בננות - בלוגים / משה יצחקי / 'מלים שמנסות לגעת' תכנית רדיו ועוד משהו על שירה
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

'מלים שמנסות לגעת' תכנית רדיו ועוד משהו על שירה

 

 מלים שמנסות לגעת
תכנית רדיו על שירתו של משה יצחקי

תשודר ביום שבת 1.5.10 בשעה 11:00
רשת א', קול ישראל (אפשר להקשיב גם דרך כבלים/לווין או באינטרנט)
 
שידור חוזר: חמישי 6.5.10 בשעה 07:00
 
משוחחת ומנחה, המשוררת ועורכת תכניות שירה ברדיו: ענת שרון-בלייס

עורכת: הדסה וולמן


ועוד משהו על שירה

א.
 בְּבֵית הַסֵּפֶר היא עב"ם אוֹ חֵפֶץ
חָשׁוּד. רָאִיתִי מֻמְחִים לְפֵרוּק
פְּצָצוֹת בָּאִים אֵלֶיהָ לְבוּשֵׁי שכפ"ץ,
בְּהוּלִים לְנַטְרֵל אוֹתָהּ שֶׁתִּשָּׁאֵר עֲקָרָה,
עוֹשִׂים לָהּ מַה שֶּׁנִּקְרָא: פִּיצוּץ מְבֻקָּר,
יוֹצְאִים דְּחוּפִים לַנִּטְרוּל הַבָּא.
 
ב.
לִפְעָמִים הִיא קְצֵה הַמָּצוּק,
לִפְעָמִים צִפּוֹר נוֹדֶדֶת,
מִכְחוֹל, הֶרֶף הָעַיִן, רִפְרוּף הָאֱמֶת
בֵּין הַחַי לַמֵּת. וְאוּלַי
הִיא בְּעֶצֶם חִשּׁוּק, מַעֲקֶה עַל סַף
הַחֲלוֹם, גָּדֵר עַל פִּי הַתְּהוֹם.      
 
ג.
וְאוּלַי כְּמוֹ שֶׁפְלוּבֶּר אָמַר:
שִׁירָה הִיא פֶּרַח עַל הַר. נִסְתַּר.
וְרַק הַנַּוָּד אוֹתָהּ יֶחְסַר. וּמָחָר,
כְּמוֹ אֶתְמוֹל, כְּמוֹ הַיּוֹם, גַּם אִם
לֹא יִמְצָא דָּבָר, כָּל בֹּקֶר הוּא קָם,
יַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ גַּם אִם יָשׁוּב רֵיקָם.

ד.

 
תְּאוֹמַת נֶפֶשׁ נָהֲגָה לוֹמַר לִי
שֶׁאֶת כָּל הָחָרָא וְהַקִּיא אֲנִי
עוֹטֵף וְאוֹרֵז בְּשִׁיר נָקִי,
מֵנִיחַ אוֹתוֹ כְּאִסְפְּלָנִית
עַל הַחֹר בַּבֶּטֶן שֶׁלֹּא יִרְאוּ  
אֵיךְ יוֹצֵאת לִי הַפַּרְשְׁדֹנָה.
 
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַכֹּל חָשׂוּף, כִּמְעַט שָׁדוּד,
       תְּאוֹמָתִי  הָלְכָה לִי לְאִבּוּד.
 
 
        

 

 

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי