ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

שלושה לילות


הצגה נוספת לקהל, התרמה ל'אנוש'  עמותה ישראלית לבריאות הנפש,  תתקיים בשעה 20:00 באולם זהר טבעון.

20 תגובות

  1. נחמד לגלות שאתה גם שחקן.

  2. בהצלחה לכם מוישלה.

  3. איריס אליה כהן

    נפלא, משה יקר, וכל כך קרוב, אבל למה באמצע יום העבודה?

    • איריס יקרה, ברוכים הגשמים וברוכה תהיי גם את. מקווה שאין סחף מהגבעות סביב והקישון סוף סוף יזרום וישא קולו אל הים.

      ולשאלתך, אירגנתי במיוחד בשבילך ולמען עוד אנשים עובדים, הצגת ערב. כך שאין תירוצים:)
      להתראות

  4. לבנה מושון

    עכשיו אני יודעת גם מה אתה עושה בלילות. בהצלחה עם העשייה הבימתית.

    • תודה לבנה. כן, סודותיי הכמוסים וסדר יומי ובמיוחד לילותיי הסוערים והסהרוריים:) הולכים ונחשפים

  5. בהצלחה רבה מוישלה. והצלחה היא קודם כול הנאה מהנעה על הבמה.

  6. אבנר אריה שטראוס

    מעניין , תודה שהבאת
    כמי שגדל שם באורנים וק עמל יפה לי להיזכר, באולם זהר ראיתי את כל סירטי ילדותי :-) בהצלחה !

  7. הי משה, אני מאד אוהבת את המחזות של יהשוע סובול, ובמיוחד אוהבת את אוטו ויינינגר. בעיני סובול הוא אחד המחזאים המעמיקים והנוגעים בתהומות הנפש.נראה שסובול עושה עבודת חקר רחבה לפני שהוא כותב את המחזות. לצערי לא חושבת שאגיע אבל בהצלחה, ושאפו על התרומה לאגודת אנוש.

    • בעוונותי לא שולטת אני בכל מחזות סובול, באלה שכן חלקם היו גם טיפה פלקטיים, אבל אוטו וינינגר שלו בהחלט זכור בי היטב עד היום מגולם על ידי דורון תבורי – שחקן נפלא שנעלם (אולי רק ממני?). מוישלה, אנא עשה הכול, ואתה יכול, כדי שאפשר יהיה לצפות בך מתהלך על קרשי הבמה באזור גוש דן.

      • ענת יקרה
        אני חושב שאני יודע לאיזה מחזות שלו את מתכוונת, אני לא משוכנע שההגדרה פלקטיים מתאימה אני מקווה שנצליח לקרב את ההצגה לכיוון המרכז. את מייחסת לי כוחות השפעה שאני לא בטוח שיש לי אותם, ובינינו איזה תיאטרון היום בתל אביב מתעניין בנושאים העולים משלושת המחזות האלה.
        דורון תבורי לא נעלם, הוא אמנם לא הופיע כמה שנים על הבמות המוכרות, וחבל, כי הוא אכן שחקן מצוין. אבל עשה פרויקטים אחרים מרתקים.
        שבוע טוב

        • נכון מוישלה, פלקטיים לא מתאים, אבל קצת פופוליסטיים?! או מעין פסיכולגיסטיים? זה בעדינות… ואני דווקא חשבתי על סמינר הקיבוצים כאופציה סמבולית. לאו דווקא על התיאטראות הגדולים, שלא בהכרח אגב מושכים כיום באופים את לב הצופה "הקלאסי". שבוע טוב זה המפתח לכל עשייה.

          • ענת, אתמול ראיתי כתבה על ההתעמרות, הזלזול וחוסר הכבוד לאנשי ספר ועמל, חזון ומעש שבנו את התשתית למדינה שלנו, שיצרו יצירה אנושית למופת בהקימם את הקיבוצים. אני לא יודע אם ליל העשרים או המחזה 'החוזה' הוא פופוליסטי או פסיכולוגיסטי, וגם אם יש בהם כמה חולשות אמנותיות דרמטיות, הם מהווים חלון מרתק אל הוויה שהחברה הישראלית שכחה/ התנכרה/ השפילה.
            בטרילוגיה הזאת יש משום הפניית הזרקור אל מי שהיינו עם כל הפגמים ולאן אנחנו הולכים – ולצערי האופק לא נראה בהיר כלל וכלל. זהו תאטרון חברתי אידאולוגי ואם יש בכך כדי לעורר כמה נפשות למה שהיה וולהודות לכמה נפשות על מה שעשו ולעורר דיון סביב השאלה מה ואיך אנחנו רוצים להיות, דייני

    • תודה אורה, יש לסובול מחזות טובים יותר וטובים פחות, אוטו ןיינינגר הוא אחד המשובחים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי