כבר מאוחר לחזור מכאן

 

 

  קְנוֹקֶנֶת מְגַשֶׁשֶׁת / נִכְרֶכֶת / עַל קְנוֹקֶנֶת מְגַשֶׁשֶׁת

 

4

 

כְּבָר מְאֻחָר לַחֲזֹר מִכָּאן, גַּם מְסֻכָּן לַחְדֹּל מִמַּה

שֶּׁכְּבָר אָמַרְנוּ וְהָיָה, וְיֵשׁ בּוֹ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה.

 

תִּקַּח מַה שֶּׁתִּקַּח. כּוֹסִית, סִיגָרִיָּה, טֶלֶבִיזְיָה,

אוֹ כָּל אָלִיבִּי שֶׁתִּרְצֶה (אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ, אֲנִי

 

אַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב: פְּנִים יָרֵךְ, מִרְקָם שְׂפָתַיִם, יָד אַחַת

חוֹפֶנֶת מְצִיאוּת קְמוּרָה, פִּטְמָה בְּאֶמְצָעָהּ). נָכוֹן,

 

הַשִּׁיר הַזֶּה חוֹזֵר עַל מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר עָלָיו

וּכְמוֹ מִדֶּלֶת בַּמִּדְבָּר, אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִמֶּנּוּ

 

מִבְּלִי לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בַּחוּץ. הִנֵּה: דְּרָכִים וּמִדְרָכוֹת,

נִמְלֵי אֲוִיר וְיָם, לַוְיְנֵי תִּקְשֹׁרֶת. הִנֵּה: חָלָל

 

חִיצוֹן מִ"כָּאן", גַּם הוּא בְּשִׁיר כָּזֶה

עוֹד נְקֻדָּה שֶׁל יַחַס, כְּמוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר;

 

וְלֹא רַק הוּא, כָּל "שָׁם" כְּבָר כָּאן: חַלּוֹן

פָּעוּר אֶל מוּל חַלּוֹן, וְזִכְרוֹנוֹת

 

טוֹרְפִים אֶת כָּל הַחֶדֶר: חוֹף יָם, דְּקָלִים, גּוּפָהּ הַנַּעֲרִי

רָכוּן עַל הַמַּחְבֶּרֶת, רֹאשָׁהּ מֻטֶּה וּשְּׂעָרָהּ שָׁחוֹר, חָלָק, נוֹפֵל,

 

וּמְכַסֶּה אֶת הַיְקוּם. שְׂפָתַיִם, פְּנִים יָרֵךְ, שָׁדַיִם

שֶׁנּוֹבְטִים עַכְשָׁו, אַפּוֹן יַפָּנִי, טוּסִיק.

 

מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הַסֵּדֶר הַזֶּה – אֵין לוֹ פַּחַד, אוֹ לְפָחוֹת

יֵש לוֹ שִׁכְחָה, כְּשֶׁמַּבָּטוֹ כָּל רֶגַע נוֹבֵט עַל הַמַּרְאוֹת.

 

אֶכְתֹּב אוֹתוֹ עַכְשָׁו: אַנִּיחַ לוֹ לְהֵעָלֵם מִלָּה מִלָּה

וְלֹא לִהְיוֹת כָּל כָּךְ; וְכָל שׁוּרָה תַּתְחִיל וְתִגָּמֵר

 

כְּמוֹ נְחִיתָה שֶׁל זְבוּב בְּתוֹךְ חֲדַר מַרְאוֹת. וּמֵחָדָשׁ:

יָם שֶׁל יָם, חוֹל שֶׁל חוֹל. הַבֵּט וּבְרָא אוֹתָם,

 

הַחֲזֵק בָּהֶם לְרֶגַע בֵּין הַגְּבוּלוֹת שֶׁנּוֹדְדִים,

קְבַע אוֹתָם בְּאוֹתִיּוֹת כְּמוֹ צְעָקָה סְדוּרָה

 

לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁאֵין, שֶׁלֹּא הָיָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה

וְאַל תִּטְרַח יוֹתֵר מִזֶּה. עַכְשָׁו הַרְפֵּה. וְשׁוּב –              

 

פרק 4 מתוך "שיר" (הקיבוץ המאוחד 1995)          הקש לפרק הבא – "אחוז עולם"

 

עוד מתוך "שיר בבננות :

1 "זרע שנזרע בחול" : זרע שנזרע בחול מחכה שנים לגשם

2 "וטוב שבאת": גשם. הוא נקרע מעצמו החוצה

3 "בוא שב, ראה" :  תוכו מגשש את הדברים, נהפך לחוץ

5 "אחוז עולם": כשהוא יודע שהוא זוחל, הנשל מתרחש מעצמו

10 "ואיני זוכר דבר, רק זה": במים הוא שושנת ים. מושיט זרועות של פרח. טורף

 12 "האם תבוא?": הוא בא

15 "עוד": עוד

16 "טובע הוא נושם": טובע, הוא נושם מים חיים