מחווה לאידה פינק, כלת פרס ישראל לספרות תשס"ח.   "באחרית דבר" לקובץ הסיפורים מאת אידה פינק, כותב דוד ויינפלד: "יצירות רבות שעניינן גורל יהודי אירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, ודברי הביקורת עליהן, נכתבו מתוך הכרה או תחושה כי אין בכוחה של לשון הספרות היפה להתמודד עם "מה שבני אדם עשו לבני אדם"… אידה פינק נוגעת ומעצבת  בלשון מאופקת ובדייקנות נוקבת ...

      השיר הזה מהלך עלי קסם, הוא מכשף אותי במוסיקליות הפולחנית שלו, בתשוקה אל החמקמק: שפה? אומה? אדמה? אישה? גבר? הריקוד המיתי? כולם בו זמנית ואף אחד מהם.  אני נע בו כשיכור, כחוטא, כמאהב, כבוגד ונבגד, כמשתרבט בין הבתרים. יעקב אורלנד מספר ב"נתן היה אומר": רטוש, שנקרא קודם אוריאל הלפרין, הוחרם על ידי חבורתו של שלונסקי שלא קיבל את שיריו ...