פתחי את הספר הזה בעקבות השיר של ו. ב. ייטס, "בבואך בימים" אִם תִּתְעַלֶּה מִיָּם צִפּוֹר הַבְּדִידוּת, וְתִפְרֹשׁ שְׁחֹר כְּנָפֶיהָ בְּטֶרֶם בּוֹאֵךְ בַּיָמִים, וּתְכַס וְתָצֵל עַל כְּחֹל מַבָּטֵךְ, וְתִצְטַנֵּף שָׁם נַפְשֵׁךְ שֶׁכָּלְתָה לָעוּף בֵּין קִירוֹת הַלֵּב וְהַגּוּף, קְחִי מַפְתֵּחַ וְצֹפֶן לַסֵּפֶר הַזֶּה וּפִתְחִי, פִּתְחִי בּוֹ שַׁעַר בְּסֵפֶר הָאַיִן וְשׁוּבִי קִרְאִי בּוֹ לְאַט אֶת שֶׁחָרַטְתְּ בַּחוֹל בְּטֶרֶם ...
קרא עוד »ארכיון חודש: מרץ 2008
כשאחותי קוראת שירה
כשאחותי קוראת שירה בְּשָׁעוֹת אֵלֶּה, אַחֲרֵי מוֹת אִמִּי וְיִסּוּרֵי אֲבִי מֵת חַי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אֲנִי נוֹתֵן לַאֲחוֹתִי לִקְרֹא בְּשִׁירַי. בְּשָׁעוֹת אֵלֶּה אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁאֲחוֹתִי הִיא מֵהַטּוֹבִים שֶׁבְּקוֹרְאַי. אֲחוֹתִי קוֹרֵאת שִׁירַי כִּמְעַט כְּמוֹ שֶׁהִיא עוֹבֶדֶת עַל שֵׂעָר רֹאשָׁן שֶׁל לָקוֹחוֹתֶיהָ בַּמִּסְפָּרָה. בְּיָדַיִם זְרִיזוֹת וּמְיֻמָּנוֹת הִיא חוֹפֶפֶת, מְיַבֶּשֶׁת, גּוֹזֶרֶת, צוֹבַעַת, סוֹתֶרֶת וּמְעַצֶּבֶת שְׂעָרָן . אֲבָל בְּהִסּוּס, בְּרַעַד , בְּאִטִּיּוּת, כְּמוֹ קוֹרֵאת בַּפָּנִים ...
קרא עוד »רליגיוזיות בסיפורת ובשירה הישראלית (ב)
רליגיוזיות בבשר וברִיק (עיון בפואמה ברכת השחר מתוך "חיי המתים" מאת חנוך לוין) על פי משנה א" מסכת אבות פרק ג, המסתכל בשלושה דברים לא יבוא לידי עֲבֵרָה: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". ...
קרא עוד »רליגיוזיות בסיפורת ובשירה הישראלית
הארוס הרליגיוזי ב"סוף דבר"(מאת י.שבתאי) "ופתאום, כאילו בבת אחת, התחיל המרחק להצטמצם בינו ובין הקיר השחור המקומר, שגדל והלך, עד שכיסה כמעט את האופק והשמיים, […] משהו כבד מאד כגוש אוויר מעובה התהפך בחזהו וכמעט העתיק את נשימתו מעוצם הרוממות והיראה, ואחר כך נשא את עיניו כלפי מעלה, אלא שדבר לא נראה חוץ מהנד השחור שכיסה את ...
קרא עוד »ומה נשאר משריפת בית
ומה נשאר משריפת בית פִּיחַ גַּלֵּי חֹם, גְּנִיחָה חֲנוּקָה בְּרֶמֶץ גִּצֵּי גַּחְלִילִיּוֹת זִכָּרוֹן מִתְעוֹפְפִים בֶּחָצֵר. דָּבָר אֵינוֹ סוֹרֵג סוֹגֵר וּמְכַסֶּה אֶת מוֹלַד הַיָּרֵחַ
קרא עוד »אליזיליתי – או אחרי מות
אֶלִיזִילֵיתִי ((Elisileti כאשר התעורר חיים בן ארצי מעוד לילה טרוף שינה, הדבר היחידי שזכר במעומעם היתה המלה: "אֶלִיזִילֵיתִי". הוא קימט את מצחו כאילו חשב ללכוד בקמט את המילה ולאצור אותה שם עד בוא הזיכרון. עד אז ינסה לקשור בינה לבין תמונות נוספות שהופיעו בחלומו. ככל שהתאמץ התחתר הזיכרון במעמקיו. עודו מנומנם ומתנדנד ניגש לחלון ופתח את התריס, ...
קרא עוד »טִפּוּל שֹׁרֶשׁ
טִפּוּל שֹׁרֶשׁ בָּאתִי אֶל רוֹפְאַת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי, נַנִּיחַ שְׁמָהּ דִּיאַנָה אוֹ אוּלַי דּוֹלוֹרֶס, בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּרְדִּים, הִתְחַנַּנְתִּי שֶׁתַּעֲקֹר וּבֶחָלָל תָּקִים לִי מִבְנֶה זְמַנִּי, גֶּשֶׁר לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. "טוֹב שֶׁבָּאתָ אֶצְלִי", הִיא אוֹמֶרֶת לִי בְּעִבְרִית עִם נִיחוֹחַ יַעַר וּתְרָפִים שֶׁל עִיר זָרָה. מָה עִיר? הַיָּפָה בֶּעָרִים! וּמְעוֹרֶרֶת בִּי גַּעְגּוּעִים לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים. דִּיאַנָה אוֹ דּוֹלוֹרֶס רוֹכֶנֶת וְשָׁדֶיהָ פִּתְאוֹמִים, אֶצְבְּעוֹתֶיהָ ...
קרא עוד »טיול בעמק יזרעאל
מול תבור לקראת שבת אִלּוּ הָיוּ בָּאִים בִּי אַט-אַט רְבִיצָתוֹ הַשְּׁלֵוָה שֶׁל הָהָר הֶעָטוּף בְּהִינוּמַת עָבִים אוֹדֶמֶת, רַחַשׁ לִטּוּף הָרוּחַ בְּקוֹצֵי קַיִץ, נִצָּבִים כְּמוֹטוֹת אַפִּרְיוֹן בַּשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ בִּתְנוּחַת לֵיל כְּלוּלוֹת, יְלֵל הַתַּנִּים בְּבִקְעַת כְּסוּלוֹת. הָיִיתִי, אוֹהוֹ, הוֹ יְה ה וֹ- וֶ ה אִתָּם. טוֹבֵל כְּמוֹתָם בָּרוּחַ בְּאוֹר רַךְ וְעָנֹג כִּפְלוּמַת אֶפְרוֹחַ הָיִיתִי יָכוֹל לָצֵאת מִגּוּפִי לִקְרַאת הַמַּלְכָּה ...
קרא עוד »