ארכיון כותב: משה יצחקי

כיפה אדומה בגירסה רומנית טורקית ויוונית

  במהלך חג הפורים הייתי משופע בחום והזיות שהחזירו אותי לילדותי: וחשבתי  שלא רק אלוציאנציות על סברה בדמות איברהים היו להורי, אלא  כפי שעיניכם רואות, הם עודדו אותי להכיר באופן בלתי אמצעי את הצד הנשי שבי, דרך דמויות ילדות- נשיות מורכבות, וכך אחרי ששיחקתי עם השכנה ברופא ואחות והיא הראתה לי בדממה את שמאחורי הפרגוד, הייתי בפורים  גם כיפה אדומה, וכך כשהחתמות הילדות הם ערבי ודמות ...

קרא עוד »

איברהים הקטן – (מופע חוזר, כי לא כל יום פורים)

     איברהים הקטן    בְּגִיל שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ כְּבָר הָיִיתִי אִיבְּרַהִים, רוֹאִים אֶת זֶה טוֹב בְּתַצְלוּמִים יְשָׁנִים, בִּמְיֻחָד בְּזֶה שֶׁל פּוּרִים. הוֹרַי שֶׁעָלוּ בַּחוֹמָה אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְהָעַצְמָאוּת בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַחֲלוּצִים לִפְנֵיהֶם, כְּשֶׁחָשְׁבוּ עַל דְּמוּת עִבְרִי,   הֵם רָאוּ עֲרָבִי. אָמְרוּ שֶאֲנִי סַבְּרֶה, יֶלֶד הָאָרֶץ, הֲכִי טוֹב בְּפּוּרִים שֶׁאֲנִי לְהִתְחַפֵּשׂ לְאִיבַּרְהִים. שָׁאַלְתִּי מַה זֶּה סַבְּרֶס, עָנוּ לִי זֶה הַרְבֵּה אִיבַּרְהִים ...

קרא עוד »

צביעות התקשורת והתחסדות של שמאלן נאור יוצאות לאור

   בני ציפר במדורו 'ציפרלנד' מסוף השבוע הזה 19/02/2010, בעיתון 'הארץ',  כותב רשימה מעניינת על האקולוגיה כתיאולוגיה חדשה. הוא מודה כי נדרש לעניין זה, משום שעמיתיו הזריזים תפסו לו את הנושאים החמים, נחשו מהם? "שערוריית המין של הרב ההוא…".  ציפר  אינו מסתפק ברמז הדק העבה כשק, ומסיים את רשימתו בשורות מרושעות אלה: "… ובלי לחדור חלילה לתחום הסיקור של עמיתי, שהזדרזו ...

קרא עוד »

לקרוא את יונה וולך בכפר סבא. בהערכה למורה עדנה רש

    לקרוא את יונה וולך בכפר סבא *   אילו הייתה המורה עדנה רש מלמדת את יונה וולך בטהרן, היא הייתה ודאי נמקה במרתפי המשטר החשוכים,  מוקעת, מושפלת, מנודה, נסקלת, נעלמת, או סתם נהרגת בתאונה מבוימת. אבל עדנה רש מלמדת בכפר סבא, במדינה נאורה, בה שר החוץ וסגנו מבעירי בעירות, שמשחקים בחיינו כילדים חסרי אחריות, מדינה בה הכיבוש משחית, ...

קרא עוד »

אני קורא לה לורסטין (מתוך 'זמן טרופות' – דואט)

אני קורא לה לורסטין   זֶה כָּתוּב, לְכָל תְּרוּפָה תַּו מְחִיר, בַּרְקוֹד, מִנּוּן, תּוֹפְעוֹת לְוַאי, אֹפֶן הַשִּׁמּוּשׁ, אַזְהָרוֹת, תְּגוּבוֹת בֵּין תְּרוּפָתִיּוֹת. אֵיךְ הִיא תַּשְׁפִּיעַ עַל חַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם שֶׁלְּךָ?         לוֹרַסְטִין לֹא עוֹנָה רַק מְצַיֶּרֶת עַצְמָהּ  עַל אֲרִיזָתָהּ, מוֹתַחַת צַוָּארָהּ, רֹאשָׁהּ מֻטֶּה לְאָחוֹר, שָׁדֶיהָ מֻסְתָּרִים בְּמִנּוּן מֻתָּר, שָׁלוֹשׁ גְּלוּלוֹת בְּיוֹם, שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית לְשִׁכּוּךְ .   הִיא מַתְרִיסָה, עַיִן שְׁטוּפַת דֶּמַע זוֹ ...

קרא עוד »

על הניסים ועל הנפלאות, אלה תולדות

    לפני מספר ימים נסעתי לארץ הורי. אני עושה זאת סמוך לאחר שהם מופיעים בחלומותי, כאילו אומרים לי, מזמן לא דיברנו. בוא, הם מבקשים ואני בא, מה שלא עשיתי מספיק בחיי. בשנים האחרונות אני נוהג לפקוד אותם בארצם, כאמור, או לאחר שאני חולם אותם, או כדי לספר להם משהו משמעותי שאירע בחיי. לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצלנו, ...

קרא עוד »

על הסכין

  על הסכין     פַּעַם הָיִינוּ שְׁנַיִם בָּשָׂר אֶחָד. לֹא רַק עוֹר, הַנֶּפֶשׁ, הַדָּם, כָּרַתְנוּ בְּרִית. וְאוּלַי בְּרָחֵל אֲדַבֵּר כִּי הֲרֵי  הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. מָה עַכְשָׁו שֶׁאֲנַחְנוּ שְׁנַיִם בְּמִטַּת שַׁבָּת, לֹא מַבְעִירִים, לֹא בּוֹעֲרִים. בַּמִּטְבָּח בְּסַכִּין אַתְּ בּוֹצַעַת לֶחֶם, אֲנִי סַכִּין בְּעַגְבָנִיָּה. פַּעַם הָיִינוּ שְׁתֵּי כַּפּוֹת עַל מַנְעוּל הַבְטָחָה. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם בְּמֶרְחַק תִּקְוָה אַחַת, חוֹתְכִים, מְכִינִים סָלָט מתוך: 'נהרות ...

קרא עוד »

איך כמעט הפך 'הלל לאיזבל' ללהיט (מחווה לולנטין פיאצ'ינוב)

     הלל לְאִיזַבֶּל  (על פי ציור של פרנסיסקו דה גויה)   הַלְלוּיָּה, אֲנִי מְהַלֵּל אֶת אִיזַבֶּל. גּוֹיָה לֹא פִּלֵּל שֶׁגַּם אֲנִי אֲהַלֵּל   הַלְלוּיָּה, כְּשֶׁאֲנִי לְבַד עִם אִיזַבֶּל, אֲנִי כְּבָר לֹא מְהַלֵּל אֲנִי רַק מִתְפַּתֵּל   הַלְלוּיָּה, אֲנִי מַבִּיט בַּצִּיּוּר שֶׁל אִיזַבֶּל, שׁוֹמֵעַ אֶת אָוֶה מָרִיָה, קַו שְׂפָתַי נִסְדָּק, הַחִיּוּךְ שֶׁלִּי מִתְהַפֵּךְ, חוֹזֵר אֵלַי וְשָׁר הַלְלוּיָּה שני ציורים של ...

קרא עוד »

סירקוזה וזמן טרופות

סִירָקוּזָה   תְּנוּ לִי נְקֻדַּת שֵׁנָה וְאַמְבָּט וְאָרוּץ גַּם אֲנִי עֵירֹם בְּעִירוֹ שֶׁל אַרְכִימֶדֶס, וְאֶטֹּף יֵין מַלְוָסִיָה וְאֶצְעַק בְּשִׂמְחָה מָצָאתִי. אֲבָל  עַכְשָׁו כְּשֶׁהַחַמָּה בְּזֶנִית וּשְׂפָתַי חֲרֵבוֹת גַּם קוֹלָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל סִירֶנָה סִיצִילְיָאנִית, הַגּוֹלֵשׁ מִמְּרוֹמֵי אָזְנוֹ שֶׁל דְּיוֹנִיסוּס    הַחֲצוּבָה בַּסֶּלַע, רַק נוֹטֵף בְּקוֹנְכִיַּת אָזְנִי וּמְלַטֵּף נִימִים רְדוּמִים. תְּנוּ לִי נְקֻדַּת שֵׁנָה, כְּדֵי שֶׁלִּבִּי יִתְעוֹרֵר לָהּ מִגּוּפִי וְאָזִיז בִּשְׁבִילָהּ הָרִים, אוֹ לְפָחוֹת מִטָּה שֶׁתִּהְיֶה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי