אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
|
|
נָחָשׁ
אֲנִי נְחַשׁ אַהֲבָה מִתְפַּתֵּל בִּבְשָׂרֵךְ זָקוּר בְּשָׁדַיִךְ, נוֹשֵׁךְ בְּרַחְמֵךְ וְעוֹלֶה בְּחוֹפַיִךְ כְּיָם מְלַחֵךְ גּוֹאֶה וּמַקְצִיף וְנִשְׁבָּר בְּדָמֵךְ. וְאַחֲרַי אֶמְשְׁכֵךְ בַּלֵּילוֹת אֱלֵי עֵדֶן לְחַדֵּשׁ אַהֲבָתֵנוּ בַּגָּן כְּמִקֶּדֶם. |
.jpg)
***
החיה שבלב מדווחת מן השטח:
היום – "כשהאהבה מטלטלת יותר טבעי לנו לרקוד מאשר ללכת" אבי אליאס משוחח אתי על "החיה שבלב" בישראל פוסט:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16297&blogID=284
מחר – יום חמישי, ב-8.00 בבית ביאליק – ה ה ש ק ה !!!
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=16232&blogID=182
ומחרתיים – יום שישי ב-5.00 אחרי הצהרים: ציפי גון גרוס משוחחת איתי בגל"צ על שירי "החיה שבלב" ב"ספרים רבותי, ספרים".
יפה השיר אמיר החריזה והריתמוס 🙂
נהניתי לקרוא גם את הכתבה של אבי.
רהוט ונכחה 🙂 .
תודה אבנר, בעונג. הסתדרת עם הילדים למחר?
ערב שורשים מחייב נוכחות השורש …
:)))))
בעדן, מחוץ לזמן, הוא כבר נחש מסוג אחר..למרות שאפשר להתפתל עליו עד שם..:)
לא בטוח שהבנתי, תמי. איזה מין נחש הוא, שם, מחוץ לזמן? 🙂
הפעם, לא מגלה…:))
חייבת,תמי. יש לי כל כך הרבה נחשים בספר הזה, שעוד אחד נוסף פשוט חייב להזדהות …:)
טוב נו…
לא יפה למתוח את בעל השמחה…:))
כשנחש פאלי שכזה, מתפתל ועולה, הוא פורץ מהקודקוד החוצה, יותר למעלה- עד אלי עדן, מחוץ לזמן…
שם, רק שם הוא יכול לדעת את העונג האמיתי של הגן- למות ולהיוולד שוב…ליפול לבשר…ושוב להתפתל…
תמי, אם זו הקונדליני או חברה שלה, הריהי נחשה. בכלל מעניין כל עניין הנחש והמיניות. מקל, צלופח או חדק הם פאליים באותה מידה, ולא זכו…
אני בטוחה שאני מסתבכת..:)
אז חברה שלה אומרת: ש"שם" בבראשית הסופנית, נולדה התודעה של הלדעת. אבל באורגזמה אין את הדעת..
הם היו שלשה אלמנטים, (שזה דבר מטריד בפני עצמו. למה כבר אז שלישייה..חחחחה)ונרקמה ביניהם תלות מוזרה. איך אפשר לחשוב על חדק פיל?, או על מקל קשיח.
אולי אשאל: האם רק שם הם יכלו לחדש את אהבתם ולהתחדש?
הי הי, יותר לאט. מה הכוונה? ה"לדעת" במובן של חשיבה מתכננת, סילוגיסטית? לעומת המקום החש וחווה של האורגזמה?
המקרא מדבר דווקא על ידיעות מסוג אחר: ידיעה מוסרית (דעת טוב ורע) ומינית (וידע אדם את חוה אשתו).
ומה הם "שלושה אלמנטים"? אדם, חוה והנחש? ואיפה זה ה"שם" שבו יוכלו לחדש את אהבתם?
אני מנסה לתפוס את החוט שיחדור לקוף המחשבה שהייתה לי אמש:
(הנחש סילוגיסטי לפאליות)
"הלדעת" כמודעות לפעילות התודעה, לתובנה האנושית…לעומת החוויה ללא דעת- רק פעילות בלתי רצונית של הפורקן, ללא דעת…
שלשת האלמנטים הם הנחש, אדם וחווה…
לכל אחד סימבוליקה שונה מהאחר וכל אחת מהן מוטבעת באחר. כמו למשל: פיתוי…אצל כל אחד יש ביטוי שונה מהאחר..
"השם" – בגן העדן, במקום ללא דעת, ללא זמן, ללא מרחב…אולי זה הנצח…
לא מאמינה שכבר נגמר…
היה ערב מענג , אמיר. המכובדות של הדיבור, השירים עצמם ואיך כל אחד קרא אותם מזווית הראיה והפרשנות האישית שלו…כמו חנה מרון שהציגה את השירים…(אני לא זוכרת שמות)הזמרת הייתה נפלאה, הריקוד שבטוח אחלום עליו בלילה. כי הרגשתי שאני נחנקת מרוב שנמתחו לי השרירים בגרון ובידיים. העוד המסתלס..
שולמית אלוני והדברים שציינה עליך כמשורר שתומך ובונה משוררים אחרים ומשקיע כבר עשרים שנה במלאכת הוראת השירה ובבניית מילייה מכובד.
אהבתי כשרפי וויכרט סיפר על שיחת הטלפון עימך, בזמן מלחמת המפרץ, וכיצד מצאת נחמה בארוס (בכתיבה) בזמן שטנאטוס התדפק בפתח, עם מסכת אב"כ…
טוב!, התחלתי להשתפך…
היה כיף, אמיר.
שיר נהדר
תודה, מירי.
השיר: רק אהבה! הראיון מרתק. אאזין לך מחרתיים ברדיו, אני תמיד מאזינה לתוכנית ולזו המתחרה שאחריה ברשת א'.
בכיף גליה, ולהתראות.
התבלבלתי והגבתי לך אצל אליאס אגיב
גם כאן המאמר יפה ודבריך אמיר חכמים ונאים(אמרות שפר ממש על הלב והאהבה שבו)
ונאזין לציפי גון גרוס שהיא מראינת נפלאה
ושיהיה בהצלחה מחר
ותהיה אינשאללה
עושה מאמצים לבוא
אם מצאו המלים דרכן, דיינו 🙂
להתראות ביותר
אמיר
היי אמיר
יהיה מענין, זאת חויה נפלאה לשמוע אחרים קוראים את שירך, טיפול לנפש, לשמוע את הקול החבוי שלך בעולם…
אבוא לשמוע
להתראות טובה
הי טובה, כבר סקרן לשמוע את הצלילים שנפחת בחזה השירים. יש לנו דייט להופעה בעשרים וחמישה בחודש בקרון הספרים, לא?
אמירוש ללא הפסקה,
השיר מקסים, הוא זכור לי כאן.
אם לא אהיה בטיול, אקשיב לתוכנית ביום שישי.
אתה מזכיר לי את ה ROAD RUNNER מהסרטים המצויירים עם הקוקו הנוצתי – שהיה עובר בטיסה ואומר: "מיפ מיפ" וטס הלאה :))
שמח שהקסים, רונית, והרוד ראנר? לא סובל את הציפור הזאת. תחליפי תמונה 🙂
לא דומה במראה, אבל בתפקוד 🙂
ותראה איזו נוסטלגיה:
http://www.youtube.com/watch?v=kKKs_-xYQRM
הוא היה תותח בעיני, בעיקר כי הוא מצחיק.
שיר ארוטי יפהפה. ועוד לא הספקתי לקרוא את אליאס, אקרא, איך לא, בלילה שלי.
וואו. כמה התרגשויות. ליבי איתך.
אמיר וואוו,זה לא איזה נחש משקפופר זה וואחד נחש נושח 🙂
שיחקה אותה חווה 🙂
הצלחה בכל !
שמישהו יתקן אותי.
אמיר לא אמרת שצפוף לך בימים האלה כמו שאני רואה.
אז מאיפה הבאת את השיר הזה.
גם עבורי, הוא יותר מידי מיני, יותר מידי ייצרי, יותר מידי אומר את….
יותר מידי נחשי, יותר מידי אדם וחוה או הוא והיא..
אפילו בשבילי זה יותר מידי אהבה וקרוב מידי
והשדים הזקורים. כבר יותר טוב בשבילי
מוטב שתלכי עכשיו.
אלוהים אמיר, באמת אתה אוהב כל כך חזק? ועדיין יצרי כל כך חזק? יצרי זה בסדר אבל הכל ביחד – לא עמוס לך מידי ברפוליקה של האני הרגשי, פיזי? אולי אפילו תודעתי.
אפשר להגיד את זה אחרת…..
טוב, אולי אתפנה לקרוא את הראיון.
דווקא אני לא כל כך אוהבת שאתה מסביר את השירים שלך.
אני אוהבת לקרוא אותם לבד ולהבין אותם בעצמי.
זאת אני, חוה
:))) נו טוב, חוה, אז לא אסביר. אשאל.
כתבת "יותר מדי אדם וחוה", אבל הדובר פה הוא בעצם הנחש (ואגב בספר חנוך הנחש של גן העדן מקיים יחסי מין עם חוה).
אבל אם את מתעקשת (בצדק) שאדם גם הוא פה, עולה לא רק שאלת היחס המוצהר בדברי השיר בין הנחש לחוה, אלא גם היחס הלא מוצהר בין אדם לנחש.
לאחר הסבר כל כך מיסטי של תמי,
ולא אומר זאת בציניות.
אדם ונחש בעיני זה היינו הך.
הנחש הוא הסמל הפאלי, הוא המתווך המסמן של הפיתוי בין חוה לבין אדם, כאשר האדם הוא הפין בעצמו.
אזי אולי הנחש הוא הכפלה של אדם. ואולי של חוה?
ומכיון שצוונו לדאבוני הרב גם במצוות פרו ורבו – השיר זורק אותי די לשם. לפרק הזה שיש בו בשיר הגירוש והכמיהה לחזרה אל אותו גן העדן.
למה, דווקא בשל כל האלוזיות המקראיות.
וחוץ מזה אני מתנגדת לכך שהלדעת הוא בלי דעת.
נכון שהיצר מוביל לאובדן החושים, אבל אני באופן אישי יודעת גם בלי הלדעת. אם כבר הייתי מכנה את זה שכחה לרגע, ויותר כאשר הלדעת בא בעוצמות כל כך חזקות, וויברטיביות.
ועוד הערה, קראתי את הראיון עם אליאס. וכתבתי לך שהמאמר אצלי סדור כבר בראש. אבל אני שוברת את מוחי כיצד לא לחזור על פרטי הביוראפיה שלך בכל מאמר ובכל ראיון, כדי להפנות מקום לשירה ולאני הכותב עצמו.
ועוד משהו, אם אתה רוקד תוך כדי אהבה כיף לך.
למה אמרתי שאני מעדיפה לפרש את שיריך לבד. כבר כתבתי לך שכאשר השיר מופיע לפני על הדף, ברצף של הספר הוא נקרא אחרת לגמרי.
אפילו השיר שעורר כאן כל כך הרבה מחלוקת. כאשר הוא כתוב בכותרות של 1,2, האחת והיחידה נראית באמת גם צורנית כמו גרגר של אורז – 4 שורות מופרדות כמו איזה טפטוף עדין של אותה אחת.
ואתן לך עוד דוגמא אחת:
השיר למשל "האם תבוא" שם עמ' 53 כאשר קראתי אותו בספר נכמר ליבי, על הגעגועים הנוראים בכל המובנים, על הכמינה ועל המילים.
מה אומר, זה אינו כמו שאתה מעלה כאן שיר מבודד.
הכל פשוט לובש משמעות כל כך אחרת בתוך הדף. ועוד השיר הזה עבורי כתוב מנקודת התצפית של אישה השואלת האם תבוא וזה כל כך מתאים, כל כך עמוק, כל כך כתוב נוגע ללב.
יכול להיות גם ההיפך שהגבר הוא הכותב, אבל היה לי נוח לאמץ אותו אישית כאישה אני מקווה והוא נגע בי עד כאב בקריאה שוטפת ועוצרת.
זהו, מה שהיה לי להגיד לך
ותודה על תשובתך בתוך הצפיפות של היום.
מתה להגיע, עוד לא יודעת מה יהיה
חוה
לאמיר,
אני כל כך מצטערת שלא באתי.
ישבתי כל השעות הללו והגרשתי שאני אכן מחמיצה משהו. יתרה מכך שאיני שם לשמוח בשמחתך על ההשקה של הספר.
עיינתי בו שוב, ואעיין בו שוב ושוב.
כל כך טוב ויפה הספר. כל כך נוגע בגוף, בנשמה ברגש, בחושים ובמה שמעבר להם. מלאכת מחשבת.
אין כפרה, אמיר
אני כל כך מצטערת.
חוה
באמת חבל שהפסדת. מאותם הערבים שהקסם עובר בהם מראשיתם. כולם דברו בהשראה גדולה, והלבבות היו חמים ונדיבים.
ריקי, תודה על הברכות. וכמובן, גם נובח וגם נושח.
דיברת עם חוה בזמן האחרון? 🙂
זה תענוג. תענוג צרוף לקרוא שיר כזה
שוצף ומרעיף אהבה .
תודה. נהדר.
בעונג, נולי.
נדמה לי שהפעם הראשונה שקראתי את השיר הזה היתה כשהוא היה תלוי בגדול באיזו שדירה תל-אביבית לפני מספר שנים. אני זוכרת שאז הסמקתי מאד והסתכלתי ימינה ושמאלה לראות איך אנשים אחרים מגיבים למקרא השיר.בקריאה מחודשת השיר נראה כמו אז מאד יפה וחד וחזק- אבל היום אני אוהבת אותו יותר ואולי כי אני מרגישה שאני מבינה אותו טוב יותר.אוהבת את "נושך ברחמך" במיוחד שמתחבר לי להולדת צאצאים כמו הארבעה המקסימים שיש לי…שהם תוצאה של אהבה גדולה כמתוארת בשיר שלך הנפלא. והכל בזכות הנחש המפתה.
שירית, נחשים הם עניין חמור 🙂 והדובר בשיר הזה מזדהה כנחש, באיזו זוגיות קדם אישית עם חוה…
היכן ניתן להשיג את הספר הזה ?(בצומת ספרים וסטימצקי אמרו שלא קיבלו ?
וואללה? איפה את גרה?
שלום רחלי,
מתוך כ150 סניפי סטימצקי רק 25 מחזיקים שירה באופן קבוע ושוטף
אז תלוי היכן שאלת.
אם את זוכרת באיזה סניף אפשר לברר,
אבל יש עוד חנויות ברחבי הארץ
ולא מסובך להשיג את "החיה שבלב".
את גם יכולה לכתוב לאתר "קשב"
ותקבלי אותו בהנחה מיוחדת ישר הביתה –
http://www.poetry.org.il/pages/book.asp
לאמיר,
השיר הזה שלך מבטא עוצמות רגשיות
ומיניות אדירות.
הנחש הנושך ברחם, כל כך ייצרי עז
ואירוטי וסמלי.
ככל שאוסיף רק אגרע.
שיר מאד חזק, עד כי איני מסתפקת לקוראו
פעם אחתתתתתתתתתת!
תודה לך על החוויה,
אור ג.
זקור בשדיים, נושך ברחם – כך בדיוק סיפר הנחש על חוויותיו 🙂