שירים

Otonula (מתוך אלבום פראג2 )

Zoom in וְאָז הֵבַנְתִּי כִּי סוֹד הַגֵּאוּת אֵינוֹ טָמוּן  בְּמִקּוּמוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ ולא רַק בַּתְּמוּנוֹת הַגְּלוּיוֹת לָעַיִן, לֹא, זֶה לֹא סוֹד הָרַעַד, סוֹד הַבְּעִירָה אֵינוֹ מָצוּי בְּמֵי נְהַר הַמוֹלְדַאוֹ שֶסְמְּטָנָה הִלְחִין, אוֹ מֵי הָאֶלְבֶּה הַזּוֹרְמִים אֲדִישִׁים לִתְשׁוּקוֹתֵינוּ. הַצִּפּוֹרִים יָעוּפוּ שָׁם גַּם אִם לֹא נִשְׁתּוֹקֵק לִמְעוֹפָן. אָכֵן, יֵשׁ בַּנִּגְלֶה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן וְלֹא יוֹעִיל אִם נַעֲמִיק חֲקֹר לְגַלּוֹת אֶת הַנִּסְתָּר מִתַּחַת לַנִּימְפֵאוֹת הַפּוֹרְחוֹת, ...

קרא עוד »

כיפה אדומה בגירסה רומנית טורקית ויוונית

  במהלך חג הפורים הייתי משופע בחום והזיות שהחזירו אותי לילדותי: וחשבתי  שלא רק אלוציאנציות על סברה בדמות איברהים היו להורי, אלא  כפי שעיניכם רואות, הם עודדו אותי להכיר באופן בלתי אמצעי את הצד הנשי שבי, דרך דמויות ילדות- נשיות מורכבות, וכך אחרי ששיחקתי עם השכנה ברופא ואחות והיא הראתה לי בדממה את שמאחורי הפרגוד, הייתי בפורים  גם כיפה אדומה, וכך כשהחתמות הילדות הם ערבי ודמות ...

קרא עוד »

איברהים הקטן – (מופע חוזר, כי לא כל יום פורים)

     איברהים הקטן    בְּגִיל שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ כְּבָר הָיִיתִי אִיבְּרַהִים, רוֹאִים אֶת זֶה טוֹב בְּתַצְלוּמִים יְשָׁנִים, בִּמְיֻחָד בְּזֶה שֶׁל פּוּרִים. הוֹרַי שֶׁעָלוּ בַּחוֹמָה אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְהָעַצְמָאוּת בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַחֲלוּצִים לִפְנֵיהֶם, כְּשֶׁחָשְׁבוּ עַל דְּמוּת עִבְרִי,   הֵם רָאוּ עֲרָבִי. אָמְרוּ שֶאֲנִי סַבְּרֶה, יֶלֶד הָאָרֶץ, הֲכִי טוֹב בְּפּוּרִים שֶׁאֲנִי לְהִתְחַפֵּשׂ לְאִיבַּרְהִים. שָׁאַלְתִּי מַה זֶּה סַבְּרֶס, עָנוּ לִי זֶה הַרְבֵּה אִיבַּרְהִים ...

קרא עוד »

אני קורא לה לורסטין (מתוך 'זמן טרופות' – דואט)

אני קורא לה לורסטין   זֶה כָּתוּב, לְכָל תְּרוּפָה תַּו מְחִיר, בַּרְקוֹד, מִנּוּן, תּוֹפְעוֹת לְוַאי, אֹפֶן הַשִּׁמּוּשׁ, אַזְהָרוֹת, תְּגוּבוֹת בֵּין תְּרוּפָתִיּוֹת. אֵיךְ הִיא תַּשְׁפִּיעַ עַל חַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם שֶׁלְּךָ?         לוֹרַסְטִין לֹא עוֹנָה רַק מְצַיֶּרֶת עַצְמָהּ  עַל אֲרִיזָתָהּ, מוֹתַחַת צַוָּארָהּ, רֹאשָׁהּ מֻטֶּה לְאָחוֹר, שָׁדֶיהָ מֻסְתָּרִים בְּמִנּוּן מֻתָּר, שָׁלוֹשׁ גְּלוּלוֹת בְּיוֹם, שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית לְשִׁכּוּךְ .   הִיא מַתְרִיסָה, עַיִן שְׁטוּפַת דֶּמַע זוֹ ...

קרא עוד »

על הסכין

  על הסכין     פַּעַם הָיִינוּ שְׁנַיִם בָּשָׂר אֶחָד. לֹא רַק עוֹר, הַנֶּפֶשׁ, הַדָּם, כָּרַתְנוּ בְּרִית. וְאוּלַי בְּרָחֵל אֲדַבֵּר כִּי הֲרֵי  הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. מָה עַכְשָׁו שֶׁאֲנַחְנוּ שְׁנַיִם בְּמִטַּת שַׁבָּת, לֹא מַבְעִירִים, לֹא בּוֹעֲרִים. בַּמִּטְבָּח בְּסַכִּין אַתְּ בּוֹצַעַת לֶחֶם, אֲנִי סַכִּין בְּעַגְבָנִיָּה. פַּעַם הָיִינוּ שְׁתֵּי כַּפּוֹת עַל מַנְעוּל הַבְטָחָה. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם בְּמֶרְחַק תִּקְוָה אַחַת, חוֹתְכִים, מְכִינִים סָלָט מתוך: 'נהרות ...

קרא עוד »

איך כמעט הפך 'הלל לאיזבל' ללהיט (מחווה לולנטין פיאצ'ינוב)

     הלל לְאִיזַבֶּל  (על פי ציור של פרנסיסקו דה גויה)   הַלְלוּיָּה, אֲנִי מְהַלֵּל אֶת אִיזַבֶּל. גּוֹיָה לֹא פִּלֵּל שֶׁגַּם אֲנִי אֲהַלֵּל   הַלְלוּיָּה, כְּשֶׁאֲנִי לְבַד עִם אִיזַבֶּל, אֲנִי כְּבָר לֹא מְהַלֵּל אֲנִי רַק מִתְפַּתֵּל   הַלְלוּיָּה, אֲנִי מַבִּיט בַּצִּיּוּר שֶׁל אִיזַבֶּל, שׁוֹמֵעַ אֶת אָוֶה מָרִיָה, קַו שְׂפָתַי נִסְדָּק, הַחִיּוּךְ שֶׁלִּי מִתְהַפֵּךְ, חוֹזֵר אֵלַי וְשָׁר הַלְלוּיָּה שני ציורים של ...

קרא עוד »

סירקוזה וזמן טרופות

סִירָקוּזָה   תְּנוּ לִי נְקֻדַּת שֵׁנָה וְאַמְבָּט וְאָרוּץ גַּם אֲנִי עֵירֹם בְּעִירוֹ שֶׁל אַרְכִימֶדֶס, וְאֶטֹּף יֵין מַלְוָסִיָה וְאֶצְעַק בְּשִׂמְחָה מָצָאתִי. אֲבָל  עַכְשָׁו כְּשֶׁהַחַמָּה בְּזֶנִית וּשְׂפָתַי חֲרֵבוֹת גַּם קוֹלָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל סִירֶנָה סִיצִילְיָאנִית, הַגּוֹלֵשׁ מִמְּרוֹמֵי אָזְנוֹ שֶׁל דְּיוֹנִיסוּס    הַחֲצוּבָה בַּסֶּלַע, רַק נוֹטֵף בְּקוֹנְכִיַּת אָזְנִי וּמְלַטֵּף נִימִים רְדוּמִים. תְּנוּ לִי נְקֻדַּת שֵׁנָה, כְּדֵי שֶׁלִּבִּי יִתְעוֹרֵר לָהּ מִגּוּפִי וְאָזִיז בִּשְׁבִילָהּ הָרִים, אוֹ לְפָחוֹת מִטָּה שֶׁתִּהְיֶה ...

קרא עוד »

כתבתי עצמי על החשבון (מוקדש לשתי קוראות עוברות אורח)

  אחד מהדברים שמעוררים בי התפעלות ותנודת נפש אל קוטב החיוב בכל הקשור למרחב הוירטואלי, ולתחושה שיש הד ותיבות תהודה לשירים הפורחים באוויר, הוא בין היתר קוראות וקוראים עוברי אורח, כאלה שכנראה קוראים בקביעות את הבלוג, ולרוב אינם מגיבים. כאשר  הם מגיבים, חלקם בוחרים בשם בדוי, חלקם משאירים את תיבת השם ריקה. המרחב הזה מזמן גם מפגש מרגש ומשמח עם דמויות מהעבר הרחוק.  ...

קרא עוד »

שמותינו זכירה ושכחה

שמותינו זכירה ושכחה    זוֹכֶרֶת מָתַי נֶאֱסַפְנוּ מְגֹרָשִׁים מֵהַגַּן אֲנִי שׁוֹתֵת וְזָב אֶל חֵיקֵךְ וְשִׁנֵּי נָחָשׁ  זְכוּרוֹת בִּבְשָׂרֵנוּ. כְּבָר שָׁכַחְתְּ אֵיךְ הוֹשַׁטְנוּ יַד עִוֶּרֶת לֶחָלָל לָדַעַת אֱלֹהִים, רַק בְּאֵינוּתוֹ יוֹדְעִים אוֹתוֹ אוֹבְדִים בַּחֲלָלוֹ. שְׁמוֹתֵינוּ מֵאָז זְכִירָה וְשִׁכְחָה לִבְרָכָה מִתְרַעֶמֶת. מַה אֲנִי לְךָ רָחֵל אוֹ לֵאָה? וַאֲנִי לָךְ דָּוִד אוֹ אוּרִיָּה? וְרוּח קָדִים חוֹרֶכֶת שְׂפָתַיִם, בַּהַשְׁאָלָה נִשְׂרָפִים בְּחוּט לַהַט בִּמְנוֹרַת לִבּוּן קְסוּמָה, ...

קרא עוד »

לקרוא כך שירים (מחווה לחיים גורי)

במסגרת שירי מחווה למשוררות ומשוררים אהובים, שירים שנולדו כפרי מפגש אישי ממשי או בתוך דפי ספריהם, מפגש שיצר הדהוד בתיבת התהודה הפנימית שלי ומשם מצאו נתיב, פעמים מודע, פעמים בלתי מודע לשירי, כתבתי את השיר שלהלן לכבוד חיים גורי וספרו הנפלא 'עיבל'. יחד עם אמירת כמה הגיגים, מחשבות ותובנות על הספר 'עיבל', קראתי את השיר הזה בערב שנערך במוזיאון לראשית ההתישבות בקיבוץ יפעת בנוכחותו של ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי