגמרי.

    • תודה גרא, שאול הוא דמות טראגית, אחד המלכים הטובים שהיו לעם הזה, הוא אהוב עלי במיוחד דווקא בגלל תכונותיו האנושיות, חולשותיו, חף מפוזות. במונחים של ימינו כנראה פוליטיקאי גרוע. ומעבר לשאול ההוא שחי על זמן שאול, כמו כולנו ואם יש מוסר השכל באנלוגיה בין הזמן שלו לזמן שלנו, זה לעשות את המיטב והמירב שהזמן השאול יהיה בו טעם, יהיה בו הדברים שבשבילם כדאי לעבור את הזמן הזה.

  11. קראתי את שירך, משה, הוא חזק ועצום ומפחיד, הייתי רוצה לקחת אותו אל הכיוון האישי המנוגד, לכולנו יש חרבות ובטן בוערת ומלאה, ואנחנו לא מתפתים ליפול עליהן בקלות בלתי נסבלת, כי מחשבת הזמן השאול מניעה אותנו להיאחז ביום, בשעה, בדקה.

    • משה יצחקי

      לבנה תודה, גם שאול לא נפל על חרבו בקלות בלתי נסבלת, ואני לגמרי מסכים איתך, אבל אילולי המודעות הזו המניעה להיאחז ברגעי היופי, החסד היצירה, היינו הדוניסטים דקדנטיים שלא עושים חשבון לשום דבר ולאף אחד, מה שאגב מאפיין לא מעט את הזמן השאול שלנו.

  12. נחרץ ומכאיב, מוישלה
    טוב שאני לא איש!
    חושבת ששירך מתכתב
    עם דברים שאמרה ענת פרי בפוסט "מדממת"

    הדילמה מותי מידי מי
    האין מוצא, מזעזעים.

    • סמדרי, חלק מאבסורד הקיום, ויש את האף על פי כן הייאוש והכאב באופן פרדוכסלי מניבים יצירה. נדמה לי שגם את ביצירתך לא נמנעת מדברים נחרצים וכואבים – לא ככה?:)

  13. לפני ימים אחדים ביקרתי במוזיאון עין דור בצפיה לפגוש את שאול… באתי מצוייד בשיר של טשרנחובסקי… ואי אשר לומר שלא פגשתי. היה שם 'זמן שאול'– ביטוי מוצלח וטרגי.

    • משה יצחקי

      תודה סבינה, שמחתי לשמוע על ביקורך במוזיאון, ועל האפשרות להיענות לרעיון של קבוצת שירה מעורבת יהודית ערבית.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי