ארכיון חודש: יוני 2008

"מה שחושבים שירה" – על ביקורת השירה

    "מה שחושבים שירה זה לא מה ששירה זה מה שחושבים שירה. שירה לא מה שחושבים מחשבה לא שירה מה שחושבים לא חושבים  שירה… שירה היא שירה היא מה היא שירה" (טוביה ריבנר מתוך הספר: כמעט שיחה, הוצאת קשב לשירה) רשימה זו נכתבת מתוך תחושת צער ודאגה על קריסת ענף שהיה אמור להוות כלי חשוב וחיוני  בהנחלת השירה בתרבות הישראלית. גם ...

קרא עוד »

קדושה – מארון קודש לארון תרופות

     קדושה     בִּשְׁעַת תְּפִלָּה פָּנוּ אֲבוֹת אֲבוֹתַי לַאֲבִיהֶם בַּשָּׁמַיִם, מוּל תֵּבָה וְאָרוֹן קָרְאוּ מִתּוֹךְ סִדּוּר וְכִוְּנוּ לִירוּשָׁלַיִם. בְּתַחֲנוּן נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְעוּ בִּתְחִנָּה שַׁעֲרֵי מָרוֹם. אָבִי הִפְנָה לְשָׁם עֹרֶף קָשֶׁה. בְּגֻמְחָה מִתַּחַת לְמַדְרֵגוֹת בֵּיתוֹ, הָיוּ נְעוּלִים בָּאָרוֹן, תַּשְׁמִישִׁי קֹדֶשׁ שֶׁלּוֹ: סֻלָּם, אֶבֶן לְהַשְׁחָזַת סַכִּינִים, מַפְתֵּחַ צִנּוֹרוֹת שֶׁקָּרָא לוֹ שְׁוֶדִית, וְעוֹד כֵּלִים לָעֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ גְּמִילַת חֶסֶד. אָרוֹן ...

קרא עוד »

וליקו טרנובו

  עיר – גברית או נשית. לכאורה על פי כללי הלשון העברית, עיר היא ישות נקבית. אבל לא פעם כשאני מגיע לעיר בארץ ובעולם, אני מדבר עליה בלשון זכר. חוויות של עונג והנאה מתעוררים בעיר  שהארכיטקטורה שלה,  והמרחב הטופוגרפי משרים תחושה נשית, חוויה של ניכור, אי נוחות מתעוררים בעיקר בערים שהמאפיינים שלה הם גבריים. בטבע יותר קל לזהות תצורות נוף זכריות ונקביות, אמנים רבים ציירו נופים כמודלים ...

קרא עוד »

רפא נא לה לעיר פצועה

    "כל הלילה רתחו ימי הלהבות והשתרבבו לשונות אש מעל הר הבית. כוכבים נתזו מן השמיים הקלויים ויתכו רשפים רשפים ארצה. הבעט בכסאו אלוהים וינפץ לרסיסים כתרו"? (מתוך: מגילת האש, מאת חיים נחמן ביאליק) בעקבות הפוסט של רונית, ובעקבות התקוטטויות אוהבים וקנאים  הנמשכות מני אז. רְפָא נָא לָהּ לְעִיר פְּצוּעָה     בַּלַּיְלָה כְּשֶׁשּׁוֹקְטִים הָרְחוֹבוֹת הַנּוֹיְרוֹטִים וְחָזְרוּ לִנְדָנָם מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וְשׁוֹתְקִים ...

קרא עוד »

על מה רעשה ארץ – פנייה להנמכת הלהבות

  על מה רעשה ארץ הבננות   מה שמעציב ביותר בקרב הבליסטראות המתנהל סביב ההזמנה של אביטל למפגש, הוא התהום הפעורה בשפת השיח בין בני אדם המדברים לכאורה באותה שפה. מתוך תהום רבה מתעוררים להם השדים ויוצאים במחול. מה יצר את הקיפודייה, ערב חג השבועות הממשמש ובא.  מה היה לנו כאן?  במקום שיח עיוור בלוגרי סביב שאלות של זהות, תרבות ...

קרא עוד »

מלים נעלמות או לשון המראות (מוקדש לשירה ארד וליעל גלוברמן)

       יעל, שירה ואני כרתנו ברית (ישנה) לנסוע יחד למחאה כנגד שריפת ספרי הברית החדשה  באור יהודה. רחוב אבן גבירול, השעה 17:40, עורכים היכרות, הי, יש פנים, קול, ידיים למי שמאחורי הבלוג. ממש פוסט – מודרני. שירה מתחילה לנסוע, רעש חיכוך וקול ניפוץ, אוטובוס דן שובר את המראה הצדדית במכונית, ברוך השם אנחנו שלמים ובריאים, הלך עלינו האור ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי