בננות - בלוגים / / שיר הערס (זמר בשיא מז'ור)
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

שיר הערס (זמר בשיא מז'ור)

 

 

 

 

לפחות ארבע זונות שונות הסתובבו השבוע חופשי בפוסטים של איציק, תמר (2) ואביטל  כרחלות ללא רועה. 

לפני שחס וחלילה יילכו לאיבוד או משהו, אני ממהר ומביא ערס מוסמך שיעשה קצת סדר בעניינים.  

ואיך עושה הערס סדר בעניינים?  – אמנות מתוחכמת ומורכבת שיקְצר כאן המצע מלגוללה כולה, ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר.  כדוגמית אסתפק פה באדפטציה מקומית לקוֹאַן הזֶן הידוע "קולה של מחיאת כף יד אחת" מתוך הפרק "סמכות מוסרית"  (ב"זן ואמנות ניהול ומינוף הזנות", פרק ב").

יש להקדים ולציין שעולמו המטפורי של התרגום לעברית  עושה שימוש גם בהווי הצה"לי ובהווי השמחות הישראלי, ובזאת מקרב לבבות לעבודת הבורא.

 

 

הַפֶּנְס

 

הַפֶּנְס מִתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים:

בְּיָד אַחַת הָרֹאשׁ שֶׁל סִימָה,

בְּיָד שְׁנִיָּה סַכִּין גִּלּוּחַ.

וְעַכְשָׁיו –

כַּפַּיִם.

 

 

ואל יהיה קל הדבר בעיניכם,  כי אפילו אמנות זו, א"ב של כל ערס מתחיל, כרוכה במיומנות, תזמון, זריזות, ואף סיכון מסוים של בעל המקצוע. כל טעות עלולה להביא עליו תאונת עבודה ואף פציעה.

אז כל הכבוד על מופע הזונה העבריה 2008 כאן, אבל איך אפשר להתעלם באטימות כזו מן האמרגן שעושה פה את כל העבודה האפורה מאחורי הקלעים?  למי תודה? למי ברכה?

– לך, רק לך. 

ובכן, לתיקון מיידי של המעוות – הנה מזמור תהילה לערס העברי.

 

 

שִׁיר הָעַרְס (זֶמֶר בְּשִׂיא מָז"וֹר)

 

חָארִיס בֵּין קְלִידֵי שִנֶּיךָ

מִתְהַמְהֶמֶת בְּלִי מֵשִׂים;

זְהַב גּוּרְמֶט עוֹטֵר זְרוֹעֶךָ

בּוּחְטָה כֶּסֶף בַּכִּיסִים.

 

שִׂים פוּל גַּז עִם בְּרֶקְס מָתוּחַ

קַח אֶת אוֹלְגָה וְז"ורְזֶ"ט,

סְפֹר תַּ"פְלוּס, מַה שֶּׁבָּטוּחַ,

ותִסַּע לַדִּיסְקוֹ סְטְרֵיט.

 

כָּכָה גֶבֶר, שִׂים כְּבָר רַיְס

שִׂים לָהּ חַבְּטָה עַל הָפֶן

בְּדֹק תַּ"טוֹטוֹ וְתַ"פַּיִס

כִּי עוֹד רֶגַע תִּתְחַרְפֵן;

 

הַחַיִּים זֶה מֶטֶר רָץ,

יֵשׁ חוֹזֶה עָלֶיךָ – גַאאז!

 

 

 
ומה השורה התחתונה?

למקצוע העתיק בעולם אין כנראה שורה תחתונה. אולי יותר פיתוח יכולות רגשיות, יותר חופש בין-מיני, ויותר אושר בחברה.  אבל עד אז… האם לא ראוי להתייחס לנושא באופן ריאלי ולא באופן אידיאלי?

האם לא הגיע הזמן להגן על הזונות מהתעללות, ניצול, שעבוד מכוון לסמים, סחר בבני אדם ושאר "הטבות"? להבטיח להן זכויות סוציאליות ותנאי תעסוקה סבירים? לדאוג להן וללקוחותיהן לביקורת רפואית?

במלים אחרות – למסד את הזנות,  לעגן אותה בחוק.

בלי ערסים, או יותר נכון, כמו בכל עיסוק אחר, עם סופּר-ערס מטעמנו שיסדיר את העסקים ברוח הצדק, זכויות הפרט וחופש העיסוק. ערס ממלכתי אחד: המדינה. 

מה דעתכם?

 

 השירים מתוך "ככה", הקיבוץ המאוחד 1995

86 תגובות

  1. אמיר, הבאת ערס-פואטי גדול.
    לגמרי בעד מיסוד. מרס לערס

  2. בעניין השאלות הרציניות ששאלת בסוף:
    יש רגליים לסברה, שרע ממוסד נעשה רע פחות. משמע, אם אינך יכול לנצח אותו, תמסד אותו.
    אולי זה באמת נכון.
    בינתיים, מה שאני יכולה להגיד: הערס הזה שלך – פוליגלוט גמור! ואיזו שליטה יש לו במשלבים: הגורמט שעוטר את זרועו, ועוד בצורת הֶפסק!

    • עדה, לא הערס הוא הדובר אלא עבדו הנאמן, משורר החצר האחורית.
      אבל המשורר אכן משתמש בשפת הערס, והערס אכן פוליגלוט הוא. כל המלים הסלנגיות (ערבית, אנגלית, מה שבא ליד) לגמרי בשימוש.

      לעומת זאת לשון הקלס וההפסק המקראי – כמובן, של המשורר היא, לתפארת הקלס וההלל, שהרי זו אמנותו, לשיר לו אודה כמעלתו(כמו, נגיד למנצח במשחקים האולימפיים) ולהעלותו כראוי על ראש שמחתנו לאידנו.
      שלמי תודה מן הערס ופייטנו 🙂

    • ובעניין המיסוד – בהולנד עשו את זה די בהצלחה. הזונות הן עוסקות מורשות, מוגנות ובריאות ואפילו משלמות מס הכנסה.

  3. מלבב.
    לא הבנתי את המלה ראשונה בשיר – מה יש לו בין קלידי שיניו?
    וכמובן שצריך להילחם בסוחרי הנשים.

    • איציק, מה שיש לו בין השיניים זו חאריס אלקסיו, הזמרת היוונייה.
      לעומת זאת במערכת היה לו "מארלי, מארלי, את שליייי" וכל יום בין חמש לשש הבלוק על שלוש כניסותיו היה מתרומם איתה מטר וחצי באוויר מהווליום.

  4. אתה כותב נהדר.
    אבל מיסוד הזנות- לא ולא. אני נורא עייפה ומחר אסביר יותר את עמדתי, רק אגיד עכשיו שלמסד את הזנות זה להצהיר בפה מלא וממלכתי שהאישה היא סחורה.

    • אליענה, תודה.
      ולגבי הערס הממלכתי – ראשית, בואי נכיר בזה שזאת שאלה נפרדת, השייכת לתחום האידיאלי ולא למציאות. אי מיסוד הזנות פירושו כל הרעות החולות שפירטתי פה.

      אבל גם השאלה המוסרית אינה פשוטה: אם אשה או איש בוחרים לסחור בגופם, האם אין זו זכותם?

      והאם לא פעם זהו המקרה גם בנישואין "כשרים" בברכת החברה והרבנות?

      וחוקתית: מה על חופש העיסוק, חופש הפרט וזכותו על גופו?

      מוסרית, אפשר כמובן לשאול אם אין זו עבירה של אדם נגד עצמו.
      אבל גם בין אדם לעצמו ישנן עבירות אתיות שחלקן חמורות בהרבה אף שאינן אסורות על פי החוק.
      ואף ספציפית, ישנן לא מעט עבירות שבין אדם לגופו: הרעבה, נזק, הזנחה, וגם התאבדות.

  5. אמיר, שיר הערס ההורס…
    כל כך מוזר לפגוש מילים כאלו ממך, כאילו, כזה, לא נדבק…ועדיין מצחיק שבא לבכות על כל זונה לא ממוסדת, מופקרת בחסדי פטרוני סמים, זרוקה בתפזורת…

    • אמיר, כמה זמן לוקח למסד את הדבר הזה?, או שאזל הדיו במקלדת?

    • תמי, תודה בשמי ובשמו…
      דבר אנושי אינו זר למשורר, והשפה על כל רבדיה היא טרפו החוקי. יפקח אוזניו.

      הסתובבתי בנעוריי בסומייל ובשכונת התקווה, גרתי בקטמון ט", עבדתי במפעלי תעשיה, בסבלות ובבניין, וכו".
      אני מכיר משהו משני קצוות הסולם הזה, שרגליו בתהום אחת וראשו בתהום אחרת.

      הכי מדהים הוא, שבכל תנאי החיים, גם הנחשקים וגם הרחוקים והמבעיתים ביותר בעינייך, האדם הנתון בהם רואה אותם כטבעיים ומובנים לגמרי מאליהם.

      • אמיר, נראה לי שלא משנה במה אנחנו עוסקים ומה הנוף האנושי סביבנו- תמיד אנחנו שם עם כל מי שאנחנו ורק הנוף משתנה. כמעט בא לי להגיד שלא השתנתי מעולם ורק התווספו לי חוויות…

        • כן, ולא… כל סביבה אנושית, אם אתה באמת נכנס אליה בסקרנות, לובש אותה, חי אותה – מלמדת אותך פן חדש של עצמך.
          לא יש מאין, אבל פוטנציאל עלום שיכול להתעורר. משחק חדש. פנים.

          כשגרתי בקטמון ט", היית מאמינה, כל השכנים שלי היו בטוחים שאני מרוקאי. האמת, די חייתי את זה, ובהנאה גדולה 🙂

          • :), כן אני מאמינה לך…זה מוכר לי מעצמי..:), כך חייתי עם הכורדי שחשב שהירח זה קובה גדול…:))
            התירגול של המסכות מאפשר אחר כך להיות בחמלה. זה עוד שריר שניתן לשכלל.

          • ואני חשבתי שהירח עשוי מגבינה!…

            מאוד מסכים אתך בזה, תמי. להבין מבפנים הוא לראות שטבע האדם אינו רע, גם אם השיפוט והשיקול שלו יכולים להשתבש מאוד.

          • 🙂 מעניין מה חושבות אולגה וג"ורג"ט.
            אולי מה שמפריע לי בשיר זה האבחנה המבדלת בשני השמות. האחד טיפיקלי לרוסיה והשני למרוקאית.
            הערס לעומת זאת מתואר ללא סטיגמה עדתית.

          • מה חושבות אולגה וז"ורז"ט? ר" למטה את "קינת הדג" בתגובה שלי לסיגל…
            הערס, דווקא מאופיין לגמרי דרך השפה, אבל זונות זה זונות, וערס זה ערס. הוא ביקש ממני לשמור על תקינות פוליטית ביחס אליו, והשיר בסך הכל לכבודו, לא?

          • 🙂 באגם/בביצה ישנם כל מיני דגים ו"דגות". לא?
            למה דווקא עלו בחקה השמות הללו?

            הערס מתואר באופן מופלא דרך השפה ויכול להיות כל אחד.

          • תמי, בביצה הזאת שממנה כתבתי היתה אוכלוסיית דגות מאוד מובחנת. יכולתי כמובן להסוות אותה ולכתוב, נגיד, "קח את סיגי", אבל אני גזען כזה, שלא אוהב להסתיר.
            בכל מקרה, בגלל החרוז, את ז"ורז"ט (היא מדרום צרפת) אני מוכן מקסימום להחליף בארלט.
            והערס – יש אולי בחירה מסוימת למי שמחפש עדות, אבל לא הרבה.

            האמת שאותי זה לא מעניין "מאיזו עדה" הם. היו שם עוד אנשים, מאותן תפוצות אבל מסוג אחר לגמרי. התופעה היא לא בדיוק עדתית, אלא חברתית.

          • אולי אפשר להחילף לרייזל"ה או יבדוכה..:)

            אתה צודק שזו בעיה חברתית ולא עדתית.

  6. היי אמיר. ככה מדליק הספר, ככה מדליק השיר. מחכה לשמוע באחד מערבי הליקון הקראה עם גיטרה חשמלית בשיא מז"ור

    • שושנה ויג

      אמיר, או- הו תפסתי אותך!!!
      ככה לא יפה לדבר!!!
      בקיצור אני זוכרת לך ריאיון בו ביקשת להחביא את ספר הככה…הפעם אני מסכימה איתך במידה מסויימת. הרי אי אפשר למחוק את הזנות מן העולם. לא נראה בעתיד הקרוב עולם נקי מצורך זה ומנותני שירות זה. אכן יש צדק להגן על זכויותיהן.
      בעיר מגוריי שנים הסתובבה זונה במדרכות וכולם ידעו שהיא עוסקת בזנות עם חיילי האו"ם, היום היא מסתובבת באותן המדרכות ומבקשת נדבות. היא כבר לא יפה כמו בעבר. היא פגועה נפשית זה בטוח. היא מתגוררת,כנראה, בשעות הלילה באחד מבתי המלון בבוקר אני רואה אותה הולכת למסלול המדרכות שלה.
      כתבתי עליה שיר לפני כמה שנים.
      אולי אעלה אותו בהמשך.

      זונה הוא נושא חשוב וגם ערסים.
      כל הכבוד לך!!!
      שושנה

      • שוש, תודה.

        ה"ככה" הזה עשה מה שלא חשבתי שאפשר עוד לעשות, יענו, זעזע את הבורגנים. איך בחור שמתרגם מיוונית ומלמד באוניברסיטה כותב ספר כזה? העולם הרי מחולק באופן מדויק…

        קראתי גם שכתבת (אצל אביטל?) שבכל אשה יש צד זנותי מוכחש יותר או פחות.
        משיכה-דחייה.

        נחכה לשיר שלך על הזונה והערס.

    • מצטרף למי-טל. מוכן להגיע לערב בחליפה ומוקסינים לבנים.

    • הי מי-טל, הליקון לא עורכת ערבים למשורר הזה, אבל אם תארגני איזו חמארה עסלי לעניין… בכ-בוד.
      עדי כבר דפק הופעה פרופר.

  7. אין כמו ערס ממלכתי שיגמור בקול גדול. ערס אחד לכל.

  8. סוף סוף שירה עם הומור. תודה. זה נהדר.

  9. אמיר
    הגבהת עוף, וטוב שכך, הגעת לקצוות של הדמות
    להתראות טובה

    • נחמד ,שנון ,הומוריסטי השיר שלך, אמיר, על הגבר גבר הזה

      • תודה, חנה. האמת שמר גבר גבר הוא בעצמו שבר שבר. בעצמו לא פעם מכור, בעצמו חסר חיי אהבה של ממש.
        ולא שאני פוטר אותו מאחריותו לחייו.

  10. "זן ואמנות ניהול ומינוף הזנות", פרק ב"? :0)
    מתברר שהיום לא מדובר בשורה תחתונה אלא בעולם תחתון ,ולכל שָנִי יש חוט (ששמו ערס) שצריך למצוא את הדרך…"לחתוך" אותו.
    ותגובתי לשירים היא כמובן… מחיאות כפיים למי מִן אור.

    • סיגל, השורה התחתונה היא זאת שבשביל לקבל אותה הזונה כבר תעשה כל דבר.

      הנה עוד, מתוך מוטו של שיר אחר שם:

      קינת הדג:

      שייקח אותו אלוהים שייקח.
      לא הביא לי ת"מנה שלי,
      לא הביא.
      לא הלכתי בחצר עם הקליינט.
      לא.
      לא לקח אותי בחדר מיון,
      לא לקח.
      רק חתך.

  11. אוהבת ת"שתי שורות אחרונות. נושא שלא כל כך בא לי עליו, אבל כרגיל, שורותיך מבריקות, נוצצות, מרהיבות…

    • איריס, תודה. ת"שתי שורות האחרונות דווקא?
      והנושא – מבין אותך – אבל מה לעשות, הוא חלק מהחברה שאנחנו משתייכים אליה ואחראים עליה.

  12. שיר הערס? ערס ופואיטיקה לא הולכים ביחד. (בלי להעליב ובלי סטיגמות, אבל לא נראה לי שערס קורא שירה או ספרות).

    למה למסד זנות, אמיר? אז זה יהיה מקצוע מכובד יותר? פתאום יתייחסו לאישה טוב יותר? הניסיון הזה לנסות להפוך את המקצוע הזה לזוהר יותר (כמו הניסיון בשיר שלך להפוך את עולם הפשע המלוכלך לשיר פואטי תמים וטהור) הוא רעיון רע. זנות זה לא מקצוע לחיים.

    אם המקצוע ימוסד, לא רק הזונות יפסידו כסף רב למס הכנסה, אלא גם אנחנו, כנשים, נפסיד בכך שניתן למקצוע העלוב הזה לגיטימציה.

    סליחה על החריפות אבל ככה אני מרגישה.

    • שירי, ערס ופואטיקה – למה לא הולכים ביחד? הערס הזה אולי לא קורא שירה וספרות, אבל השירה והספרות קוראות אותו.

      ולא הייתי אומר שהשיר הערספואטי שלי "תמים וטהור" – הוא כתוב באירוניה די קשה, על מציאות עלובה ואכזרית. הוא… שיר שמתריע.

      ככה גם שיר הפנס – הרי את לא חושבת שכתבתי חוברת הוראות לערס המתחיל?

      • ושירי, בקשר ללגיטימציה – החברה האנושית נותנת למקצוע הזה לגיטימציה כבר אלפי שנים. אפילו דוד המלך הוא צאצא של לילה שבו יהודה אבינו הלך לזונה…

        וברצינות – בחברה מתוקנת למה שאת ואני נשלם למס הכנסה והזונות לא? וחשוב יותר, בחברה מתוקנת למה שאת ואני נזכה להגנה פיזית, תנאים סוציאליים ופרנסה בכבוד והזונות לא?

        • אמיר,
          מבחינת השפה שלו הוא מאוד טהור. הכול כתוב בצורה מאוד יפה, בניגוד לערס שהוא ההפך מזה.
          בקשר ללגיטימציה, גם סמים זה חלק מחיינו כבר אלפי שנים. למה לא להפוף אותם לחוקיים? ולמה שסוחרי סמים לא יישלמו מיסים כמונו?
          כמו דילרים סוחרים בסמים, כך ערסים סוחרים בנשים. אישה היא לא רכוש. לא משכירים אותה. לא נראה לי שהנשים שעובדות בזנות עושות את זה בשביל הכבוד. נראה לי יותר בשביל הכסף או מחוסר ברירה. קיצור, זה כבר ויכוח ישן. זאת העמדה שלי להיום.

          • שירי, את צודקת שלגיטימציה ואתיקה הם שני דברים שונים, לפעמים הפוכים.

            הרעיון של מיסוד הזנות (כמו גם מיסוד הסמים) הוא בדיוק חיסול השליטה של ערסים ודילרים בשוק הזה, החזרת השליטה של זונה על חייה לידיה שלה במידת הניתן, דאגה לרווחתה וגם לשלומה ושלום צרכניה.

            כמו שכתבתי למעלה לאליענה השאלה המוסרית אינה פשוטה: אם אשה או איש בוחרים לסחור בגופם, האם אין זו זכותם?

            והאם לא פעם זהו המקרה גם בנישואין "כשרים" בברכת החברה והרבנות?

            וחוקתית: מה על חופש העיסוק, חופש הפרט וזכותו על גופו?

            מוסרית, אפשר כמובן לשאול אם אין זו עבירה של אדם נגד עצמו.
            אבל גם בין אדם לעצמו ישנן עבירות אתיות שחלקן חמורות בהרבה אף שאינן אסורות על פי החוק.
            ואף ספציפית, ישנן לא מעט עבירות שבין אדם לגופו: הרעבה, נזק, הזנחה, וגם התאבדות.

          • ושלא יובן לא נכון – אני לא בעד צריכת סמים. להפך.
            זו "סחורה" של נזק מצטבר, שירותי הרעלה. לא הייתי משווה אותה לשירותי מין.

          • אמיר, זה מקרה לא פשוט. כל אדם יכול לבחור את גורלו. אך למה יש יותר זונות מאשר גברים שעוסקים בזנות. או כוכבות פורנו יותר מכוכבי פורנו. זה בא מתוך חוסר ברירה בהרבה מהמקרים. בנוסף, העולם מחנך אותנו שאישה היא סחורה וזה לא יפסיק עד שמישהו לא ישנה את זה. אישה היא לא רכוש. בגלל זה יש כל כך הרבה אנסים שחושבים שאישה נועדה למלא את כל הצרכים שלהם. די, חלאס, בוא נעבוד ליצור עולם טוב יותר, לא עולם שממסד חרא.

          • שירי, אני כמובן בעד ליצור עולם טוב יותר. אבל עד שנצליח – מה על כל האומללות האלה? נשאיר אותן באותו מצב?
            נדבר על המציאות הרצויה ונתעלם מהמצוקה המצויה?

            יש הרבה דברים לא מתוקנים ביחסי המינים. יש גברים שמתייחסים אל אשה כרכוש להתנאות בו, ויש גם להפך, כאלה ש"תופסות" חבר או בעל כבד או מפורסם. יש רבות שגם משתמשות בלהיטות של הגברים ומתמרנות אותן לצרכיהן. הרבה דגים ודגות בים.

            אנסים, אגב, לרוב אונסים מדחף של אלימות ונקמה, ולא בגלל החפצה של האשה אלא להפך – הם רואים בה אדם, אבל שנוא.

          • נושא קשה, אכן.
            יש הרבה צדדים. אני חושבת שאם נמסד אותו אז נהיה אומללים יותר כחברה. אם זה יהיה כל כך משתלם לעבוד בזנות אז רק השגנו את המטרה ההפוכה.

          • הי שירי, מה אם יהיה משתלם יותר לעבוד בזנות? ויהיה פחות ניצול ופשע כמו שיש היום? את חושבת שתהיה נהירה המונית למקצוע? לפי המחשבה הזאת יש המון נשים (וגברים?) שמסוגלות ואולי היו רוצות לעסוק בזה, אם העניין היה רק מוסדר, אלגנטי ומשתלם יותר. לא חושב שזה המצב.

            סביר שעם מס הכנסה מצד אחד והפסקת ניצול היצאניות מצד שני, לא יהיה יותר משתלם מאשר היום. על כל חליפין סחירים חלים חוקים של הצע וביקוש.

            ואנחנו לא מפחדים מתחרות בתחום שירותי המין, לא? בסופו של דבר זה לא תחליף למערכת יחסים בין שני אנשים חופשיים שהמין עבורם הוא דרך ביטוי ומימוש ולא סחורה (אם כי יש גם מערכות יחסים שבהן המין בפירוש "נסחר" בין בני הזוג).

  13. נפלתי מהכיסא!
    פשוט כך.
    אין עליך, יא ערס פואטי שכמותך!

    • חולה עליך. ז"ורז"ט מותק, תביאי פה ליוסי כיסא חדש, אה?

      • אמיר יא אמיר, אני אצלך כל הזמן… מה, לא ראית אותי בתוך ים הבננות?
        זה שאיני מגיב לא אומר שלא קראתי. אתה יודע שאני חולה עליך, סופית סופנית!
        יאללה, שז"ורז"ט תביא כיסא, כי אני נופל מהרגלים…
        נשיקות רבות, יוסי

        • תפדל, יא עיוני, תפדל. ז"ורז"ט! ערק ופיסטוקים אני צריך להגיד? הכל עלי פה, הכל?
          בוסה גדולה.

          • אני דווקא מעדיף עראק לא וירטואלי… אבל אתה אדון ערס פואט עושה הצגות של אמא חד-הורית, עינאל רב-רבכ… עלכ טובע בחיתולים… מה, לא שמעת על טיטולים חד-פעמיים? יאללה, לקבוע פגישה אצל ז"ורז"ט. הקפה עלי. שלך, יוסי

          • בכיף. אבל אני באמת חד הורית סטייל אוהב לא אוהב – שבוע כן שבוע לא.
            קבענו אצל ז"ורז"ט?

          • פרטים ראה במייל…
            מה, אני צריך גדודי בננות על הראש שלי? אלה רודפות אחריך כאילו שהיית מייק בראנט… למות מקינאה…

          • אסתי ג. חיים

            יוסי ואמיר, אני סתם בננה, אבל השיר אחלה וגם לי לא יזיק (בכוונה) כוסית ערק זחלווי נקי כמו שסבא שלי היה שותה, וגם מורח קצת מאחורי האוזן, בשביל הבריאות, וכן, הפואטיקה קוראת אפילו ערסים, אפילו ערסים כאלה כמו בשיר שלך.

          • אסתי, תודה. לפחות על הבננות יש לנו, הגברים-גברים, איזו חזקה קטנה (בקטנה).
            ובכיף עם הכוסית. איפה, תגידי, מוצאים ערק זחלאווי אמיתי בעיר הזאת?

  14. יש בזה את ההומור הנכון וזה לא מתחנף.
    בקשר למיסוד , מיסדו בהולנד ולא יודעת אם זה פתר.

    צריך להגביל את הפירסומים בעיתון כי ילדים קוראים את זה ולפעמים כתוב שם אני בת 14 מחכה לך וכאלה ומדובר בעיתונים מאד מכובדים.

    בזמנו התנדבתי באגודה למען הילד וניסנו לפעול בנדון ולא נראה לי שהצלחנו.

    בכלל לדעתי יש לאכוף קצת את החוק כי זה כבר משתולל לגמרי.

    זונות תמיד היו ויהיו אבל כאן כבר מדובר בסחר ויבוא ויצוא .

    • תודה, אביטל.
      מסכים אתך שצריך לאכוף את החוק (או במקרים שנחוץ, לשנות אותו) וגם לגבי מניעת זנות קטינים.

      באמסטרדאם אפשר היה לראות איזו מהפכה התחוללה שם בחיי הזונות באיזור החלונות האדומים. אבל הבעיה שההולנדים לא הרחיבו את האכיפה מעבר לשם.

      סחר, יבוא וייצוא הם חלק מכל ענף כלכלי, והזנות היא סוג של סחר חליפין. הבעיה שהוא אינו מוסדר, ולכן הפשע נמצא שם, הניצול, סחר האדם, הסמים, ההתעללות וכו".

      מבחינה זו, אפילו באירופה, חייהן של הזונות בבורדלים של לפני מלה"ע היו טובים בהרבה. הן היו לפחות מוגנות ומובטחות יותר.

  15. יעל ישראל

    קודם כל, אחלה שירים.

    לגבי הנושא, מצד אחד נראה שכדאי למסד, בגלל כל מה שמנית, אבל עשו את זה באוסטרליה, ומצבן של הזונות שם עדיין עגום מאוד. יצא לי לראות כמה סרטים דוקומנטריים בנושא. בסוך עדיין מנצלים אותן.כנראה שאישה שהיא זונה היא במקצוע בגלל חולשה אישיותית, ותמיד ינצלו אותה, גם במערכת זנות חוקית וממוסדת.טוב, סתם חומר למחשבה.

    במובנים מסוימים לעיתים אני נוטה לצדד במיסוד, מתקווה שאולי זה יסייע להן במשהו.

    • תודה, יעלה.
      מה קרה באוסטרליה? לא יותר טוב? למה?
      את צודקת בזה שמי שחלש נפשית מועד לפורענות בכל מקרה. נערות ליווי (=זונות "עצמאיות" יחסית) מסתדרות הרבה יותר טוב גם בתנאים של היום, אבל לא בלי סיכונים, איומים ופשע מאורגן שאורב להן. למה זה טוב?

  16. חייבת להגיד את אשר על ליבי .. לא אוהבת את הסטריאוטיפ ואת קיבועו בשיר. מרגישה שזה מגיע ממקום של התנזאות והכללה. לפעמים צורה חיונית והתנהגות היא משהו נרכש כמו חינוך בסביבה מסויימת (נגיד עיר דרומית קטנה ) ולא תמיד מה שבפנים או בהתנהגות מעיד על האדם. זה שיר התנשאותי צפוני. (מצטערת על כנותי)

    • אילנה, יקירתי, למה סליחה, ואיזה סטריאוטיפ? את אולי חשה ככה כי את צפונית… ולא מכירה את המציאות הזאת מקרוב. אני כן מכיר, חייתי גם שם.

      ככלל, ברור שיש כל מיני אנשים בכל סביבה (ר" תגובתי לתמי למעלה בעניין זה)ואני יכול לספר לך ארוכות על אנשים נפלאים בסומייל, בשכונת התקוה, בקטמון ט" וכו".
      אבל השיר הזה הוא פארודי, כלומר מתעסק בדיוק בדמות מוקצנת עד גיחוך.

      • אינני יודעת מנין הרושם או המיעד. אבל צפונית אני לא ואף פעם לא הייתי. גדלתי באשדוד עיירת פיתוח… וגם עכשיו אני דרומית…

        • אילנה, לא טעיתי 🙂 אשדוד זה הרבה צפונה מהקטמונים…
          בכל אופן, אני מקווה שאת מבינה שהשפה היא חלק מהדמות, אחרת אין דמות. לדמות הזאת היה לי בשכונה דגם חי, בשר ודם.

          • הייתי מבינה אם הוא היה דמות במחזה או ספר פרוזה. לייחד לטיפוס כזה סטריאוטיפי שיר (לטעמי) צריך להכתב באהבה וקבלה ובראיית הצד האנושי הטוב שבו דוקא.

          • את צודקת. למרות הפרודיה, לא חושב שהסתכלתי סביבי בלי אהדה. דווקא שם זה לא חוכמה לקבל, כי יש מספיק מרחק.

          • ומה ההגדרה ל"צפונית" אגב?

          • אילנה, את בטח לא צריכה אותי בשביל זה. "צפוני" בסלנג הישראלי מתייחס לשכבה כלכלית, לרמת השכלה, ולרמת החיכוך עם החיים (מכאן גם ההקבלה ל"חנון")ולתקינות אזרחית (או אם תרצי – בורגנית). יש שיוסיפו לזה הגדרות עדתיות, אבל לדעתי זה בעייתי עד מופרך.
            אני חושב שאביטל הגדירה יפה את המסקנה.

      • מסכימה איתך אמיר , אם הם לא ידברו בעגה הזאת הם לא יהיו חלק ממה שהחברה שלהם מצפה מהם , מה שלא מונע מהם להיות בני אדם .

        אני בעד להסתכל למציאות בעיניים וגם הסתובבתי במקומות האלה כחלק מעבודה שעסקתי בה , אין כאן הכללה אלא אנחנו שמכלילים אולי הסופר אינטלקטואלית שלנו גם נראת מגוחכת לאחרים.

  17. היי שמי סיני אני רוצה שתנסו פעם נערות ליווי אני הייתי אצל הרבה מקומות אבל הכי אהבתי אותם :
    http://www.sexandthecity.co.il

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור